בחירת הפושטים והכשרתם: פעם היה קורס 80/ב'

מאמר זה מציג מידע טכני, ספציפי ו"החיים האמיתיים" הודות לשיתוף הפעולה של חבר לשעבר בגדוד ה-9 קול מושין. אמיתותו של אותו הוכחה באמצעות מקורות אחרים בעלי מהימנות מירבית וכן על ידי עיון במסמכים הזמינים בגלוי.

המטרה היא להעמיק את נושא תהליך הבחירה וההכשרה של הפושטים. המאמר, למעשה, יבחן את הנתיב המרתק וה"בלעדי" של "בראשית" של מפעילי הדרגה 1 של הצבא האיטלקי, המורכב אך ורק מהפושטים של גדוד התקיפה ה-9. קול מושין. לא שקורסי הכשרה אחרים לא כל כך מעניינים וכנראה אפילו יותר אטרקטיביים ומשונים, אבל הם בהחלט ובעיקר שונים ממה שאנחנו הולכים לחשוף. תכונה זו גם עוזרת לחזק את הקונוטציה של בִּלעָדִיוּת שבה מתגאה יחידת הפשיטות היחידה של הצבא.

יתר על כן, הכתיבה, מעבר למטרה אינפורמטיבית גרידא ומוקדשת לחובבי הנושא, תרצה לפנות גם למי שבאופן מקצועי ישתוקק להתחיל דרך במובן זה ונואשים למידע מסוים, ולעתים קרובות הם מחויבים להיחלץ מהמון מוצרים שנויים במחלוקת הקיימים ברשת של אמינות מפוקפקת ומקור ומטרה לא פחות ברורים.

הבחירה

על מנת להניח יסודות מוצקים, לרבות מילוניים, אנו יוצאים מהגדרת שם העצם "מבחר" שפירושו, לפי מילון טרקאני המפורסם: "בחירה, פעולת בחירה שמטרתה לשאוב מקבוצה, אפילו גדולה מאוד, את האלמנטים הטובים ביותר או המתאימים ביותר למטרות מסוימות".

ההתבטאות הנ"ל של המונח תופסת במלואה את משמעות התהליך העדין של בחירת הפושטים השואפים, שמטרתו הסופית היא בדיוק בחירה מתוך קבוצה עצומה והטרוגנית של שואפים (בדרך מתישה שתכף נראה בהרחבה) יותר. מתאים להתמודד עם מסלול ההכשרה הארוך, המפרך והסלקטיבי ביותר של פושט הצנחנים שלמעשה נמשך לאורך כל תהליך ההכשרה ואינו מסתיים רק בשלב הספציפי.

הקוראים הקשובים יותר לא יימלטו מהמונח "הטרוגני" שאמנם מחד גיסא הוא עשוי להופיע באנטיתזה למושג ההומוגניות, האופייני לקריטריונים לזכאות שמספק צוות הצבא לגישה למבחר.¹, לעומת זאת, מדגיש את פתיחת התהליך כלפי כל אותם חיילים אשר, בעלי הקריטריונים האמורים (וההומוגניים), מגיעים מהמחלקות, הנשק וההתמחויות השונות ביותר של הצבא, לרבות. רקע בעלי מקצוע שונים מאוד. הבהרה זו שימושית לשקיפות הראויה כלפי כל קורא אשר בעת שירותם בארגונים המרוחקים על ידי ריחוק גיאוגרפי ומסורות מתחום הכוחות המיוחדים, הם מעוניינים ומוטיבציה "להסתבך".

בתקופה פחות אחרונה, הגישה למבחר לתהליך ההכשרה של הפושטים הוגבלה רק לאנשי חטיבת הצנחנים. Folgore. מצב זה, אם מצד אחד מובטח סטנדרט בסיסי "בעל ערך", ולו רק במונחים של "התנדבות", של הסתגלות מוכחת למאמצים פסיכו-פיזיים והיכרות עם המימד השלישי (השואפים כבר היו ברשותו של הצנחן הצבאי. פטנט "חבל קשירה"), מצד שני, הוא מנע מ"נועזים" צעירים תקפים רבים להיכנס לאליטה של ​​הגדוד ה-9 קול מושין מהסיבה היחידה שלא ציינו את חיילי האוויר בין הרצויים להם בתום תהליך ההכשרה הבסיסית בגופי ההכשרה השונים של חיל החימוש (האקדמיה הצבאית, בית הספר לסטודנטים לקצינים).

כעת, הדרישות השתנו כמו גם הנהלים והמבחנים הסלקטיביים וננסה לענות על השאלות הנפוצות ביותר של צעירים השואפים לקבל את הפטנט הנכסף (המשותף) מבית Incursore.² בהתאם למסגרת הסודיות הדרושה וגם מעודד אותנו לספק כמה הצעות שימושיות כדי להתמודד טוב יותר עם המבחנים.

כיום, כדי להפוך לפושטים יש צורך לעבור, לצורך גיוס, דרך גזרת המבצעים המיוחדים (OS) של הצבא, שהאגן שלו מורכב ממחלקות גדוד הצנחנים ה-9. קול מושין (דרג 1), מגדוד הצנחנים האלפיניים הרביעי מונטה צ'רבינו וגדוד הסיור והרכישה האובייקטיבית ה-185 Folgore (שתי המחלקות 2 Tier). האיטר מוסדר על ידי המטה הכללי של הצבא (EMS) אשר באמצעות הסעיף פעולות מיוחדות, בתיאום עם ה פיקוד כוחות המבצעים המיוחדים של הצבא (COMFOSE) ועם מחלקת כוח אדם הוא מזהה את החסרונות האורגניים של מחלקות המגזר ומודיע מדי שנה על קריאות גיוס לעמידה בתהליך הבחירה וההכשרה של "מפעילי מערכת הפעלה" עתידיים.

שיחות אלו, בהתאם לצרכי המחלקות הנ"ל, יכולות להיות פתוחות לכל הקטגוריות של אנשי צבא (קצינים, מרשלים, סמלים, מתנדבים בשירות קבע - VSP - ומתנדבים במשרד שהוקם מראש - VFP - מגיל שנה עד 1 שנים ), או אד-הוק המופנה לקטגוריה/ים הקריטיים ביותר. המסמכים הנ"ל מכילים גם מילה במילה את התנאים המוקדמים הדרושים לאימות מועמדותך.³ אנשי צבא מעוניינים, ברשותם הדרישות הנדרשות, יכולים להגיש את הבקשה המתאימה (המצורפת להודעה) דרך שרשרת הפיקוד שלהם למדור מערכת ההפעלה של EMS (האחראי על ההודעה הראשונית סריקה של מועמדים / אימות דרישות).

הכל מאוד נחמד, רציונלי ומסודר, אפשר לחשוב, אבל כבר מבדיקה ראשונה של קריאת גיוס ממש לאחרונה למגזר OS⁴ נודע כי "העדפת מסלול ההכשרה שעליו ציין כל מועמד (או לפושטים, סיירים או רוכשים) כפופה לצרכים האורגניים של המחלקות, ולפיכך, אינה מחייבת את חיל החימוש לצורך השיבוץ למחלקה. שלב אימון בסיסי מיוחד"!

במילים פשוטות יותר, השואף השואף "X" מגיש בקשה (אשר אנו חוזרים ומדגישים שהיא נפוצה עבור כל המשנה) ומבטא את העדפת ה"פושטת". בתקופה הנראית לעין הוא מתייצב לשלב ה"סלקציה" ונקבע, בסופו של דבר, "מתאים" להשתתפות בקורס. מפעיל בסיסי לפעולות מיוחדות (OBOS). לאחר מכן, השתתף בקורס OBOS בקורס החדש שהוקם וסיים אותו בהצלחה מרכז הדרכה למבצעים מיוחדים (CEADDOS) של COMFOSE ובסופו של כל זה - שלמרות שהוא בסיסי מאוד עדיין דורש קצת יותר מאמץ מכל קורס בסיסי אחר של הכוח המזוין - אנו שומעים "אנו מצטערים, בקשתך אינה תואמת את 'טופס האספקה' שנקבע על ידי המחלקה להעסקת כוח אדם (DIPE) ולכן אדונך יוקצה לשלב ההכשרה של התמחות בסיסית בגדוד אחר של המגזר" !

מול ההתנדבות!

בעצם, דווקא בניגוד לעיקרון אוניברסלי זה המייחד את הכוחות המיוחדים ברחבי העולם וללא קשר לתוצאות שהושגו, עלינו לשייך אותך לאחת המחלקות 2 Tier אחרת אנחנו מסתכנים בסגירתם בגלל מחסור בכוח אדם מתנדב.

ממידע שברשותנו, למעשה, כ- 35% מהמועמדים לציבור סובלים מההשפעות המזיקות של מדיניות זו ובסופו של דבר "מאכילים" מחלקת FS אשר, ככל שתהיה מכובדת, אצילית, מושכת וראויה, אין לאהוב אותה. עם המנגנון הזה, שכבר הוגדר במאמר קודם "נלמד ליד השולחן על ידי אסטרטגים של החולשה הכללית ושל החזית הניבה באותה מידה על כל רוחבה" מי שמשלם את ההשלכות שוב הוא לא רק המחלקה היחידה 1 Tier של המגזר, שהייתה מאז ומתמיד היחידה הנחשקת ביותר על ידי המועמדים, אבל גם חיל החימוש. למעשה, העקרונות הבסיסיים של הכוחות המיוחדים שהם מתבססים עליהם נכשלים מספרים קטנים, הכנה גבוהה מאוד, מוטיבציה מתקרבת והתנדבות מתנשאת.

כמו כן, במשך 7 השנים הבאות, למועמד שהתקבל בחריקת שיניים ה חוסר רצון להתחיל את תהליך ההתמחות במחלקה 2 Tier, האפשרות לבצע מחדש את הבחירות כדי לנסות שוב להיכנס ליחידת הפשיטה נדחית, כמעט כאילו ההקצאה ביחידת שכבה 2 עוקבת אחר ההיגיון של משפט!

העצה הראשונה שבשל כך מצער מדיניות, אנו נאלצים לתת למי שמתכוון להגיע ל 1 Tier הוא לא להיות שולל על ידי הצעות ושמועות שאמורות להוביל לקבלת תפקיד ב 2 Tier עד כדי כך שהמעבר למחלקת הפושטים יוקל במועד מאוחר יותר. זה ממש לא נכון! ה"אוסמוזה" הידועה לשמצה בין מחלקות של מה שנקרא "מגזר" לא עובדת ותמיד התנגדה לה! נכון לעכשיו, למעשה, המעבר הזה יעוכב בעקשנות בעיקר על ידי מפקדי המחלקות 2 Tier שיביע דעה שלילית.

אם אתה רוצה ללכת ל 1 Tier ולא נופלים בשיעור של "מודול אספקת החשמל" - עקב עקרון Cencelli המביש שאומץ על ידי הצוות - עדיף לוותר, לחזור למחלקה המקורית (או, אם מגיעים מהרב, ללכת ל- מחלקת חיילי אוויר) ונסה את הבחירה שוב עבור ה-OBOS בשנה שלאחר מכן או בשיחה הפנויה הראשונה, אולי להקדיש את זמן ההמתנה להכנה פיזית מעמיקה יותר.

בהקשר זה, כדי להימנע מהיישום האבסורדי, הגרוטסקי והמנוגד הזה של "המדריך של Cencelli", תמיד עם רוח בונה, ברצוננו להציע את הכפלת המבחר. אכן, יהיה הרבה יותר הגיוני ומגיב לקריטריון עדיפות לערוך קריאות גיוס ומיון שיוקדשו רק ל 1 Tier שהמגבלה המקסימלית שלו במונחים של "נבחרים" מצוינת ביכולת ההכשרה של המחלקה, לפחות עד לכיסוי מלא של העמדות האורגניות של המרכיב המבצעי של הגדוד.

סגרה את החובה הזו ולמישהו (הסוגריים הכואבים המפורסמים של 35%), אנחנו ממשיכים מאיפה שהפסקנו.

הבחירות לגישה לקורס OBOS, באחריות ה מרכז הדרכה למבצעים מיוחדים (CEADDOS) של COMFOSE (ממוקם יחד עם COMFOSE במחוז ויטלי בפיזה), מורכבים מ"מבחני בחירה גופנית" והתמחויות בחירה.

הבדיקות הפיזיות, הנמשכות בדרך כלל 2/3 ימים, כוללות סדרה של מבחני הערכה (שהם בממוצע) וכמה מבחני "מטח" (שאי עמידתם בסטנדרטים מונעת את ההמשך) המתבססים על מדידת הביצועים הפיזיים בלבד. של כל שואף מבחינת כוח, אתלטיות וסיבולת גופנית.

להלן טבלה מסבירה (מבחני בחירה פיזית):

שום דבר טרנסצנדנטי, בקיצור, וברצוננו להוסיף, שום דבר שכל חייל לא יוכל להתגבר עליו בלי יותר מדי דאגות, אלא אם כן מתייחסים למי שהתגייס מתוך שאיפה בלעדי של "עבודה קבועה", מוגן על ידי רחב. -תקנות מגוונות ופרשנויות של "הרגשה טובה" אשר לאורך השנים, אם לא ביטלו, לפחות עקפו את המושגים של "משקל עודף" ו"מבחני יעילות תפעולית".

מי שעובר את המבחנים האלה בפנים! הוא מתקבל ב התמחות בחירה, אלא אם מספר המועמדים המתאימים אינו עולה על המשרות שנקבעו על ידי ה מחלקת כוח אדם (במיוחד לקטגוריות הקצינים והמרשלים). זו הסיבה שהעצה הנוספת והחסרת שלנו היא לתת את המקסימום לכל מבחן, מבלי לחסוך באנרגיה (במקרה של "עודפים" דירוג הכשרון יכול לעשות את ההבדל)!

כפי שכבר צוין, ביצוע מבחני הבחירה הפיזיים מתבצע על ידי CEADDOS (1st Compagnia Formazione di Base), הבנויה כיום על המסגרת ה-9. קול מושין העושה שימוש במאגר מדריכים מוסמכים מ-3 גדודי המגזר. ה-9 קול מושין היא היחידה שמתהדרת בניסיון של למעלה מ-70 שנה בתחום הבחירה וההכשרה, ואין זה מפתיע שהקצינים בפיקוד יחידות ה-CEADDOS חובשים את חרב רישיון הפשיטה. למעשה, במגזר העדין של הבחירה נדרש זמן וניסיון לרכוש את הדרוש נסיון בתחום וכדי למנוע מבחירות ראשוניות, שגויות או נמהרות לסכן את המוצר הסופי.

מועמדים המתאימים לבחירות פיזיות ניגשים ל"התמחות הבחירה" המתממשת בנתיב מפותל הנמשך בסך הכל שבועיים, הנערכת פעם נוספת על ידי CEADDOS, בה מתמודדים הפושטים השואפים (יחד עם שואפי 2 המחלקות האחרות) ללא פתרון של המשכיות (אין סוף שבוע פנוי או מה שנקרא שעות שירות שיהיה ברור) סדרה מפרכת של בדיקות.

בשלב זה אנו מתארים לעצמנו שהקוראים היו רוצים לדעת בפירוט מהי הראיה הזו. ועל כך יש לקחת צעד אחורה בכבוד ולהגביל את עצמנו לומר שמטרת ה"התמחות" הסופית היא לבחור את המתאים ביותר לתפקיד הפושט (זוכרים את ההגדרה המילונית של סלקציה?) באמצעות מדידת התנגדות. פרמטרים פסיכו-פיזיים נשמרים בקנאות על ידי צוות המדריך. דבר אחד בטוח, שימו לב אם אתם מעוניינים, רק בעלי המוטיבציה ביותר ייצאו כמנצחים מההתמחות! לא תאמינו, זו המשוואה הוודאית היחידה, במיוחד כאשר האנרגיות הפסיכו-פיזיות מתחילות להתנודד!

אם מצד אחד, כאמור, לא ניכנס לפרטי המבחנים, אנחנו עדיין מרגישים חובה לתת (בזכות איזו תרומה חיצונית מוסמכת) כמה עצות לשואפים צעירים וחדורי מוטיבציה.

במקום הראשון, לדאוג לכושר גופני. אם זה נכון שמבחני המיון הגופניים נגישים כמעט לכל הצעירים במדים, נכון באותה מידה שמבחני ה- התמחות בחירה הם בהחלט דורשים מאמץ גדול יותר, שעבורו נדרש אימון גופני כהנחת יסוד, המבוסס על עוצמת ההתנגדות, או היכולת לעמוד בעומס עבודה ממושך לאורך זמן. חיזוק מערכת החיסון, במיוחד אם ההתמחות מתוכננת בעונת החורף, זה בהחלט שימושי כדי להתמודד טוב יותר עם העומסים הגבוהים של מתח פסיכו-פיזי ללא קשר לתנאי מזג האוויר. שמור על כפות הרגליים! אם יש לזהות חלק אחד בגוף שעומד למבחן יותר מהאחרים, בחירת הרגליים יכולה להיות פה אחד! למעשה, אחוז גבוה מאוד מהשואפים הצעירים מוותרים או נכשלים בהתמחות עקב הופעת בעיות כואבות בגפיים (בעיקר פצעים ושלפוחיות). החלפת גרביים מתמדת ושימוש בטלק בסיום כל פעילות, או בכל זמן מנוחה, עוזרים להכיל הזעת יתר ומונעים הופעת פצעים כואבים מאוד ושלפוחיות עייפות. בהקשר זה, השימוש בהנעלה שכבר "מנוסה" בהשוואה למגפיים חדשים לגמרי שנקנו אולי יום לפני הפעילות כדי לעשות רושם טוב ולהיראות מאצ'ואיסטיים יותר, מומלץ בהחלט. לבסוף, אם לא הצלחת למנוע זאת, השימוש במדבקות להתמודד עדיין יכול להוציא אותנו מהצרות!

הַדְרָכָה

היווצרותו של הפושט של ה-9th rgt קול מושין ממשיך, בסוף התמחות בחירה, בתדירות קורס OBOS הנ"ל. אולם בשלב זה נכון רק לפתוח סוגריים על תקופה מכוננת זו

קורס OBOS

קורס OBOS, בגדוד 9 קול מושין, לא נחוץ!

כדי להבין את האמירה הזו יש צורך לחזור לשנים שלפני 2006, אז השם ה"מיוחד" היה ללא ספק פחות סקסי ומנופח מהיום והגדוד ה-9 "קול מושין" נהנה מהשיקול הראוי ומהאוטונומיה הניהולית מבחינת הבחירה וה אימון .

בזמנו, הגדוד שאף ממחלקות חטיבת הצנחנים אנשי חטיבת הצנחנים שכבר היו ברשותם פטנט הצניחה של "חבל רסן" וכבר עבר הכשרה בפעילות סיור קרבי שקורס OBOS הנוכחי שואף להשיג.

המועמדים, לאחר הבחירות, הלכו ישירות ל- קורס ידוע לשמצה 80 / ב שנמשכה יותר מ-7 חודשים ואפשרה השגת ההסמכה של משחתת צנחנים, שכללה גם הכנה רצינית וסלקטיבית מאוד בתחום חומרי הנפץ והייתה הראשונה צעד של קורס ההכשרה דאז של הריידר.

הקמת קורס OBOS, נערך לצורך הכשרת צוות המחלקות של ה 2 Tier ולטעון שב"מגזר" ההכשרה "נפוצה".", הרגיז את התהליך הקודם בכך שהגיע לקורס OBOS של 10 שבועות בלבד שמטרתו להשיג את יעדי ההכשרה של הסיירת הקרבית על ידי אי הכללת כל פעילות שקשורה לחפצי מלאכה ומטענים. כבר עסקנו במטרות הקורס במאמר "כמה הבהרות לגבי המאמר על הטיפול הכלכלי בכוחות מיוחדים".

כאילו לא די בכך, עם הזמן, ה-OBOS מבוזר לשתי המחלקות האחרות (תוך כדי שמירה על מחלקת הדרכה של כוחות מיוחדים (RAFOS) מה-9 קול מושין), וכתוצאה מכך, לעתים קרובות מאוד, סטודנטים השואפים למראות מצאו את עצמם משתתפים ב-OBOS במונטוריו ורונזה, ומפסידים את זההחתמה שבמשך עשורים רבים הועבר מדור לדור במתחם RAFOS ואשר תרם לגיבוש פושטים עתידיים (אין זה חידוש שבמקצוע הנשק תלמידים נוטים באופן אינסטינקטיבי לדגמן את עצמם על בסיס העקרונות והערכים ​המועברים אליהם על ידי המדריכים שלהם).

וכך, בתום ה-OBOS ה"מבוזר", הגיעו הפושטים השואפים (בניכוי 35% האומללים) ל-RAFOS של גדוד 9 להמשך התהליך והתנגשו במציאות שונה מאוד מזו שחוו ב- חודשים קודמים. רבים מהסטודנטים הללו נאלצו אפוא להתפטר מרצונם מהמשך תהליך הפשיטה כבר בשבוע הראשון או השני לשהותם בליבורנו, כולל, בין הסיבות השכיחות ביותר, טיפול "קשה מדי ושונה מאוד" מזה. התקבל בחברת בית הספר במונטוריו ורונזה. בקצרה, הטיפול ב"כפפה לבנה" (שנקבע על ידי מי שצריך להעלים עין מהסטנדרטים אחרת מסתכן בסגירת המחלקה מחוסר מספרים) אפשר לעבור את קורס OBOS גם למי שלא היה לו תכונות הכרחיות פסיכו-פיזיות-מוטיבציוניות!

כמו שאמרנו קודם, המלאכה לא הומצאה ומומחיות נרכשת עם הרבה, אבל הרבה ניסיון!

עם לידתו של ה-COMFOSE, קורס OBOS מרוכז סוף סוף ל-CEADDOS של ה-COMFOSE, אשר ניתן להשוות ל- מתנדבים "מיוחד". בעיקרון, ה-CEADDOS צריך להתמקד ולנסות לבצע שתי משימות "פשוטות" בצורה הטובה ביותר: זו של קבלה, הלבשה, הכנה ובחירת כוח האדם שייגש לאחר מכן לקורס OBOS וזו של תכנון, ארגון וביצוע ה-OBOS עצמו. . משימות פשוטות אבל מאוד "תובעניות" שכן אנחנו מדברים על מספרים מאוד עקביים.

ה-OBOS מצריך מאמץ גדול מבחינת משאבים וכספים מכיוון שאנו עובדים על מספרים גדולים, אבל התמורה במונחים של שודדים "אפויים" בשנה היא אכן מצחיקה בהשוואה לתקופה שבה היה קיים קורס 80/B, וה-9 כן. הכל לבד, המספרים ירדו וההוצאות גדלו!

לאחר ה-OBOS הסטודנטים משובצים לגדודים השונים (מהמתאימים הט' מאבדת כ-9% לטובת שתי המחלקות האחרות, בנוסף לא מספקת, בזכות מודול הכוח, כ-30% מה- OBOS. שואפים בניגוד לעיקרון הידוע של ההתנדבות) ומי זוכה סוף סוף לגישה לחברת הסמנים ה-101 של שמה שונה היום מחלקת הכשרת מסתננים (RAI) מגדוד 9, לשעבר RAFOS, מתחיל את ההכשרה האמיתית כפושטת אשר על פי הנחיה 7020, תהליך סלקטיבי ואימונים למפעילי הכוחות המיוחדים של הצבא נמשך 55 שבועות. 55 השבועות הללו (שלרוב מסיבות שונות יכולים להגיע ל-68) הם אינטנסיביים, מתמודדים בקפידה עם כל ההיבטים של העבודה האופיינית של הריידר ומתמצים בפרק הבא.

אימון מעלה במחלקה להכשרת מעלה של גדוד 9 קול מושין

מודולים / קורסים פנימיים:

מודול לחימה עבור Incursor (MCI) - משך 28 שבועות. היא מהווה את "הבסיס הטקטי" של הפושטש העתידי ומגיעה לשיאה עם השגת ההתמחות של "צנחן סקופר" (זו שהושגה בעבר בסוף קורס 80/ב). במהלך הנוכחות במודול זה (עם שיעור חיכוך גבוה שלמרבה הצער צריך לפצות על הבחירה הלא מדויקת של מודול OBOS) התלמידים רוכשים את הידע והמיומנויות לנהל את פעולות מיוחדות בסביבה לא מתירנית ובתנאי בידוד, לפי הנהלים הטכניים-טקטיים של הפושטים. משתמע שבמהלך הנוכחות במודול זה התלמידים לומדים את היסודות של המושגים לביצוע שלוש המשימות הקלאסיות של הכוחות המיוחדים (פעולות ישירות, סיור מיוחד וסיוע צבאי) וכן מתחילים ללעוס כמה מאפיינים ספציפיים שיובילו אותם לדעת איך לנהל את המשימות המיוחדות למחלקות 1 Tier (סיור אסטרטגי, שחרור בני ערובה ועוד 2 משימות לאומיות בלעדיות שחשיפתן אסורה). המשמעות היא להכיר את יסודות התכנון, ירי מבצעי, שימוש בחומרי נפץ (מטכניקות בסיסיות ועד מתקדמות), תקשורת רדיו, הישרדות סטטית/דינמית, התנגדות לחקירה (תרחיש). מִלחָמָה, שבוי מלחמה) ועוד רבים אחרים מיומנויות פרודרומל לפטנט של להתמודד.

מודול לחימה מתקדם עבור אינקורסור (MCAI) - משך 7 שבועות. הסטודנטים ה"שורדים" של ה-MCI שנקבעו כמתאימים בעקבות הנוהל מקבלים את אחת ההכשרות הבלעדיות ביותר בחיל החימוש. הקורס נועד לגבש ולהגביר את יכולת הירי עם החימוש הראשי, המשני והמיוחד המסופק למחלקה ולהקנות לפושטים העתידיים את המושגים הטכניים-טקטיים של לחימה בסביבה עירונית בהתנהלות מערכת ההפעלה בהקשרים. נגד התקוממות (מטבע) ה טרור (CT), שמטרתו ללכוד / לנטרל יעדי ערך גבוה (HVT) ו/או שחרור בני ערובה (פעולות שחרור בני ערובה - HRO), בסביבות הפעלה לא ודאות או לא מתירניות ובאופן כללי, בתנאים של בידוד ואוטונומיה לוגיסטית. משימות הלוחמה בטרור, לכידת מטרות בעלות ערך גבוה ושחרור בני ערובה הן למעשה הסמכות היחידה והבלעדית של מחלקות הפשיטות, תפיסה שאושרה לאחרונה בהנחיית מטה ההגנה.. בקיצור, כמו שהאנגלו-סכסים היו אומרים קורס "לחם וחמאה" לפושטים עתידיים!

קורס הישרדות והתנהגות של בני ערובה לאחר לכידה (HS-CAC) - משך שבועיים. זה נותן את הרעיונות השימושיים והבסיסיים להישרדות בשבי במצב של בני ערובה/אסירים.

קורס אמפיביים - משך 6 שבועות. הוא מקנה לתלמידים את הידע והמיומנויות הדרושים לתכנון וביצוע של הסתננות אמפיביות עיליות (גם בעקבות החדרות מכלי טיס בכנף קבועה/סיבובית ונושאי חיל הים) באמצעות שחיית צוות מבצעית, או באמצעות ניפוח עצמי. סירות וסירות טקטיות (שבגינן מקבלים התלמידים רישיון צבאי מיוחד).

קורס סיור אסטרטגי לשודדים - משך שבועיים. בתגובה למשימה לאומית ספציפית, מאוד בלעדית ומסווגת מאוד שהוטלה רק על פושטים, שעליה איננו יכולים לספק פרטים.

מודולי הדרכה / קורסים בארגונים חיצוניים:

קורס נפילה חופשית צבאית (CCALM), נמשך 6 שבועות, נערך על ידי מרכז הדרכה מצנחנים (פיזה), שמטרתה להקנות את ההסמכה של טכניקת נפילה חופשית (TCL) לחניכים המבשרים (כולם כבר מוגנים בפטנט על חבל רסן של צנחנים צבאיים עוד לפני קורס OBOS).

קורס טיפוס הרים (בסיסי)., משך 3 שבועות (בתוספת כל 4 שבועות של קורס "מזכה" רק עבור תלמידים שעשויים להיות זכאים להשיג את ההסמכה של מדריך טיפוס הרים צבאי), על ידי מרכז הדרכה אלפיני (Aosta), המעניקה לתלמידי הקורס את הידע והמיומנויות הדרושים להתמודדות בטוחה עם תנועה בסביבה הררית שאינה מושלגת והתגברות על מכשולים טבעיים באמצעות טכניקות טיפוס.

קורס (בסיסי) של סקי אלפיני / טיפוס הרים, משך 3 שבועות (בתוספת כל 4 שבועות של קורס "מזכה" רק עבור תלמידים שעשויים להיות זכאים להשיג את ההסמכה של מדריך סקי צבאי), על ידי מרכז הדרכה אלפיני (Aosta), המקנה לתלמידי אינקורסורי את הכישורים הבסיסיים הדרושים לתנועה על מגלשיים בסביבה הררית מושלגת.

הקורסים האמורים בגופים חיצוניים מספקים את מה שנקרא כישורי ניידות סביבתית המאפשרים למבקרים לרכוש את המיומנויות כדי להיות מסוגלים להתפתח בסביבות גיאוגרפיות-תפעוליות שונות. עם זאת, ללא כישורי הלחימה שנרכשו בקורסים קודמים ואחרים, אימונים כאלה יהיו רק מטרות בפני עצמן. למעשה, הגדוד ה-9 משכלל את כישורי הניידות הסביבתית עם קורסי לחימה ספציפיים הנערכים בסביבות השונות. לעולם לא נטען, לפיכך, שחייל שעשה את קורס הסלע, הסקי וה-TCL הוא כמעט שודד!

למעשה, הצוות שעבר בהצלחה את מודולי ההכשרה/קורסים המצוינים לעיל משלים את הכשרתם על ידי השתתפות במודול לחימה של שבועיים בסביבה הררית מושלגת (שמטרתו לתת את הממד הטקטי הנכון לקורס הסקי של הכוחות האלפיניים. ), על ידי מדריכי RAI. יש גם קורס באנגלית, שוב מאורגן על ידי RAI, שנמשך 2 שבועות, אך נערך עם מורים לשפת אם.

ההיבט ה"סלקטיבי" בדרך כלל של המחלקה 1 Tier נשאר במקום במשך כל תהליך ההכשרה! בקיצור, לא נמצא טיפול "כפפה לבנה" במקומות אחרים. למעוניינים מומלץ!

אימון ריידר מתקדם

הכשרת הפושט נמשכת גם לאחר הענקת הפטנט. דוגמה לכך היא קורס טיסות TCL בגובה רב (מה שנקרא פתיחה גבוהה בגובה נמוך / פתיחה גבוהה בגובה רב - HALO / HAHO) באותו גדוד 9 קול מושין (המחלקה היחידה באיטליה עם יכולת זולמרות הניסיונות הרבים, האומללים והמרושעים של בית הספר לצניחה לקבל את האבהות) והקורס לשימוש במכשירי נשימה עצמאיים של חמצן ואוויר במעגל סגור (קורס ARO / ARA) לכוחות מיוחדים ב-COMSUBIN של חיל הים . אבל הפנורמה של הכשרה (מתקדמת) לפושטים כוללת קורסים רבים אחרים הן פנימית והן במכוני הדרכה לאומיים וזרים למצוינות.

לסיום, אנו מאמינים שהמבנה הטיפוסי של הפושטש הוא וחייב להישאר ייחוד של הגדוד ה-9, שאם לא כן, היה מעוות, כמו גם מסתכן באובדן הזיכרון ההיסטורי הזה והמסורות שעלו לכל כך הרבה חיים. כל כך הרבה קורבנות. ובאיזה יתרון? איזה רווח יפיק מזה הצבא?

מבלי להתעקש על הנושא, שכבר התייחסו אליו במאמרים אחרים, ברור לכולם (לאור הניסיונות התכופים להציע הצעות בוועדת הביטחון והאחרונה באמצעות COCER) כי לנסות לדלל את מלאי השלבים המשותפים ל- 3 מחלקות ולהאריך את תהליך המחלקות 2 Tier יכול להיות שהמטרה היחידה היא להשיג את שיפוי הפושטים (סעיף 9 לחוק 78/86) לטובת היתרון הבלעדי (ברור) של הלא-פושטים. אבל בואו נחזור, לאיזה מטרה?

מתוך רצון לתמצת ולעורר ביקורת למטרות בונות, אנו מדגישים כי חיל החימוש החל בפרויקט באמצעות יצירת פיקוד (COMFOSE) שאין לו תפקיד מבצעי (ניסיון העילה ליצור פתח כפיקוד מסגרת של "המשותף המשולב". כוח המשימה למבצעים מיוחדים "נטרף בצדק ובאופן סופי) אך מטרתו הייתה לתת חיים למה שנקרא" מדור מערכת ההפעלה של הצבא "על ידי אילוץ הגדוד ה-9 לחיות יחד ולהתאמן עם המחלקות האחרות שנקראו 2 Tier (כולל הפביה ה-28 שכנראה תוחרג מהמגזר). תוסיפו לכך שהיחידה היחידה, בנוסף לגדוד 9, שבפרויקט רציונלי הייתה צריכה להיות נוכחת מלכתחילה במה שנקרא "מדור ה-OS של הצבא" היא הגדוד ה-3. Aldebaran (REOS) ובמקום זאת מעולם לא היה חלק ממנו. בעצם, פקודה שאין בה תועלת, שרק הגדילה את מספרי ה-FS של אמ"ן על הנייר ושבניסיון המאומץ "למכור" את המושג "אימון משותף", הפכה להיות אחראית על ה-OBOS. מהלך של 10 שבועות בלבד וכופה את השינוי על אלה שבמשך עשרות שנים כבר היה להם תהליך משלהם שעבד טוב מאוד.

חמור עוד יותר, COMFOSE אפילו חושבת להרחיב את מספר הקורסים המכונים "משותפים" על ידי יצירת חברה נוספת ב-CEADDOS (חברת "ההכשרה המתקדמת" השנייה) ודרישת ה-2 למכור מומחיות לטובת אחרים. רק תחשוב על הקורס אימון למודעות לסביבה עוינת (HEAT) שה-CEADDOS עורך מטעם קרן (SAFE) תוך שימוש רק באנשי קודש (קורס זה ניתן בעבר על ידי הגדוד ה-9 לטובת דיפלומטים ואנשי אזרחים בולטים אחרים).

יתרה מזאת, כל המבנה המשותף הזה, "האינטראופרביליות" הזו של הכוח המזוין שזוכה לשבחים של COMFOSE אינה מובילה לשימוש משותף, במיוחד בהתחשב במשימות הבלעדיות המופקדות על מחלקות הפשיטות. יש גם ספקות רציניים לגבי אימון משותף, רק תחשבו על התרגילים ש-COMFOSE עורכת (למשל הסדרה שנקראת "מופלון") שלרוב נחווים ככפייה בשל הערך המוסף האימון המפוקפק. הם, למעשה, תרגילי כוח מזוין בלבד, ולכן אינם נופלים מהמושג היסודי, שהוזכר מספר פעמים, תחתיו ה פעולות מיוחדות סונו משותף מטבעו.

ה-COMFOSE ממלא את התפקיד של פקודת הרכיב פעולות מיוחדות בלי שיש את נסיון בתחום ומבנים ומשחק תפקיד שלעולם לא ייקרא למלא בפעולות מחוץ לאזור. המחלקות המעורבות מקורן באלים קבוצות משימות שדווקא מהניסיון המבצעי שנצבר עד כה במבצעים, אין צורך בפעולה הדדית למעט ביטול קונפליקט אפריורי. הכוחות המיוחדים, למעשה הם לא פועלים בהמוניהם, אין להם תחומי יכולת רציפים ו/או חודרים זה לזה. המטרות ה"מיוחדות" הן נקודתיות, לרוב מרוחקות ונפרדות. בקושי מוקצה לך אותה מטרה מיוחדת ליותר מאחת קבוצות משימות אשר יצטרכו אפוא לפעול ביחד ומשותף. בגבול אנחנו ממשיכים לאחד ארגון משימה על ידי זרימת כמה יחידות משימות באחד קבוצת משימות.

היתרון היחיד הוא האינטראקציות עם קבוצת משימות אוויר שלמעשה פועל לתמיכה ב-a יחידת המשימות או א קבוצת משימות. אבל גם במקרה זה, ללא מערכת הפיקוד והבקרה לניהול המרחב האווירי, איזו הכשרה ריאלית זה מייצג?

בואו לא נדבר על יחידות טקטיקות משנה, או ליתר דיוק יחידות או מחלקות מבצעיות, כי הכשרתם היא באחריות הפיקודים של יחידת המשימות או, בגבול, של פקודה של קבוצת משימות ובוודאי לא על פקודת הרכיב המדומה במדריך.

אם ניקח בחשבון את מופלון כעת, נראה כי המחלקה 1 Tier משתתף עם תא תגובה אחד בלבד שכן שאר היחידה כבר מחויבת לפעילות אמיתית. עיקר הפעילות מבוצעת אפוא על ידי המחלקות בלבד 2 Tier שלעתים קרובות מחזיקים בתפקידים לא ראויים ומטילים לעצמם משימות שאינן מוסמכות להן (בכמה סרטונים זמינים בערוץ היוטיוב ראינו שומר יערות e רוכשים לבצע פעולות אימון לשחרור בני ערובה או לבצע פעילויות של "סוכנים סמויים" מהודרים, כאשר במקום זאת המשימות הללו תמיד הופקדו על המחלקות 1 Tier).

אנו מסיימים בהשתקפות: בעידן בו ישנה אוריינטציה להתמקצעות והתמקצעות גבוהים, בתקופה של מחסור במשאבים ובתרחיש שהולך ומתקרב לזה של המלחמה הקרה המאופיינת בעימות עניין על עניין האם ראוי ליצור, להזין, לתמוך ולצייד פקודות חדשות, בתי ספר חדשים ומחלקות "מיוחדות" חדשות?

האם לא נכון יותר לעשות רציונליזציה של משאבים, לרכז ולחזק במקום לחלק ולחלוק ואז, מן הסתם, לשטח ולפלס?

_{טבלת סיכום Iter Selection - Raiders Formation}