האם ניתן להגן על טייוואן מפני פלישה סינית?

העימות בסופו של דבר בין טייוואן לסין מעלה מיד את הזיכרון בסיפור התנ"כי של דוד מול גוליית.

אז טייוואן תידרש להיכנע במקרה של פלישה סינית (בניכוי סיוע אמריקאי)? או שה-PLA (צבא השחרור העממי) יכול להתמודד עם התנגדות אדירה, שתוביל בסופו של דבר לכישלון התוכניות של בייג'ין?

בפיתוח סינתזה של יכולות ההגנה של טאיפיי נגד כוח פלישה, עלינו קודם כל לנתח את המבנה הגיאוגרפי של האי טייוואן.

אנו מזכירים לכם שזה לא אי אחד, למעשה יש כמה איים המנוהלים על ידי טאיפיי, כמו קלינמן, רק 3 ק"מ מהמחוז הסיני פוג'יאן, או הארכיפלג הקטן של Matsu, שנמצא 15 ק"מ מהעיר פוג'ואו.

בשל מבנה החוף שלה, טייוואן אינה מתאימה לפלישה אמפיבית.

אנחנו מדברים על אי המשתרע על פני כמעט 400 ק"מ (מצפון לדרום), ברוחב מרבי של 150 ק"מ (ממערב למזרח).

השטח הטייוואני מחולק לשני חלקים: המישורים השטוחים של המערב, שבהם מתגוררים 90% מהאוכלוסייה, והרים מכוסים כמעט לחלוטין ביער טרופי שתופסים שני שלישים מהארץ המזרחית. ההר הגבוה ביותר בטייוואן הוא יושן, שפסגתו מגיעה ל-4.000 מ'.

קרקעית הים רדודה, כ-60 מ' עומק ממוצע, (זה מקל על הצבת מוקשים ימיים) והניווט קשה מאוד. ישנם מעט מאוד אזורים בחוף המסוגלים "להכיל" כוח נחיתה. בחוף המזרחי, לעומת זאת, קרקעית הים עמוקה יותר אך ההקרנה של כוח פלישה לעומק תיחסם מיד כפי שתהיה מול רכסי ההרים.

בנוסף לשדות מוקשים, טאיפיי יכולה לפרוס מגוון רחב של טילים על-קוליים/היפרסוניים בפעולה אנטי-סינית. טייוואן מקדישה חלק ניכר מתקציב ההגנה שלה (מעל 10 מיליארד דולר בשנה) לפיתוח מערכות נגד ספינות.

NCSIST (המכון הלאומי למדע וטכנולוגיה של צ'ונג שאן) מעורב בפיתוח וייצור של מערכות טילים עבור הכוחות המזוינים של טייוואן.

המוצרים העיקריים שלה הם האנטי-ספינה העל-קולית Hsiung Feng II / III (400 ק"מ של טווח מרבי) וטיל השיוט Hisiung Feng IIE (עד 1.000 ק"מ של טווח מרבי). האחרון תוכנן לפגוע בבסיסים בשטח הרפובליקה העממית של סין, לטיל יש מהירות העולה על 1.000 קמ"ש, והוא יטוס בשטח עוין בגובה מרבי של 30 מ'.

בנוסף, בשנת 2019, חיל הים קיבל אספקה ​​גדולה של טילים נגד ספינות R-AGM-84L Block II. צלצל (טווח מרבי של 120 ק"מ), ניתן לשיגור הן מפלטפורמות ימיות (צילום) והן מהאוויר.

בשנת 2017 אישר ממשל טראמפ דאז את אספקת טילי אוויר-קרקע AGM-154C JSOW באמצעות שוחר IIR (אינפרא אדום הדמיה) ומצוידים בראש BROACH (ראש רב-שלבי), שתוכנן במיוחד כדי לחדור למטרות מוגנות במיוחד (כגון בונקרים קבורים).

טייוואן התעניינה מאוד במטוס הקרב STOVL F-5B דור 35, על מנת שיהיה לו מטוס, עם המראה קצר ונחיתה אנכית, שיוכל לפעול גם מחוץ למבני שדה התעופה (מטרות בטוחות למתקפה סינית אפשרית). עם זאת, וושינגטון העדיפה לדחות בקשה זו כדי לא להגביר את המתיחות עם בייג'ינג.

במקרה של תקיפה, טייוואן תנסה אפוא לפגוע במספר הגדול ביותר של יחידות חיל הים של ה-PLAN, תוך שיגור התקפות טילים גם נגד מטרות צבאיות על אדמת סין.

בין ה-4 ל-7 באוגוסט בייג'ין תבצע תרגיל אווירי וימי גדול ברחבי טייוואן, נראה אם ​​זה יהיה מפגן כוח ראוותני או הכנות לפלישה אמיתית.

באופן מוזר, לא אספקת הנשק לטאיפיי היא שגרמה לזינוק במתח בין ארצות הברית לסין, אלא ביקורו של פוליטיקאי אמריקאי בכיר, שכן בייג'ין רואה בטייוואן מחוז בדלנות שבמוקדם או במאוחר היא תצטרך להצטרף אליה מחדש. סין היבשתית במידת הצורך מנה צבאי.

_{צילום: MoD הרפובליקה העממית של סין / טוויטר / הצי האמריקאי}