קריסת אוקראינה תפתח משבר עולמי אמיתי

הניתוח, בתחומים הגיאופוליטיים והצבאיים למהדרין, הן ברמה האסטרטגית והן ברמה הטקטית, להיות כלי שימושי היא חייבת להיות בהכרח נקייה מהתניות רגשיות, אידיאולוגיות ומוסריות. המטרה היא לא לעשות תחזיות אלא להבין את המציאות. מבחינה תפקודית, מנקודת מבט מבצעית, מדינית, כלכלית או צבאית, עליו לשמש כלי לקביעת קווי ההתנהגות המתאימים ביותר, גם בתפקיד זיהוי הפעולות האפשריות של שאר השחקנים במשחק, בין אם חברים או אויבים. .

במקרה של אירועי מלחמה, בתחום הגיאופוליטי נדרשת גישה גם אספטי, לא נוכל להתעלם מההיבט הצבאי של מאזן הכוחות, כלומר מהיכולות ההגנתיות וההתקפיות של הגיבורים על לוח השחמט. יתר על כן, יש לזכור שהאינטרסים הגיאו-פוליטיים החיוניים באמת של אותו הם בלתי תלויים בתמורות של העמדות הפוליטיות שמחזיקים הפרשנים המוסדיים של הרגע, המתהווים מחדש בהיסטוריה כקבועים קבועים בלתי נמנעים.¹. אולם בתחום צבאי, אסטרטגי או טקטי יותר קפדני, אי אפשר להתעלם מהכניעה של מעשיו לחוקים ולעקרונות הכלליים של אמנות המלחמה. כל התחמקות, במובן זה, מובילה לאסונות בסדר גודל ביחס ישר לחומרת הטעויות².

מושגים אלה נראים ברורים, אך היקף האירועים החדשותיים, הקשורים לתחומים השונים של המשבר המתמשך, הוביל ל וולגריזציה המונית של הערות עקב ריבוי "מומחים" ו"אנליסטים", לעתים קרובות חסרים לא רק את הגישה הנכונה, אלא גם כלים טכניים בסיסיים.

המתקפה ב-6 באוגוסט שבוצעה על שטח רוסיה על ידי כוחות אוקראינים, שהתקבלה בהתלהבות על ידי אנליסטים מערביים רבים, היא דוגמה מובהקת לכך. מתקפה זו, תוך התבוננות בעקרונות שונים של אמנות המלחמה, הסירה כוחות שימושיים ואיכותיים מהתמרון, חיוניים כמו עתודה אסטרטגית לשמש היכן שהכי נחוץ, במטרה להגן על הטריטוריה של האדם בתנאי נחיתות. הם נחשפו לבלאי עצום של גברים, כלי רכב ומשאבים לוגיסטיים, בשל התמצאותם ההתקפית בשטח פתוח ועמוק מדי, בהיעדר דריסת רגל טקטית משמעותית ויעדים משלמים.

במציאות הטעות ההרסנית של צבא קייב, שניתן היה לצפות בקלות צבאית, עמוקה הרבה יותר, שכן היא משנה את המסגרת הגיאו-אסטרטגית, מה שמוביל לשינוי מחדש של היעדים הסופיים של מוסקבה, פתיחת משבר עם השלכות חמורות ולא ברורות, לא רק על אוקראינה אלא באופן גלובלי.

הפלישה לשטח הרוסי על ידי חיילי אויב, בתמיכה טכנולוגית, חומרית ואימונית ברורה של מעצמות המערב, נתנה תוכן למה שהיה מאז ומתמיד התסמונת הרוסית של כיתור וסכנת התקפת המערב. סכנה שמבחינה פוליטית, בעשרים השנים האחרונות, הוקעה על ידי הצד הרוסי כמגיעה בעיקר מאוקראינה המיושרת עם נאט"ו. המתקפה האוקראינית, שהייתה אמורה להשיג לפחות את התוצאה של הבאת לשולחן המשא ומתן את המקבילה לאחזקה בשטחי האויב, ביטלה, להיפך, סופית כל אפשרות להסכם בערוצים דיפלומטיים. זה לא משנה אם זה נובע מהעובדה שרוסיה מרגישה כל כך פצועה שהיא צריכה לנקום או שהיא מרגישה כעת את התקרבות של ניצחון בלתי הפיך על המגרש. התוצאה הדיפלומטית אינה משתנה ויכולה להוביל להשלכות שונות עם השלכות גיאופוליטיות גלובליות אפשריות. המשך הסכסוך עד לתוצאותיו הקיצוניות יוביל, כצפוי, את רוסיה חייבת, בהכרח, גם להצדיק פוליטית את הקורבנות שסבלו, להגדיר מחדש את היעדים שיש להשיג, ובעיקר את חזונה של מצב סיום.

ניתוח גלוי, ללא כפייה על מה שאפשר לקוות לו מבחינה פוליטית, אילו יעדים סופיים יכולים להצביע על הסבירות ביותר בצד הרוסי? כפועל יוצא, אילו פעולות אפשריות, מנקודת מבט אסטרטגית, ניתן ליישם כדי להשיג אותן?

יש, בהיגיון, לפחות שלושה סוגים של אפשרויות סבירות יותר:

• הפסקת פעולות האיבה עם השגת הרכישה המלאה של דונבאס, המטרה שצוינה בתחילת הסכסוך;

• יצירת אזור חיץ המבטיח את גבולות רוסיה וחניקתה בו-זמנית של אוקראינה, המונע ממנה כל גישה לים, ורוכש, מעבר לדונבאס, גם את כל אזור אודסה, כולל מה שהיה בסרביה ה"היסטורית";

• ההשתלטות המוחלטת על אוקראינה.

הראשון נראה מאוד לא סביר מכיוון שסיום פעולות האיבה, אפילו עם השגת הרכישות הטריטוריאליות הרצויות, יגרור במוקדם או במאוחר כניסה צפויה של אוקראינה, או מה שנותר ממנה, לברית האטלנטית. הדבר יגרור חשיפת גבולות רוסיה, שלאור המתקפה האחרונה על שטח קורסק, יהיה, צבאית אך גם פוליטית, בלתי מתקבל על הדעת אף יותר ממה שהיה קודם לכן.

אולם האפשרות השנייה, עם יצירת חגורת אבטחה, הגנה על הגבולות ועם סגירת הים לאוקראינה, תגרום להחלשת כניסתה של האחרונה לנאט"ו. יתרה מכך, מבחינה כלכלית, זה יאלץ את קייב להגיש את קווי המסחר הימיים שלה בחסות מוסקבה, מה שיבטיח שליטה מוחלטת, שניתן להחליף עם נתיב הגז לשאר אירופה. רכישת מחוז אודסה כולו תביא גם לאפשרות להגיע לטרנסניסטריה, לבטל את הפתרון הנוכחי של המשכיות טריטוריאלית, ולאפשר את כניסתה לפדרציה הרוסית. לבסוף, רכישת בסרביה, בנוסף להגברת השליטה על הים השחור ועל שפך הדנובה, תוביל להפעלת משקל פסיכולוגי וצבאי לא מבוטל גם על רומניה. מבלי לשכוח, לבסוף, שגם לאודסה, עיר דוברת רוסית, יש משמעות היסטורית סמלית משמעותית עבור רוסיה.

האפשרות השלישית היא דיכוי אוקראינה כמדינה עצמאית, המוביל אותה לצורת ממשל חדשה בתוך הפדרציה הרוסית. כדי להאיץ פתרון זה, התערבות ישירה של בלארוס בסכסוך נחשבת בסבירות גבוהה, אשר, גם הודות למעבר של חיילים רוסים מהצפון, תוביל במהירות את קווי התקיפה ישירות לקייב. מה שהופך את האפשרות הזו לסביר מאוד, שעבור פוטין, משמעות הדבר היא השגת תוצאה היסטורית, שתבטל חלק גדול מהתוצאות הרות האסון הנובעות מפירוק ברית המועצות ושניתן גם לעקוב אחריה, לא להיות. לא נכלל, על ידי כניסה רשמית לאחר מכן של בלארוס עצמה לפדרציה.

כל הפתרונות המוצעים, בכל מקרה, יובילו לכך שהצד הרוסי ישפיל את המערב וירכוש סמכות ומנהיגות בשדה העולמי, בפרט ביחס למדינות שאינן מזדהות, ישים את עצמו כמדריך, בשורה אחת עם סין, במודל הרב-קוטבי המוצע. תוצאות טובות מכדי שרוסיה לא תוכל להמשיך.

מהן האפשרויות של המערב להגיב?

כעת נראה כי סיוע צבאי נוסף לקייב מתבקש מְאוּחָר, לעומת הלחץ הרוסי הגובר, אם כי עדיין לא מואץ.

בשלב זה, אם תתפתח תיאוריית משחקים של קונפליקט, עבור כל אחת מהפעולות הרוסיות האפשריות, למערב תהיה רק ​​אפשרות מעכבת אחת באמת:התערבות ישירה בסכסוך.

מול חוסר הסבירות של פתרון כזה, קיים, עם זאת, תמיד סיכון גדול של אפשרות של טריגר עילה למלחמה שיותר משחקן אחד, אזורי או אחר, עשוי להיות מעוניין ליצור.