סיפורי הסגן: "סמל הרטמן" (חלק שני)

(של ג'יאנלוקה סלנטנו)
12/05/23

(תמשיך) "כשהוא זיהה שמשהו לא בסדר, הוא הלך לחפש וגילה ש... חסרה לרוח את הקרבינה שלה ולשדרים בארה"ב לא היה מה לחסוך! העבודה פסקה והסמל האמריקני כעס מאוד כי הם לא ידעו איך לעשות זאת. להמשיך.

עם הקולגה מפריז ניגשנו והצענו את הפתרון: כבל תיל קטן להחלפת הקרבינה. הסמל האמריקני החמור היה נגד זה כי הקפטן האמריקני שלו היה מאוד קשוב ואף יותר חמור ממנו: הוא היה מעניש את המשדרים שלו!

בשלב הזה התכופפתי, לקחתי ציר דשא והסוויתי את החוט; ואז - עושה את המחווה שעשה אלברטו סורדי לעובדים ברחוב (הסרט "השוורים" משנת 1953, עורך), אמרתי 'קפטן... טו!'. רק בשלב זה, הסמל העלה את החיוך הראשון שלו על ידי שכפול המחווה של המטריה ו'קפטן... טוב!!!'".

אבל הבעיות לא הסתיימו. אכן: "בפנינו עינינו ראינו חייל אפרו-אמריקאי שלא הצליח להפעיל את מערכת הגנרטור. זה לא יתחיל עם המתנע... שלא לדבר על סיבוב הגלגלת עם החבל! הילד המסכן הזה איבד את כוחו ממשיכה.

המרשל השני הנהן לסמל ששוב נהיה עצבני. הוא לקח קצת בנזין ושם אותו בפחית קוקה קולה מתחת לעיניהם המודאגות והנדהמות של האמריקאים. הוא הברג את הבורג שהיה על הקרבורטור ושפך לתוכו בתוך הדלק. האמריקאים פחדו לראות את העבודה הזו, הם מעולם לא עשו דבר כזה. ברגע שהבורג נסגר שוב, היחידה התחילה בירייה הראשונה.

מאז המחולל בפעולה היו חסרות כמה יריות, המלצנו לסמל להחליף את המצתים.

למחרת הגיעו מויצ'נזה שני חיילים אמריקאים, האחד אפרו-אמריקאי והשני קווקזי, שני קטבים יפים מאוד. הם החליפו את הנרות והכל הסתיים בטוב...".

בקיצור, האומנות האיטלקית לדעת איך להסתדר שוב הותירה את הקולגות מעבר לים פעורי פה.

הסיפור ממשיך עם השתקפות של סגן שלנו, דמות יצירתית ואמפטית, שברגע הנכון גם יודע להוכיח את עצמו כמפקד חכם ונחוש.

"אני חושב שלצבא של היום יש ציוד וחומרים יעילים וארגון לוגיסטי שממש לא דומה לזה של זמני. כתוצאה מכך, אפילו לצבא כבר לא צריך להיות צורך להסתדר כמונו.

יש ודאות אחת: החייל האיטלקי, גם זה של היום, מסוגל להסתדר ואינו עוצר מול מכשולים, הדמיון וכושר ההמצאה של עמנו הם אינסופיים. בל נשכח שמרכיב הכוחות של הצבא שלנו הוא בעיקר דרומי... מניסיון אני יכול לומר שבני הדרום, במיוחד הנפוליטנים, תמיד מוצאים פתרונות בקשיים, גם כי הם יודעים לעשות קצת מכל דבר. ."

יש להוסיף כי במשך תקופה ארוכה הועסק הסגן במחסן קישורי רדיו של הצבא, שם היה לו כעוזר תת-ניצב יעיל מאוד מנאפולי. מי יודע אם גם רצה להתייחס אליו בחשאי, שאני מצטט בראשי התיבות: "EI". איזה צירוף מקרים!

לקרוא: סיפורי הסגן: "סמל הרטמן" (חלק ראשון)

צילום: אינטרנט / מחבר