"אחים במבצע": ההגנה המקוונת מראיינת את סוכנת המוסד יולה רייטמן

(של פרנצ'סקו ברגמו)
07/08/19

Il מוסד בדמיון הקולקטיבי זהו השירות החשאי הטוב ביותר בעולם. לכידת אייכמן, מלחמת ששת הימים ומבצעים אחרים סייעו בחיזוק המוניטין שלה, אך המציאות עולה על הפנטזיה וזה סיפור ההצלה היהודית הגדולה ביותר של הסוכנות אי פעם. ההגנה המקוונת מראיינת את יולה רייטמן, סוכנת המוסד הפועלת בשנים 1981 עד 1984 בסודן. הנה הסיפור המדהים והאופי והצד הפסיכולוגי של יולה.

במשך מאות שנים באתיופיה הייתה קהילה יהודית פעילה שרצתה להגיע לישראל. המלחמה והרעב החלו בקרב ביתא ישראלהפזורים בכפרים 500 הממוקמים בעיקר בצפון אתיופיה, ליציאה מסיבית ברגל לאורך המדבר כדי להגיע תשושים, רעבים ומוחללים על ידי שודדים במחנות הפליטים של סודן, חברת מדינה מוסלמית בליגה הערבית ואויבה המרה של ישראל. הנתונים אינם מדויקים אך בערך 1.700 יהודים מתו ממחלות, מעשים אלימים ומתת תזונה לפני שהגיעו למחנות פליטים.

ראש ממשלת ישראל מנחם בגין לא יכלו לתת לדרמה שלהם להישחק כך ולכן נתנו פקודה יוצאת דופן לראש של מוסד: "הביאו את יהודי אתיופיה לישראל". אבל לאסוף אותם זו ממש התחייבות מטורפת, כי ה מוסד הוא לא היה מוכן לפעולות כאלה. יתר על כן, לא ניתן היה לעבור אף אחד ביתא ישראל היבשת עבור מצרים כאויב. הים נשאר.

סוכנות הביון החלה לארגן צוות של סוכנים סמויים עם מאפיינים מסוימים כדי לא לעורר חשד: אנשים שעלולים לטעות באירופאים. גברים ונשים המסוגלים לפעול בסביבה הימית ולהסתתר כמפעילי תיירות. הפריים הלוי, מנהל המוסד בין השנים 1998-2002, אז ראש המשימה, אמר בראיון: "המבצע התרחש באזור בו היו לנו יכולות סיור מוגבלות. לא הייתה לנו דרך לדעת אם התגלהנו או לא. האנשים שגייסנו לא הספיקו להכשרה מספקת. קיבלתי את ההחלטה ועשיתי את הדרך הקצרה ביותר. לקחנו כמה אנשים, כמה ישראלים והדרכנו אותם. לקחנו קורסים אינטנסיביים כיצד לפעול בזהות בדויה בשטח אויב. "1.

שבץ המזל הראשון עזר למוסד: כפר תיירות קטן עם גגות אדומים שלא נעשה בו שימוש בחוף ים סוף, שנבנה על ידי חברה איטלקית, היה אידיאלי לכל המבצע. הבסיס היה ממוקם בערך 65-70 ק"מ צפונית לפורט סודן והפך להיות אתר הנופש "ערוס על הים האדום"שפרסם כדין משך מיד צוללנים רבים מכל רחבי העולם. עלות השכירות לשלוש שנים, ששולמה על ידי מוסד באמצעות דמה, זה היה 320.000 דולר2.

הצוות של מוסד עשה דברים נכון: לפנות המריא כיעד פופולרי עבור צוללנים והכיסוי עבד, עד כדי כך שמבצע אחים סגרה את מאזנה עם 12.000 גולה מיהודי אתיופיה. הצלחה מדהימה, לניתוח מורכב להפליא, פשוט תחשבו כי לילה אחד בעיקול במרחק 5 ק"מ משם לפנות צבא סודאן נפל באמצע המבצע: רק הצטננות המבצע הראשי מנעה תוצאה טרגית לכולם. המבצע נמשך בהעברת ה- ביתא ישראל עם גלגל המזלות עד לחוף הים שם היו הקומנדו של חיל הים הישראלי שלקחו את משלוחיהם, לקחו אותם למים בינלאומיים והעמיסו אותם על הספינה "הצבאית" בת גלים.

לאחר ששמעו הסוכנים כי הכיסוי שלהם עומד לזנק, בתוך לילה נעלם מטוס חיל האוויר הישראלי של הרקולס ועזב את הנופשים, למחרת בבוקר, בהפתעה שלא מצא עוד מישהו. מיצוי יהודי אתיופיה המשיך בפעולות אחרות בשנים הקרובות (1984, אופ. משה, 8.000 סונן; "85, אופוס יהושע, 500; "91, אופוס שלמה, 15.000; 2012, אופ. איפה הכנפיים, 8.000), אבל לפנות זה כבר לא היה בשימוש.

הסיפור הזה, שהוא מדהים על דרך הקמתו ועל מספר רב של אנשים שנשמרו, התאפשר הודות למאפיינים מסוימים של הסוכנים והארגון המצוין שלהם. (מי שמעוניין ללמוד עוד יכול לקרוא את הספר היפה "יציאת המוסד" מאת גד שמרון, אחד הגיבורים, וצפו בארבעת הפרקים של "בתוך המוסד". בנטפליקס הסרט זמין גם הוא מספר ימים "אתר צלילה בים סוף").

שני ג'ון לה קארה "השירותים החשאיים הם אינדיקטור לבריאותה הפוליטית של האומה והביטוי האמיתי היחיד לתת מודע שלה".. מספיק שהסופר הידוע יכול לעשות, אבל מה שהופך את המוסד למיוחד כל כך מיוחד, מקנא ונערץ בכל העולם? זוהי סוכנות שקדמה כל כך לתקופות בהן סוכן לשעבר יכול לראיין כאשר סוכנויות אחרות מודיעין הם אפילו לא עונים לשיחות טלפון ודוא"ל. זו שאלה לשאול, מכיוון שתשובה אפשרית יכולה להיות ששירות חשאי מעולה אינו כזה רק מכיוון שיש לו יותר כסף מאחרים, אלא מעל לכל מכיוון שלסוכניו יש מניעים עמוקים ויציבים יותר.

יולה, בהתחשב בכך שכדי לבצע את העבודה הזו אתה זקוק לכישורי משחק מצוינים ללא הפרעה במשך שנים, האם תוכל לספר לקוראי ההגנה המקוונת את הסיפור שלך?

במהלך כל המשימה רובנו התחזה למישהו אחר, יום ולילה, יום אחר יום. לאחר זמן מה אתה שוכח את זהותך האמיתית ומרגיש לחלוטין את האחר. תגדל בתפקיד שלך. לפני המשימה הזו לא פעלתי על הבמה ולא בשום מקום אחר. עבדתי כדיילת בחברת אל על. חברת התעופה הישראלית.

לפני שנכנסתם למוסד, איך דמיינת שזה יהיה פעיל מסתערבים?

לפני שהצטרפתי למוסד הייתי קורא נלהב בספריו של ג'ון לה קארה וכמה אחרים. קראתי ספרים על פעולות המודיעין הידועות של מלחמת העולם השנייה והסרטים האהובים עלי היו סרטי ריגול פעולה. עלי להודות שאפילו סיפורי הבלשים כבשו את דמיוני. בישראל יש לנו קונפליקט מתמשך עם שכנינו ונושאים צבאיים, סיפורי ריגול ומעשי גבורה הם רבים ונוכחות מתמדת. במהלך הקריאה היה לי רעיון, אבל המציאות עברה את כל הדמיון.

מה עשית לפני הגיוס ואיך הקריירה שלך התחילה כסוכן אופרטיבי?

לפני שגויסתי עבדתי כמנהל שירותי טיסה, הייתי גם בעל יאכטות, הייתי צוללן וברור שדיברתי בכמה שפות. זו הסיבה שנחשבתי למועמד אידיאלי לגיוס. ברור שהייתי צריך להראות גם כישורים אחרים.

בן כמה היית?

היו לי אז 30 שנים.

מה היו המניעים העמוקים ביותר שהביאו אותך לקבל את המשימה?

המוטיבציה שלי הייתה סיפור עמי וההיסטוריה של משפחתי: גרה במדינת היהודים, לאחר שכמעט כל משפחתי נפטרה במלחמה, נאלצה להגן על חיינו לנצח. ומעל לכל, לרצות לעשות משהו משמעותי. הייתה לי אשליה כזאת של הצלת העולם, מילדות.

בתור אישה, מה היו הקשיים הגדולים ביותר להתמודד?

באותה תקופה, מבחינתי, הקושי הגדול ביותר היה להתקבל כגברים. כאשר אתה אישה, אנשים נוטים להגן עליך יותר, כאילו אתה נתון בסכנה גדולה יותר. הייתי באמת צריך להוכיח שאין שום הבדל. מצד שני, כאישה היו לי יתרונות ויכולות שגברים לא החזיקו בהם.

איך הצלחת את הפחד?

אתה שם אותו בצד ולא נותן לו להפריע למעשים היומיומיים שלך. אתה זהיר, זהיר, אך בטח לא מפחד.

Al לפנות מה היה תפקידך כחזית והממשי?

תפקידי באתר הנופש היה לנהל את המלון, בכל היבט, לגרום לו להראות אותנטי. ביליתי את הזמן בין פעולות החילוץ באתר הנופש (שהיה גם המטה שלנו) לבין ארגון הלוגיסטיקה, עם משאיות וציוד מקומי.

שמרתי על קשר גם עם גורמים מרכזיים חשובים שהיו חשובים לתדלוק, מידע וכו '.

לבסוף הייתי צריך לדאוג לתקשורת הסודית שלנו והייתי אחראי לתקציב שלנו.

איך ניהלת בו בזמן חיבה ועבודה?

חיבה ועבודה. אתה יכול לעשות את זה אם יש לך את היכולת לשחרר את דעתך ולהתרכז ברגע. הצלחתי לשים את חיי האישיים מרחוק ולשכוח לחלוטין את יקיריי לזמן מה.

ברמה האישית, השתתפו במבצע האחים איזו תרומה היא תרמה לאופי שלך ולאישיות שלך? מה השתפר ומה החמיר?

חוויה כזו היא הזדמנות לבחון את עצמכם במצבים שונים ותחומים שונים. אני חושב שבמובנים רבים השתפרתי. הייתי צריך לחדד את החושים שלי, לתרגל את התושייה שלי ולחזק את הביטחון העצמי.

הפכתי יותר בוגרת ואמינה. מצד שני, הטעם להרפתקאות ולהתרגשות עזר לחזק את חוסר ההכרה שלי. אני עדיין הרפתקני היום וחסר מנוחה. אולי גם אלה היו התכונות שגרמו לי להתאים כל כך למשימה.

כשהיית לבד בחדרך, איזו טקס אפשרה לך לשמור על האיזון הפסיכולוגי והקשר לזהותך המקורית? מה אפשר לך לא להשתגע עם מתח?

לבד בחדר יכולתי להיות שוב אני עצמי. הייתי שקוע כל כך בתפקיד שלי שהבעיה לא הכבידה. נהנתי מאוד להעמיד פנים שאני מישהו אחר. העסיקתי את דעתי בספרים ובלימודים ובכל מקרה היה לי בן זוגי, מדריך הצלילה השני, שהיה חלק מהצוות, קרוב אלי. כשהיינו שם לבד זה היה נגד העולם, ברית.

בהתבסס על החוויה שלך, כאישה, מהם הגבולות הפסיכולוגיים שלעולם אסור לעבור?

ישנם גבולות פסיכולוגיים שאסור לך לחצות, אך הם אינם שונים לגבר. דבר חשוב שעליך לזכור במצב כזה הוא שכל הסובבים אותך, שברור שאינם חלק מהקבוצה שלך, הם למעשה אויבים, גם כשאתה מרגיש ידידות חזקה. אינך יכול להאמין לאיש את זהותך האמיתית או את הסוד הקטן ביותר, ולא משנה כמה אתה אוהב את זה. חייך וחיי הצוות שלך תלויים ביכולתך להרחיק אנשים מהחיים הפנימיים שלך.

כמה צריכה אישה משוחררת שעובדת במעטה להסתגל ולהיכנע לתרבות המקומית? כמה זה כבד?

התפקיד שלי והכותרת שלי בסודן החזיקו אותי במצב בו הייתי יכול להיות מאוד חופשי, מאוד דומיננטי ובכבוד תושבי המקום. גרתי הרחק מהעיר, הרחק מהקהל, ולכן בלתי תלוי. התרבות המקומית לא הייתה משהו שנאלצתי להגיש אליו. נהפוך הוא, אנשי השבטים המקומיים ראו בי סוג של אישה חכמה, למרות שהייתי צעירה, ובאו אליי לרפואה וייעוץ, והביאו לי מתנות.

נשים מטבען קשובות יותר לפרטים אנושיים. האם יכולת ייחודית זו עזרה לך להימנע מטעויות ולהתמודד עם אינטליגנציה נגדית של סודן?

למעשה, ביטחון סודן השגיח על הקבוצה שלנו, לעיתים קרובות חקרה אותנו בניסיון להבין מה אנחנו עושים. העובדה שאני אישה הפכה אותם לסקרנים יותר, אבל גם מפנקים יותר מבחינה מסוימת. דלתות נפתחו לי ביתר קלות, נכבדים חשובים הפכו אותי לחברים. כל קבוצת האנשים נראתה נורמלית עם דמות נשית דומה להם. ידידות מסוג זה התבררה כחשובה כאשר הזהירו אותי בסתר מפני פשיטה מתוכננת נגדנו. כשזה קרה היינו מוכנים.

האם בחברה מתקדמת יותר ויותר טכנולוגית, האם העולם של ההימנט, שנראה בצד של הנשים, יהיה חשוב יותר ויותר או שהוא יוגדר לטובת הגברים?

אני חושב שהיום, כל מי שיש לו כישורים טכנולוגיים יוכל להצליח בפעולות עתידיות, בין אם זה גבר או אישה. סייבר לא יכול להחליף לחלוטין את Humint ויש עדיין תפקיד מרכזי עבור אנשים מסוגלים משני המינים. העולם רואה יותר ויותר נשים שחודרות לאזורים הגבריים כביכול וזה יהיה טבעי לחלוטין שנשים ייקחו על עצמן תפקיד כלשהו. זה בעצם כבר קורה במוסד.

איזו עצה אתה מרגיש שאתה יכול לתת לנשים, אפילו איטלקיות, המעוניינות לעסוק במקצוע זה?

העצה שאוכל לתת לכל אישה, איטלקית או לא, היא שהם לעולם לא צריכים לחשוב שיש מקצוע שאינו מתאים לאישה, אם הם רוצים לעסוק בו. אם יש להם את התכונות הנדרשות, בכל הנוגע לאופי וסוג הפעילות, עליהם ללכת ולעשות זאת. אתה הכי שמח כשאתה עושה מה שאתה רוצה, בלי קשר למסורת, למנהגים או לחינוך.

שאלה אחרונה ... אם ג'יימס בונד שותה וודקה-מרטיני, מה שותה יולה רייטמן?

למעשה אני אוהבת וודקה כפול אספרסו עם קרח.

1 נטפליקס, "בתוך המוסד"

2 גד שמרון, "יציאת המוסד"