ההגנה האווירית הפקיסטנית ניזוקה קשות מחוסר היכולת של בייג'ין לתחזק מערכות טילי קרקע-אוויר שסופקו לפני חמש שנים.
בפועל, סין לא הצליחה לספק מספר הולם של חלקי חילוף, ובכך עיכבה את פעולתן המלאה של מערכות הנשק.
אנחנו מדברים על טילי קרקע-אוויר לטווח בינוני HQ-16 (LY-80), שנרכשו על ידי פקיסטן ב-2017 כמערכת מפתח להגנה על שמים לאומיים.
ה-HQ-16 מצויד במערכת שיגור אנכית, המעניקה לו כיסוי של 360 מעלות ויכולת לפעול בסביבה גיאוגרפית מסובכת. מערכת הטילים מותקנת על שלדה 6X6 בעלת יכולת ניידת גבוהה, ולא על פלטפורמות רצועות, מה שמספק קלות תחזוקה וניידות משופרת על הכביש.
מערכת הטילים תוכל ליירט מטרות אוויריות בגבהים שבין 15 ק"מ ל-18 ק"מ. טווח היירוט המרבי למטוסים הוא 40 ק"מ, בעוד לטילי שיוט הוא יהיה בין 3,5 ק"מ ל-12 ק"מ.
המפיק, מדע וטכנולוגיה של תעופה וחלל בסין, יטען כי ההסתברות להרוג היא 85% נגד מטוסים ו-60% נגד טילי שיוט. הטיל זוכה למהירות גבוהה מ-4 מאך.
מערכת HQ-16 כוללת מכ"ם חיפוש מטרות IBIS-3 תלת מימד, מכ"ם S-band S-band פאסיבי (PESA) פסיבי עם טווח של עד 150 ק"מ, PESA מעקב והכוונה במכ"ם מרובים ברצועות L ומשגרי טילים אנכי של שישה תאים. לכל מכ"ם מעקב בפס L יש טווח של 150 ק"מ והוא יכול לזהות עד שש מטרות, כולל ארבע. סוללת HQ-85 כוללת מכ"ם מיקום וארבעה משגרי טילים.
פקיסטן ביצעה לפחות שתי הזמנות נפרדות של HQ-16. על פי החשיפה של משרד ההגנה הפקיסטני (MoDP), פקיסטן הזמינה שלוש מערכות HQ-16 ושמונה מכ"מים IBIS-150 בשנים 2013-2014 תמורת 225,77 מיליון דולר ו-40 מיליון דולר, בהתאמה. זה עוקב בשנים 2014-2015 עם הזמנה בסך 373,23 מיליון דולר לשש מערכות HQ-16 נוספות.
ה-HQ-16 זכה להערכה "תחילתו של עידן חדש בהגנה האווירית של המדינה".
בחמש השנים האחרונות התפתחו המערכות מעבר לכך 477 פגמים, משתק את ההגנה האווירית של פקיסטן. איסלמבאד ניסתה לרוץ למכסה, אך ללא הצלחה.
החברה הסינית שלחה צוות מיוחד של מהנדסים במאי-יוני 2021, אך הבעיות התגלו נרחבות מכדי לפתור אותן במלואן. חסר מספר מספיק של חלקי חילוף. גם צוות שני של טכנאים סינים, שנשלח באוקטובר שלאחר מכן, לא הצליח להשלים את העבודה.
אולם לפקיסטן, לאור מצבה הכלכלי הירוד, אין ברירה אלא להמשיך ולהשיג נשק סיני: רכישת 6 מערכות HQ-16 נוספות כבר תוכננה.
צילום: Tyg728
