המנהרות: הנשק האסטרטגי של חמאס

(של טיציאנו צ'וצ'טי)
17/05/21

בשבוע שעבר הודיע ​​צה"ל לעיתונות הבינלאומית על תחילתה הקרובה של מתקפה קרקעית אדירה על רצועת עזה. אחרי כמה שעות התחילו להבין שמדובר רק בדיסאינפורמציה (תפיסה של מה שמכונה "המלחמה ההיברידית"), שמטרתה לאלץ את אנשי המיליציה של חמאס למצוא מקלט במנהרות. לאחר שהיו מתחת לאדמה, לוחמי מגן דוד החלו להפציץ אותם - באמצעות פצצות נגד בונקרים כמו GBU-28 בגודל 2.200 ק"ג - ובכך הרגו כמה אנשי מיליציה.

רשת המנהרות שנבנתה על ידי חמאס שואבת השראה מזאת שבנה חיזבאללה בדרום לבנון. בזכות עזרתם של האיראנים (אך נראה כי גם הצפון קוריאנים נתנו תמיכה) הייתה מפלגת האל השיעית אחת החלוצות בבניית מקלטים תת קרקעיים, ויצרה (לאחר נסיגת הכוחות הישראליים בשנת 2000) משהו כמו מעל 500 מנהרות.

מדובר במנהרות מוסוות היטב, שממנה יכולים אנשי מיליציה של חמאס לשגר רקטות מונחות (הודות לטכנולוגיות שמספקת טהרן) כנגד שטח מדינת ישראל.

מכשירים אלה מוסתרים במקומות למראה רגיל, כמו שדה מעובד או אורווה לבעלי חיים. התחכום גבר גם הודות לתמיכה איראנית מסיבית: בחלק מהמנהרות יש דלתות אוטומטיות שניתן לפתוח בזמן, ובכך להגביל את זמן החשיפה לירי האויב.

במהלך הסכסוך בשנת 2006 (מבצע גשמים קַיִץ), קבוצות מיליציות חמושות בכבדות העמידו את צבא ישראל בצרות קשות. אנשי המיליציה יצאו מהמנהרות, לפתע, מארבים לרכיב השריוני של צה"ל במערכות נ"ט מודרניות, כמו קורנט ומשגרי רקטות RPG-29. למעשה, MBT ו IFV רבים הושמדו או נפגעו קשות.

מיד לאחר תום המבצעים הרחיב חמאס את מבוך המנהרות והפך אותן לכלי נשק אסטרטגי של ממש. כדי לתקן זאת החל חיל האוויר הישראלי בשנת 2009 לקבל את פצצות האנטי-בונקר מונחות הלייזר GBU-28 ו- GBU-37, אך גם את הפצצות MPR-500 המיוצרות מבית 227 ק"ג.

בנוסף, הוצג לקונגרס באוקטובר האחרון הצעת חוק למכירת הפצצות החדשות לישראל בונקר-באסטר MOP (Penetretor Massive Ordnance) GBU-57 A / B, מונחה GPS.

במשקל 14.000 ק"ג (המטוס היחיד המסופק לחיל האוויר הישראלי המסוגל לשאת אותם הוא ה- C-130J), הם יוכלו לחדור עד 60 מטר קרקע או 18 מטר בטון.

כתב מיכאל ברק, באתר האינטרנט שלהמכון הבינלאומי למלחמה בטרור, שהמנהרות יציעו 4 יתרונות: להבטיח פעולה סמויה, לצורך פשיטה בשטח האויב או להקים מארב; הם בריחה נהדרת; הם מגנים מפני התגובה הישראלית; לאפשר הגבלת הפסדים.

עם זאת, בכל הנוגע לתועלת בשלב ההגנה, צה"ל למד את הלקחים שהופקו במבצעים קודמים. למעשה, הם נמנעים משימוש ב- MBT כבד (כגון המרכבה Mk-4) כמבשר, המעדיף שימוש בנתקים קטנים של פשיטות, המצוידים בחיישנים סייסמוגרפיים המסוגלים לזהות נוכחות של מנהרות. לאחר זיהוים, מפעילי JTAC (Joint Terminal Controller Controller) מכוונים את המטוס ליעדיהם.

צילום: צה"ל / חיל האוויר האמריקני