Wanikan-Ryu קראטה, סגנון שנולד עבור מלחים (חלק שני)

16/02/23

התפיסה שמבדילה בין קראטה מסורתי למודרני היא למעשה מושג קצת לא תקין שכן גם מה שנקרא "קראטה מסורתי" עבר מודרניזציה ופיתח במידה ניכרת את טכניקות הלחימה, תוך שהוא נשאר קשור מאוד למסורות הישנות. ההבדל העיקרי, לעומת זאת, נעוץ בעובדה ש"קראטה מודרני" מורכב מקראטה המיועד לתחרויות ספורט ואשר ניתן לכנותו בקלות "קראטה ספורטיבית".

למעשה, קראטה כזה התפתח בענף ספורט שהושפע מאוד הן מהסוגים הרבים של מפגשים (בין סגנונות, כלומר בין סגנונות הקראטה השונים, מול סוגים אחרים של אומנויות לחימה או סוגים שונים של ענפי לחימה), והן מהאפשרות של פגיעה ביריב (מכה מבוקרת, חצי מגע, מגע מלא). יתרה מכך, על פי האילוצים המוטלים על ידי הארגונים (לחימה עם או בלי הגנה, עם כפפות או בידיים חשופות...) ועל פי הכללים השונים בהתאם לטורניר או האליפות (הגבלות, פעולות אסורות, טכניקות אסורות...).

בנוסף, התפתחו צורות חדשות של ספורט קרבי, כגון MMA (אומנויות לחימה משולבות), המכונה לעתים קרובות גם "לחימת גאביונים" (לחימה בכלובים), או "לחימה קיצונית" (הקרב האולטימטיבי) או "קרב ללא מעצורים" (אין חסימות - NHB), אשר שילבו טכניקות מאומנויות לחימה מזרחיות שונות, כולל קראטה, או אפילו מדיסציפלינות שונות אחרות של לחימה במגע מלא. בעקבות ההקשרים החדשים הללו, במספר מסוים של בתי ספר לקראטה היו הפרדות גדולות מצורות האימון המסורתיות לטובת סוגי אימונים אחרים הנחשבים יותר פרגמטיים ומיידים להשגת תוצאות מהר יותר.

מסיבות אלו לא צריך להיות מפתיע אם סגנונות הקראטה המתעוררים החדשים, או מערכות הלחימה, לא שמים דגש על תרגול של צורות אימון עתיקות ומסורתיות, כגון קאטה, גם לאור העובדה שאמנויות/מערכות לחימה רבות, אפקטיביות ככל שיהיו, אינן כוללות את i קאטה בתוכניות ההכשרה שלהם.

אגב, אני קאטה הם מציאות אימונים מהמזרח הרחוק גרידא ובדיסציפלינות הקרב המערביות הם לא קיימים. כל האמור לעיל, מבלי להטיל ספק בערך העצום שאני קאטה מבחינת פיתוח ריכוז, שליטה במכות, נשימה, קצב, מהירות, שיווי משקל, כוח ועוצמה.

למען השלמות, ביפן כבר הייתה צורה של "אומנויות לחימה מעורבות" במשך זמן רב, אך ורק למטרות ספורט, הנקראת סוגו קקוטוגי, שם נועד "להכות, להנחית ולהכות שוב ביריב" (מוגדר "utsu-taosu-utsu") בדיוק כמו עכשיו ב-MMA (מוגדר "קרקע ופאונד").

הנחתי את האמור לעיל, כדי להציג שיטה נוספת לסיווג קראטה (אך גם צורות אחרות של אומנויות לחימה, כמובן), כלומר זו שנקראת "לפי מטרה", או מהי המטרה שלשמה הוא מתאמן. סוג זה של סיווג, המיוחס למאסטר קראטה יפני לא מזוהה, אינו צריך להיחשב כטאוטולוגיה (כלומר "נכון בהגדרה") אלא כתוצאה משיקול דעת נבון והולם.

לכן ניתן לסווג קראטה לפי "סוגי שימוש", או לפי מטרה (אני), ללא קשר לסגנון הנהוג או אסכולת המקור, וניתן לחלק אותם באופן גס לקטגוריות הבאות (שחלק מההיבטים שלהן לפעמים חופפים חלקית):

קראטה קוריו - כל סגנונות הקראטה העוקבים אחר "מסורת לחימה" עתיקה, הידועה יותר בשם Do, דיסציפלינה/אומנות/דרך הנוטה לשיפור פנימי ולהתפתחות רוחנית, אתית ומוסרית באמצעות תרגול קפדני, קפדני ונוקשה של אומנויות הלחימה;

סנג'ו קראטה o קראטה גונג'י: כן סנג'ו (שדה הקרב) או מ גונג'י-טקי (צבאי); כל ביטוי של קראטה שמטרתו להיות מופעל בלוחמה, בכל מצב לחימה, בכל סביבת הפעלה ובכל תנאי מזג אוויר;

קראטה קייסאטסו: מ קייסאטסו (מִשׁטָרָה); כל ביטוי של קראטה שבו "שימוש בכוח" הכרחי, הן ב"פעולות משטרתיות" במובן המחמיר והן בפעולות של מה שמכונה "אכיפת החוק" (חוק אכיפת החוק). בדרך כלל הטכניקות משולבות מאוד עם טכניקות ג'ודו או ג'ו-ג'יטסו;

קראטה גושין-ג'יטסו: כל צורה של קראטה המכוונת במה שמכונה "הגנה אישית";

אני מרגיש קראטה/קראטה קרבי: כן סנטו (קרב/קרב), כל יישום של קראטה המכוון לפיתוח צורת לחימה "אמיתית ומלאה" ללא הבחנה בין סגנונות או אסכולות מוצא ("לחימה אמיתית בסגנון חופשי"). ה קראטה קרבי אין לבלבל אותו עם "קרב קראטה", שהוא שם המותג של ארגון (אחד מני רבים) המקדם טורנירים ואליפויות אומנויות לחימה בינלאומיות ברמה מקצועית (סגנון חופשי ומגע מלא);

קראטה ג'יסן/קאקוטו קראטה: סוגי קראטה ספורטיביים המתורגלים לעתים קרובות עם סוגים שונים של הגנה. חלק מבתי ספר דורשים שימוש בהגנות שונות, אפודים וקסדות עם מצחייה משולבת (בוגו-קראטה).

עכשיו אנחנו יכולים סוף סוף לדבר על הסגנון שנקרא "Wanikan-Ryu"

סגנון זה, בוודאי שייך לסוג ה"סנג'ו-קראטה" (אך גם ל"סנטו-קראטה") נוצר לשימושם של מלחים, נחתים (יחידות אמפיביות) ומפעילי כוחות מיוחדים. הלבוש המודרני שלו נולד למעשה במיוחד עבור המחלקות האמפיביות Wani ביפנית זה אומר "תנין", חיה שבעולם הצבאי מייצגת בעולם הצבאי את "הכוחות האמפיביים".

Il וואניקאן ריו שואב את מקורותיוIkadazumo Shinden Ryu, "שיטה צבאית" עתיקת יומין ללחימה על סירות וסירות, והורחבה בטכניקות קראטה "מגע מלא" וטכניקות אומנויות לחימה מעורבות, תוך שמירה על הדרישות השונות הנדרשות להיחשב "צבאיות": ביטוי מתמיד ובכל זמן רמה גבוהה של קטלניות, מספקת טכניקות יעילות באמת וישימות במלואן בהקשרים מבצעיים שונים, עם סידורי חימוש וציוד שונים, כמו גם את הישימות בתנאים מסוימים כגון ראות לקויה, תנועה על משטחים חלקלקים או לא אחידים, הניידות במקומות סגורים או בתנאי מזג אוויר לא נוחים.

בפרט, סגנון זה, המאפשר גם שימוש התקפי בנשק לבן, יכול להיחשב כ"מערכת לחימה" אמיתית שיכולה למצוא יישום שימושי בכל אותן פעולות צבאיות שבהן יכולה להתפתח פעולת קרב "תגרה" (פעולות עלייה למטוס, איסור ימי, ביטחון ימי, אנטי פיראטיות ואנטי טרור).

סמוראים יפנים עולים על ספינות מונגוליות בשנת 1281. Mōko Shūrai Ekotoba (蒙古襲来絵詞), כ-1293

לסגנון כזה יש ייחודיות קאטה "מודולארי", כלומר ממודול בסיסי מתווספים מודולים שונים בדרגת קושי מתקדמת ושלו enbusen (הפריסה על הקרקע של קווים דמיוניים שעליהם א קאטה) מצטמצם ממדי משתי סיבות: הוא אינו דורש ביצוע חללים גדולים (ולכן מתאים במיוחד וניתן לביצוע בקלות בחללים סגורים של ספינה) ובביצוע, עוברים בדרך כלל קייטן (נקודת ההתחלה והסיום של א קאטה) כך שתוכל לחבר את המודולים השונים בדרגת קושי מתקדמת ללא צורך במרחב ביצוע נוסף.

בניגוד למה שקורה בדרך כלל, ביצוע ה קאטה אין לו חלק דומיננטי למעבר החגורה כמו ל קומיט (הקרב). זה מוצדק בעובדה שלכוחות המבצעיים, במיוחד אם עסוקים במשימה, לא תמיד יש את כל הזמן הפנוי להקדיש לאימונים או הכרחי להעמקת קאטהאולם זה לא מונע לחלוטין את הטיפול בהיבטים המיוחדים של א קאטהכלומר התפתחות ריכוז, כוח, שיווי משקל, כיווץ שרירים, שליטה בפגיעה, נשימה, קצב, מהירות תנועה וכוח פגיעה. בסופו של דבר זהו סגנון חדשני למדי שניתן לתרגל על ​​סיפון סוגים שונים של ספינות המסוגלים להבטיח את השטח המינימלי הדרוש לתרגול שלו... תמיד "כשהים מאפשרים".

מרקו בנדיולי

קרא: "Wanikan-Ryu קראטה, סגנון שנולד עבור מלחים (חלק ראשון)"

לזכותו עומדות האדמירל MMI (ריס) מרקו בנדיולי תקופות עלייה ארוכות בהן השתתף במבצעי ביטחון ימיים, אמפיביים וימיים, הן בהקשרים לאומיים ורב לאומיים ו/או נאט"ו. הוא פיקד על שלוש יחידות ימיות בפעילות מבצעית מלאה וכן הועסק בכוחות המשותפים וכן בסגל הכפוף ישירות לשר הביטחון. הוא כתב מדריך "לוחמה אמפיבית" לשימוש האקדמיה הימית ומדריך מבצעי להגנת נמלים נגד טרור עבור הוצאת הספרים IBN. הוא גם מחברם של מאמרים רבים, הן ברמה האסטרטגית והן ברמה הטקטית, עבור מגזינים שונים במגזר, הן מוסדיים והן בהפצה רגילה. בתור חגורה שחורה מדן 5 בקראטה, ומומחה בטכניקות לחימה צבאיות, הוא כותב מעת לעת מאמרים עבור ארגון אומנויות לחימה בינלאומי.

צילום: אינטרנט

(המאמר פורסם במקור ב- https://www.ocean4future.org)