כעת ברור שהיחסים בין איטליה לאיחוד האמירויות הערביות נמצאים בשפל של כל הזמנים.
אחת הפעולות האחרונות של הממשלה ספירת ביסכלומר, כולל איחוד האמירויות הערביות בקרב המדינות הנמצאות תחת אמברגו צבאי למעורבות במלחמה בתימן (סעודיה מפעילה שליטה פוליטית חזקה באמירויות), מהווה רק את קצה הקרחון של מערכת יחסים המנוהלת בצורה חובבנית על ידי הפרנסינה.
כפי שקוראינו זוכרים בוודאי, היו אלה ימי הראיון של מטאו רנצי (מלא המחלוקת) עם מוחמד בן סלמאן אל סעוד, סגן ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון של ערב הסעודית. לכן נראה סביר כי יוזמתה של ממשלת קונטה המייסרת - הנתמכת בתוקף על ידי תנועת 5S - מקורו במטרה הלא נסתרת מדי לפגוע בקואליציה "בעל ברית".
עם זאת, הטעות הבסיסית הייתה להשוות ולהציב את סעודיה ואת איחוד האמירויות הערביות באותה רמה. ממשלת אבו דאבי כבר התנתקה מפעולות צבאיות בתימן במשך חודשים רבים, שתמיד ראתה מנהיגות פוליטית וצבאית סעודית ללא עוררין בפעולות שטח..
המצב הנוכחי של היחסים הדו-צדדיים בין איטליה לאמירויות מייצר השפעה שלילית על החליפין הכלכלי והמסחרי, תוך סיכון לראות הזמנות והזדמנויות פיתוח רבות מבוטלות (Eni, Leonardo, החברות האיטלקיות הגדולות המעורבות בפרויקטים של תשתיות אמירות).
אין להפקיד מדיניות חוץ בידי פטרונים בעלי ניסיון אפס ביחסים בינלאומיים, המעוניינים יותר לספק את זרמי המפלגה ההפכפכים ולא לתכנן אסטרטגיה יצרנית למערכת המדינה.
בינתיים, הנזק הראשון נרשם: עד 2 ביולי כוחות הצבא האיטלקיים יצטרכו לעזוב את בסיס אל מינהאד, מרכז לוגיסטי חשוב באזור המפרץ הפרסי, שממנו מופעלים פעולות באפגניסטן ובעירק.
בהערה רשמית כבוד. מטאו פרגו די קרמנגו, חבר ועדת ההגנה בלשכה, מציין כי הנזק שנגרם לתעשיית הביטחון הלאומית ממדיניות חוץ חובבנית זו הוא עצום.
"מה שמרכיב השמאל ביקום הצבעוני של גרילינו מתקשה להבין הוא שפגיעה בשיתוף פעולה אסטרטגי עם האמירויות פירושה שכל המגזרים הפוליטיים והמסחריים סובלים מהשלכות שליליות. עוד יותר מפקפקת בעמדתה הגיאופוליטית של איטליה כלפי חלק גדול מהעולם הסוני, גם לאור עמדתו הכל כך לגיטימית של ראש הממשלה דראגי כלפי שאיפותיה של אנקרה בים התיכון הרחב. הגיע הזמן שהתנועה תיקח על עצמה את האחריות של בחירות קצרות ראייה ובלתי ניתנות לניתוק לסיכון להוביל את המדינה לעשור של ירידה גיאופוליטית ".
המצב הבינלאומי משתנה במהירות, עם הופעתם של גורמי מדינה המאמצים מדיניות חוץ אגרסיבית מאוד (דוגמה מובהקת היא טורקיה). לא ניתן למצוא את איטליה לא מוכנה להתמודד עם אתגרים עתידיים, ולכן יש צורך לבדוק אותה אדריכלות של המדינה, מרכז את הנחיות מדיניות החוץ והביטחון במשרד ראש הממשלה. יהיה חשוב, בבית המחוקקים הבא, לפתוח בדיון על יצירת מנגנון, בסמכותו של ראש הממשלה, אשר לא רק מרכז תיאום פעילויות חוץ וביטחון אלא יכול להשפיע על החלטותיהם.
צילום: פרנסינה / לשכת הצירים
