הגענו ל-8 מיליארד על הפלנטה... לאן אנחנו הולכים?

(של עריכת)
20/12/22

למרות שדמוגרפים לעולם לא יכולים להיות בטוחים, הוכרז בתקשורת שב-15 בנובמבר האנושות הגיעה למספר של שמונה מיליארד אנשים. מעבר למספר, שנראה מרשים כמו שהוא לא בטוח, מה זה אומר? מעט מאוד, שכן מה שחשוב הוא מגמת הצמיחה שכפי שכבר חזה בעבר, דווקא הולכת ופוחתת.

עד כמה תגדל האוכלוסייה העולמית?

זוהי שאלה מורכבת שכן עד כה הסתמכו החוקרים על הערכות שמאז התבררו כלא נכונות. באופן אבסורדי, הנתון של שמונה מיליארד יכול להיות הנתון האמין ביותר שהאו"ם הפיק עד כה. הארגון שינה לאחרונה את האופן שבו הוא מנתח נתונים ממרווחים של חמש שנים למרווחים שנתיים. בפרט, חל שיפור מתמיד במהלך העשורים האחרונים ביכולתן של מדינות רבות לאסוף ערכים סטטיסטיים. אם זה נכון לגבי המדינות המתועשות ביותר, זה לא יכול להיות אמין באותה מידה עבור מדינות שחוות משברים וסכסוכים הומניטריים, כמו סומליה, תימן וסוריה.

הערכות שונות אבל זה היה צפוי

הגידול המהיר באוכלוסייה לאורך המאה ה-XNUMX נבעה מהתקדמות בבריאות הציבור וברפואה, שאפשרה ליותר ילדים לשרוד לבגרות. במקביל, שיעורי הפריון (המוגדרים כמספר הילדים הממוצע לאישה) ירדו במדינות המתועשות ביותר, אך עלו או נותרו גבוהים במדינות העולם השלישי.

דמוגרפים מעוניינים במיוחד בקביעה מדויקת של שיעורי הפריון, מכיוון שגורמים אלו יכולים לחזות מה יקרה לאוכלוסיית העולם בעתיד. ההבדלים בשיעורי הפריון יצרו סטייה גדולה באחוזים ממה שמודלים שונים חזו בעבר עבור אוכלוסיית העולם בשנת 2100, מה שהציע התפשטות בין 8,8 מיליארד לכמעט 11 מיליארד. מעניינת היא תוחלת החיים הגבוהה יותר במדינות המתועשות יותר אשר עם זאת, יש להן במקביל פוריות נמוכה יותר.

בין המדינות החריפות ביותר מבחינת הדמוגרפיה יש לנו את סין, ותוהה מתי יגיעו לשיא האוכלוסייה הסינית. על בסיס תחזיות האו"ם, הנתונים מסין מהימנים יותר מאז תום מדיניות "ילד אחד" שהתקיימה בשנת 2015. למעשה, התברר שמשפחות רבות, במיוחד עם לידת ילדה, לא עשו זאת. לרשום את הלידה, כתוצאה מכך, ילדים רבים לא נכללו בסטטיסטיקה הרשמית עד שהחלו ללמוד בחובה. לפי טבע, תחזיות האו"ם מצביעות על כך שאוכלוסיית סין כבר הגיעה לשיאה והיא תצטמצם משנה לשנה, לפחות עד סוף המאה.

עבור מדינות אחרות המגמה יכולה להיות שונה מאוד

השינוי נובע משיעורי ההישרדות שנצפו אשר הולכים וגדלים במדינות בעלות הכנסה נמוכה הודות לתמותת תינוקות נמוכה יותר. גורם נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שיעורי הפריון, שעולים בכמה מדינות גדולות, כולל פקיסטן. במהלך עשר השנים הקרובות, אוכלוסיית הודו תעלה על זו של סין, שכאמור תטוה להצטמצם.

למעשה, אסיה היא כיום היבשת המאוכלסת ביותר, ביתם של כ-60% מתושבי כדור הארץ, אך ניתן היה להגיע אליה עד שנת 2100 מאפריקה. לתת מושג: כיום כשישית מאוכלוסיית העולם חיה באפריקה, בשנת 2050 המכסה תהיה רבע ובסוף המאה תושב אחד מכל שלושה בעולם יהיה אפריקאי. בפועל מתוך שלושה, אחד יהיה אסייתי, אחד אפריקאי והאחרון מחולק לאירופה ויבשת אמריקה. אוכלוסיית צפון אמריקה ואירופה תטטה לרדת מ-2030.

בשנת 2018, ההמכון הבינלאומי לניתוח מערכות יישומיות (IIASA) בווינה חזה שאוכלוסיית העולם תהיה בסביבות 9,5 מיליארד בשנת 2100. המכון מכין כעת עדכון, שככל הנראה ישנה את ההערכה הזו בין 10 ל-10,1 מיליארד ולאחר מכן יתחיל שלב של צמצום. זה חיוני, לא רק כדי לספק בסיס מוצק ממנו ניתן להשליך אל העתיד הרחוק, אלא גם כדי לפתח מדיניות עדכנית בתכנון הכלים שיאומצו בעקבות מצבי חירום עתידיים. רק תחשוב על המגיפה האחרונה, שבה ההערכה של מלאי החיסונים הייתה שגויה. יתר על כן, לצורך ההערכה הדרושה של חלוקת המשאבים ותחזית העבודה בטווח הבינוני והארוך במגזרים מסוימים (חינוך, בריאות, שלישוני וכו').

אחרון חביב, חלוקת המשאבים כדי לנסות למתן תופעות בלתי מבוקרות של הגירות המוניות מאזורים הזקוקים לתמיכה למדינות ברי המזל, ולמעשה יוצרת תופעות חברתיות מערערות יציבות. אין תשובות סופיות אך מאמינים כי תופעת ההגירה תשפיע בעיקר על הודו, ניגריה, קונגו, פקיסטן, אתיופיה, טנזניה, אוגנדה ואינדונזיה שבהן צפויה צמיחה דמוגרפית חזקה. הגירה זו, אם לא נשלטת, תוביל לצמצום דרסטי של משאבים עם אפשרות גבוהה לקונפליקטים חברתיים. ו... קו הקרב הראשון יתקיים על הים.

תרשימים: סיכויי אוכלוסיית העולם לשנת 2017

(המאמר פורסם במקור ב- https://www.ocean4future.org)