לאחר גרמניה, פולין ואיטליה, הגיע תורו של טורקיה להוביל, החל מה -1 בינואר, את ה- VJTF (כוח המשימה המשותף המשותף מאוד), שהשתלב ב NRF (כוח התגובה של נאט"ו).
כדאי לזכור שמדיניות החוץ של אנקרה העלתה - וממשיכה לעורר - מתחים בתוך נאט"ו. בנוסף להתערבויותיה בסוריה, בלוב ואפילו באזרבייג'ן, טורקיה מחויבת מאוד לחקירת פחמימנים באזורים שתובענה על ידי יוון, ומטילה ספק בחוק הבינלאומי וסוחטת את האיחוד האירופי כלפי מהגרים. זו הייתה הסיבה לפגישה סוערת למדי של שרי החוץ של הברית בתחילת דצמבר.
שר החוץ האמריקני, מייק פומפאו, העלה את הטון והאשים את אנקרה ב"לקחת בני ערובה "את תוכניות ההגנה שחזירו בעלות הברית בכדי להחליש את לכידותם.
התוכניות נוגעות במיוחד לאגף המזרחי של נאט"ו, שם כמה מדינות חברות חוששות מהתערבות רוסית, במיוחד לאחר פרשת קרים ותמיכת מוסקבה בבדלנים בדונבאס, אזור הממוקם בדרום מזרח אוקראינה, מדינה עם שטורקיה נמצאת בתנאים מצוינים, כפי שמעידים שיתוף הפעולה החזק בתחום הנשק.
ה- VJTF מבוסס על חטיבת קרקע רב לאומית, כוחות מיוחדים, נכסים אוויריים וימיים. תפקידה הוא להתערב בהתראה קצרה מאוד (2-3 ימים), אם יהיה צורך להכין את ההפעלה הבאה של קבוצה ראשונה של כוחות דרגה ב '(IFFG), המורכבת משתי חטיבות רב לאומיות.
בשנת 2021, חלק הארי של כוחות ה- VJFT יסופק על ידי חטיבת חי"ר מכוננת 66 של הצבא הטורקי, עם כ -4.200 חיילים מתוך כוח כולל של 6.400. עם זאת, "אלבניה, הונגריה, איטליה, לטביה, מונטנגרו, פולין, רומניה, סלובקיה, ספרד, בריטניה וארצות הברית יספקו גם אחדות", אמר נאט"ו.
יש להדגיש כי טורקיה השקיעה רבות בכוח משימה זה, במיוחד בכל הנוגע לתכנון צרכי הלוגיסטיקה והתחמושת. הנגשת הרכישות האחרונות מבחינת MBT, טילים נגד טנקים ותותחים.
צילום: Türk Silahlı Kuvvetleri
