ה"בוגימן" של סעיף 5 של האמנה האטלנטית

(של טיציאנו צ'וצ'טי)
16/11/22

לפי חקירות ראשוניות, הטילים שגרמו אתמול לשתי קורבנות בפולין נובעים מ"טעות טכנית": נשיא טורקיה ארדואן אמר זאת בבאלי. כפי שהסביר במסיבת עיתונאים בשולי ה-G20, ארדואן קיבל את האינדיקציה הזו מקנצלר גרמניה אולף שולץ. כדי לדעת את מקור הטילים (כלומר האם הם שוגרו בכוונה על ידי הרוסים או שזו טעות), הוא הוסיף, ייאלץ להמתין לבדיקה מעמיקה יותר, אבל (לפי ארדואן) הם לא רוסית. יִצוּר. "אני חייב לכבד את ההצהרה של רוסיה. לאירוע הזה אין שום קשר אליהם", ציין ארדואן.

אמש דיבר מריוש גירשבסקי, כתב רדיו זט בפולין, על "שני טילים רוסיים" שנפלו על אדמת פולין בכפר 10 קילומטרים מהגבול, פז'וודוב. אישור הגיע זמן קצר לאחר מכן מבכירי המודיעין האמריקאי שצוטט על ידי AP. אז מצאו הכבאים המקומיים את שני האנשים שמתו בעקבות הפיצוצים שפגעו באתר שבו יובשו דגנים.

ככל שחלפו השעות, גירשבסקי, שציטט את השירותים בוורשה, שיער שלא מדובר בטעות שיגור של הרוסים אלא בשרידי טיל שהופל על ידי נ"מ אוקראיני.

ההשערה הנוספת (שכנראה צוברת תאוצה!) היא שדווקא טיל מהגנת קייב נפל בפולין: פסולת תואמת למערכת S-300 ארוכת טווח משטח לאוויר (תמונה).

נשיא פולין דודה, בשיחה עם מזכ"ל נאט"ו סטולטנברג, ביקש בעצם להפעיל את סעיף 4 של הברית, הקובע כי "הצדדים יתייעצו בכל פעם, לדעת אחד מהם, שלמותו הטריטוריאלית, העצמאות המדינית או ביטחונו של אחד מאוימים".

מישהו אפילו התחיל לדבר על הפעלת סעיף 5 של האמנה, כלומר הלב הפוליטי של הברית שייצג את הערבות ההגנה מפני התקפות של צדדים שלישיים על המדינות החברות.

אבל מה אומרת המאמר הנ"ל?

"הצדדים מסכימים (המדינות החברות בברית, אד.) כי מתקפה מזוינת נגד אחד או יותר מהם באירופה או בצפון אמריקה תיחשב כהתקפה ישירה נגד כל הצדדים, ובהתאם מסכימים כי במקרה של התקפה כזו, כל אחד מהם יממש את זכותו להגנה עצמית. או קולקטיבי מוכר על ידי אמנות. סעיף 51 של מגילת האומות המאוחדות, יסייע למפלגה או הצדדים שהותקפו כך על ידי התחייבות מיידית, בנפרד או במשותף עם הצדדים האחרים שהותקפו כך, הפעולה שהיא רואה צורך, לרבות שימוש בכוחות מזוינים, כדי להחזיר ולשמור על הביטחון באזור צפון האוקיינוס ​​האטלנטי".

לכן, מוזרות למדי, ולא לגמרי שקופות, הן ההתחייבויות שבעלות הברית נוטלות על עצמן לטובת המדינה המותקפת. אכן, הטענה כי תקיפת אחד הייתה נחשבת כתקיפה מייצגת כולה א לַעֲתוֹר עקרונות, לא יעיל, אם אמצעי הנגד אינם מצוינים במדויק. דווקא הנקודה הקריטית מיוצגת על ידי חוסר הדיוק שבו מצוינים אמצעי הנגד.

לפי האמור בסעיף 5, טבען של הפעולות שיש לבצע נותר למדינות החברות הבודדות בברית, המתחייבות "פעולה כפי שהוא רואה צורך, לרבות שימוש בכוחות מזוינים". זה מציג הבחנה כפולה: התגובה אינה בהכרח בעלת אופי צבאי ובכל מקרה, אופיה נתון ל"שיפוט" של בעלי העניין.

זה בעצם ערובה אינדירטה ולא קל ליישום.

באופן פרדוקסלי, אם יש לאשר שהטילים שהוטלו בפולין הם למעשה מטוסי S-300 אוקראינים, יהיה צורך להחיל את סעיף 5 נגד קייב, כמדינה תוקפנית של מדינה חברה בברית האטלנטית.

צילום: נאט"ו / אינטרנט