כשביקשתי מפיליפו לחפור את הזיכרונות של חיים בצבא, הוא התגלה קצת סקפטי אבל אז הוא התקשר אליי בחזרה ואמר: "חשבתי על זה במהלך הלילה והיא הייתה יועצת טובה: הרבה פרקים קצת מעורפלים, אבל אני זוכר מישהו שהוא קצת מיוחד, מאז שהייתי האדריכל".
Homo faber suae quisque fortune (כל אחד הוא האדריכל של הגורל שלו)
"הייתי באימונים בגבעות בריצ'י באזור ונטו, חניתי בראש הגבעה ביבשה שבה היה בית אבות. ב'מרכז צמתים' העבודה המעייפת והאינטנסיבית ביותר היא היומיים-שלושה הראשונים, כי בדרך כלל יש הרבה חיבורים ולוקח זמן להגיע אליהם על ידי חיווט של כל קווי הטלפון.
בין הקשרים הללו היה טלטייפ שחיבר את החיל של הארמיה השלישית עם הארמיה השלישית של פדובה שלא פעל, האות לא עבר. המדור ב'רדיו פונטה' עבד, אבל הטלפרינטרים לא עמדו בתור.
החיבור הזה היה הכי חשוב, אז עד שזה עבד כולנו היינו צריכים לעמוד על המערכים השונים".
הסיפור ממשיך ונראה כהשראה יעילה לפרסומת לקפה.
"בשלוש לפנות בוקר התחשק לי לשתות קפה, התקשרתי לחייל ואמרתי לו להכין קפה לכולם עם קנקן הקפה 6. אחרי שתי דקות הילד חזר ואמר לי שבגליל המחנאות שהשתמשנו למטרה הזו. נגמר הדלק, אז אין קפה. הייתי כל כך רעב לקפה שיכולתי להריח אותו באוויר.
כולי עצוב, יצאתי מהמקלט והדלקתי סיגריה תוך כדי התבוננות בסט הגנרטור הפועל עקב פעילות ציוד התקשורת. ראיתי שעמום הפליטה של גנרטור המנוע אדום כולו מהחום ומיד עלה לי הרעיון לנצל את הטמפרטורה שלו.
ביקשתי מהמשדר למצוא שתי אבנים ולהכין את קנקן הקפה. לקחתי מנורה כדי להאיר את הקבוצה, הנחתי את שתי האבנים לפני המשתיק ומעל לסיר המוקה.
תאמין לי, תוך 10 שניות יצא קפה ומילא את קנקן הקפה. איזה כיף באותו לילה!
מאותו ערב ואילך, הקפה במרכז הצמתים של 'פיפו' נעשה עם משתיק קול. כמה צחקו המפקדים והקולגות שבאו לראות אותי... אני לא מכחיש שבזמן שכתבתי את השורות האלה עדיין התחשק לי לצחוק”.
צילום: מחבר
