"כשל טכני" במפרץ הפרסי: "סירות הפיקוד על הנהר" של הנחתים

(של מסימיליאנו ד'ליה)
14/01/16

הרומן בין ארצות הברית לאיראן, שהשאיר אותנו במתח ואשר נפתר עם שחרור המלחים, הביא את הסירות הקטנות שעליהן הפעיל הצבא האמריקני לידיעת המקורבים. לפני ההתמוטטות הטכנית לכאורה וההסתערות לכאורה במים הטריטוריאליים האיראניים. אבל, במה מדובר?

הן סירות שנבנו על ידי חברת Dockstavarvet השוודית סירה קרבית 90 (CB90), המכונה על ידי חיל הים האמריקני "סירת קרב ריבריין", הם חלק בלתי נפרד מהצי החמישי של חיל הים האמריקני ופועל באזור המפרץ הפרסי. הם מפליגים בעיקר בצל והגנה על ספינות מלחמה גדולות.

La סירה קרבית 90 (CB90) הוא סוג של כלי תקיפה, שפותח במקור עבור הצי השבדי ונרכש לאחר מכן על ידי צי אחר: בריטים, ארה"ב, נורווגית, יוונית, מלאית ומקסיקנית.

CB90 היא סירה מהירה וניתנת לניהול ומשקלה הקל, המנוע הגרוע והמנוע הכפול שלה גורם לכך שמלאכה זו יכולה לנוע במהירות של 40 קשר (74 קמ"ש) גם במים הרדודים של החוף. סילוני המנוע מתועלים חלקית כמו בצוללות; זה גם מאפשר לו לבצע תמרונים פתאומיים במהירות גבוהה ו"בלימה "פתאומית. בסירות קטנות אלה צוות של שמונה מלחים ומסוגלות לבצע מגוון רחב של משימות מבצעיות. כמובן שהם יכולים להכיל גם ליבות של חיילים אחרים, כמעט תמיד כוחות מיוחדים.

La סירת פיקוד ריבריין היא פלטפורמה סגורה לחלוטין המיועדת לפיכך לביצוע פעולות של ניידות גבוהה ואש טקטית ויש לה ייחוד כמעט ייחודי לכלי רכב מסוג זה: ניתן לתכנן מחדש את חלל העבודה הפנימי, בהתאם לצרכים התפעוליים השונים ויש לו מערכת מתוחכמת של סינון אוויר המאפשר גם הגנה מפני התקפות כימיות.

המאפיינים המגוונים ביותר של הרכב הופכים אותו, בקיצור, לפלטפורמה אפקטיבית ו"רבת משימה "באמת.

(צילום: הצי האמריקני)