קבוצות ג'יהאדיסטיות ונוכחות כוחות זרים בסאהל

(של אנטונינו לומברדי)
08/08/22

התקפות הטרור במאלי נמשכות על ידי קבוצות איסלאמיסטיות שצוברות יותר ויותר כוח. בסוף יולי, שלושה פיגועים במדינה נהרגו לפחות 15 חיילים ושלושה אזרחים.

ביום שישי 22 ביולי התפוצצו שתי מכוניות תופת בבניין צבא בקטי, 15 ק"מ מבמאקו, והרגו חייל. זו הפעם הראשונה שנפגע מטרה בעלת חשיבות סמלית ואסטרטגית משמעותית, שם נרדף לרצון להצהיר על כוחם ולהצהיר על יכולתם לפגוע בכל מקום ובכל אחד.

ב-21 ביולי בוצעו בו זמנית שש תקיפות מתואמות במרכז ובדרום המדינה. רוב ההתקפות נטענות על ידי ה-GSIM, המפגין תיאום רב שהקל על ההשפעה החזקה שמפעילה הקבוצה על שטח עצום בין מאלי לבורקינה פאסו.

על פי דו"ח של האו"ם, זה "מסדרון דרומי" מאפשר ל-GSIM "להתרחב לכיוון החוף האטלנטי", במיוחד בבנין ובטוגו, שם ההתקפות נמצאות במגמת עלייה. השיטות של ה-GSIM, מוסיף האו"ם, "לעומת אלימות עיוורת" של ארגון המדינה האסלאמית, פעיל גם במאלי. מספר מקורות אומרים שבין קידל לטימבוקטו, ה-GSIM מנסה להקים ממשלה מקבילה למדינה.

באפריקה וליתר דיוק בסאהל, יש כמה קבוצות ג'יהאדיסטיות שטוענות שהן שייכות לאל-קאעידה.

הקבוצה הג'יהאדיסטית החזקה ביותר כיום בסאהל המזוהה עם אל-קאעידה, היא ה-GSIM (JNIM בערבית). קבוצת תמיכה לאסלאם ולמוסלמים אשר ריכז בהנהגתו קבוצות נוספות כגון אנצאר דיין, נוצר בשנת 2012 על ידי Iyad Ag Ghaly, la Katiba Macina (נוצר על ידי Amadou Koufa בשנת 2015) ה אל-קאעידה במגרב האיסלאמי (אקמי, בראשות הדרוקדאל האלג'יראי עד מותו ביוני 2020 במאלי ובראשה עומד אבו עוביידה יוסף אל-אנאבי, ג'יהאדיסט אלג'יראי).

ה-GSIM מונה כשלושת אלפים איש והוא מנוהל כיום, כאמור, על ידי איאד אג'אלי, יליד 1958, בן לשבט האיפוגהאס טוארג ובמקור ממאלי (קינדל). במקור הוא הוביל מרד טוארג בשנות ה-90 ואז, לאחר שפרש, הוא הטיל את עצמו שוב ב-2012 ויצר את הקבוצה אנצאר דיין שיתוף פעולה עם תנועת השחרור הלאומית של אזוואד (ארגון צבאי ופוליטי מאליאן, נוסד ב-16 באוקטובר 2011). בשנת 2017 הוא קיבל לידיו את הנהגת קבוצת תמיכה לאסלאם ולמוסלמים, שנולדו ממיזוג רוב הקבוצות הג'יהאדיסטיות במאלי. האיש מציג את עצמו כעת כמגן של אזרחים מפני ההתעללות לכאורה של שכירי החרב של וגנר.

מטיף פולאני, אמאדו קופה, הוא עוד נציג GSIM שמוביל את יצירתו קטיבה מאקינה יליד 2015. הוא ניצל יריבויות ישנות הקשורות לניצול אדמות פוריות בין רועי צאן ואיכרים של מרכז מאלי כדי לגייס לוחמים כדי להגן על בני הפולאני. בתחילה היא נולדה כ"תנועה" שולית בסאהל, לאחר מכן היא קיבלה כוח רב והפיגועים הנטענים הם קבועים גם אם באפריל האחרון האשים קופה את צבא מאלי ושכירי החרב הרוסים של קבוצת וגנר באחריות לטבח. מאת מורה. 

הפיגוע במחנה קטי, לב המנגנון הצבאי של מאלי, נתבע על ידי הג'יהאדיסטים של קטיבה מאקינה, המזוהה עם אל-קאעידה.

ארגון אל-קאעידה במגרב האסלאמי הונהג עד שנת 2020 על ידי עבדאלמאלק דרוקדל (נהרג על ידי הכוחות המזוינים של צרפת בצפון מאלי). ה-AQIM הודיע ​​על מינויו של מנהיגו החדש, האלג'יראי אבו אובאידה יוסף אל-אנאבי, ראש "מועצת הנכבדים" הנוכחית, הפועלת כוועדת ההיגוי של הקבוצה הג'יהאדיסטית.
מנהיגים אלג'יריים רבים של אל-קאעידה במגרב האיסלאמי כמו דרוקדל או אבו עוביידה יוסף אל-אנאב מגיעים אפוא מה-GIA, קבוצה אסלאמית חמושה, ארגון הטרור המוביל במהלך העשור האפל של אלג'יריה (1992-2003).

לדברי איאד אג'אלי, סיום מבצע ברקאן הוא סיבה נוספת להמשיך במאבק, ומציין כי הצרפתים נסוגו מכיוון שלא השיגו את יעדיהם כמו האמריקנים באפגניסטן.

סומליה ראתה את הופעתה, מאז המחצית השנייה של שנות ה-2000, של קבוצת לוחמי ג'יהאד, אל-שבאב, ה"צעיר" בערבית (השם המלא הוא חרקת אל-שבאב אל-מוג'הדין). תנועה זו נולדה בסומליה ב-2006, והשתלטה על מוגדישו ביוני של אותה שנה. בסוף השנה, הכוחות האתיופיים, בגיבוי ארצות הברית, שנחלצו לעזרת ממשלת המעבר הסומלית, חוזרים לרשותם של העיר אך אי השקט נמשך בכל המדינה. בשנת 2008, אתיופיה מושכת את חייליה וכוחות האיחוד האפריקאי נשארים בשטח, מול האיסלאמיסטים שנשבעים רשמית אמונים לאל-קאעידה ב-2009 וב-2012. עד סוף שנות ה-XNUMX, אל-שבאב הם היו נוכחים בערים המרכזיות ובין 2007 ל-2012 שלטו בשני שליש מהמדינה. הם גורשו מערים מרכזיות במדינה, כולל הבירה מוגדישו ב-2011 וב-2014 הם איבדו את בראווה, נמל חשוב, בדרום המדינה. כיום הם עדיין שולטים באזורים כפריים גדולים, ומפעילים באופן קבוע התקפות על אמיסום, בסיסי האיחוד האירופי ומטרות אזרחיות במוגדישו.

לאחר מותו של מנהיגם אחמד עבדי "גודאן", שנהרג בהתקפה אמריקאית, הקבוצה אל-שבאב מועמד בספטמבר 2014: אחמד אומאר הידוע גם בשם אבו אובאידה.

הקבוצה הצליחה לגוון את מקורות המימון שלה על ידי הבטחה, למעשה, גם לתרומות מחו"ל בעוד שבבית גובים כסף באמצעות מערכת מיסים, תרומות, אך גם באמצעות שירותים בתשלום. 

אנסאר אל-שריעה, "תומכי השריעה", הייתה קבוצה ג'יהאדיסטית וסלפית שפעילה במיוחד בתוניסיה מ-2011 עד 2015 עד שהיו לה כמה אלפי תומכים בשורותיה.
ב-27 באוגוסט 2013 הודיע ​​ראש הממשלה, עלי לראייד, על סיווגה של התנועה הסלפית כארגון טרור. הוא מופקד כאחראי לרצח הצ'וקרי בלאיד ומוחמד בראהימי ולפיגוע במספר תחנות משטרה. על פי משרד הפנים התוניסאי, התנועה לא נעלמה לחלוטין מכיוון שכמה חברים הקימו ארגון בשם קטיבה עוקבא אבן נפאעה.

קבוצת הג'יהאד בלוב אנסאר-אל שריעה הוא היה מבוסס במיוחד בבנגאזי. לאחר נפילת משטר קדאפי, נולדה חטיבה של תומכי השריעה ("כתיבת אנסאר א-שריעה"). חטיבה זו התבלטה במהלך הקרב בסירטה באוגוסט וספטמבר 2011 אך לא הצליחה להקים משטר איסלאמיסטי לאחר מותו של קדאפי.

ב-2012 מאשימה וושינגטון אנסאר אל-שריעה על היותה אחראית למתקפה על הקונסוליה בבנגאזי שעלתה בחייו של השגריר סי. סטיבנס.
בשנים 2013-2014 נלחמו בה על ידי חיילי הפטר והחטיבה, מחוסר לוחמים, פורקה ב-2017.

ברית לפעולה רפואית בינלאומית קובע כי עשרות מיליוני בני אדם מתמודדים עם רעב באזור הסאהל במערב אפריקה, שם הסכסוך, עליית המחירים והשפעת מגיפת הקורונה יצרו משבר מזון חמור.

בניז'ר, בורקינה פאסו ומאלי, הסכסוך עם המורדים הרס את ייצור המזון ובצפון מזרח ניגריה, החמושים האסלאמיסטים של המדינה האסלאמית ושל בוקו חראם הם מעכבים את החקלאות.

מאלי, עם הגעתם של הכוחות הרוסיים של קבוצת וגנר, הגבירה את פעולות הלוחמה בטרור מאז אפריל, בתמיכת היצע הגובר של נשק ותמיכה טקטית ואסטרטגית של הקרמלין. הגעתה של קבוצת וגנר עם זאת, זה העצים את האלימות של כוחות המדינה נגד אזרחים. 

נראה אם ​​הנוכחות הרוסית וארגון מחדש של כוחות המערב במשימות השונות הנוכחיות, יתרמו להאטת הקצנה של קבוצות ג'יהאד בסאהל גם אם נוכחות זרה זו עלולה להחריף את חוסר שביעות הרצון בקרב האוכלוסייה ולפיכך להדגיש את צמיחת הקיצונים. קבוצות איסלמיות...

צילום: middleeastmonitor.com