מכיוון שלא הספיקו הבעיות הכלכליות והבריאותיות שנגרמו בעקבות המגיפה, מדיניות החוץ האגרסיבית של טורקיה ממשיכה להשתולל על אזור הים התיכון, ומחפשת יותר ויותר אזורים להרחיב את השפעתה הפוליטית, הכלכלית (ככל הנראה) הדתית.
אכן, פרובוקציה של ספינות צבאיות טורקיות נגד ספינות צבא צרפתיות לא הספיקה1 (לאום שעדיין היה בעל ברית רשמית לנאט"ו), הפרובוקציה הסמלית (והדתית) ביותר של איה סופיה שהוסבה למסגד לא הספיקה, הפרובוקציה הקודמת שהושקה עם Navtex לא הספיקה2 ביולי האחרון, שהכריז על חיפוש פנטום אחר נפט במים הסמוכים לקסטלוריזו, אי יווני, רק שלושה קילומטרים מחוף טורקיה3.
היינו זקוקים גם לפרובוקציה הטורקית האחרונה (בסדר כרונולוגי) שהודיעה, שוב עם Navtex, על החזרה בתוקף למים היווניים לצורך חיפושי נפט אחרים, והקשר זה הפעם לתרגילים ימיים. סדרת פרובוקציות שמסכנת להצית את ים הלבנט ולגרור איתו שחקנים רבים אחרים. אבל בוא נעשה סדר.
ב- 10 ביוני, במהלך פעולת המעקב הימית של נאט"ו "Sea Guardian" (שהחליף את נאט"ו "Active Endeavour" מנובמבר 2016), כיוונה ספינה צבאית טורקית את מכ"ם הירי שלה לעבר יחידה צבא צרפת (תמונה). פעולה פרובוקטיבית ותוקפנית ביותר שהפעילה את ההפגנות הפורמליות בפריז ואת הנסיגה הצרפתית הזמנית ממבצע נאט"ו החל מ -1 ביולי, אך הייתה יכולה לעורר תגובות ותגובות נגד חמורות הרבה יותר.
ידוע גם לכל, החל מ -24 ביולי, מוזיאון איה סופיה אינו עוד מוזיאון בעל ערך היסטורי, אמנותי ודת עצום, אלא מסגד. לא נעשה מעקב אחר לחץ מצד הקהילה הבינלאומית לשנות את ההחלטה הסמלית הזו. לנזק נוסף גם עלבון שכן ארדואן, שניסה להרגיע את העולם בדבר שמירת הפסיפסים הביזנטיים היקרים והמופלאים של ההשראה הנוצרית, הכיל במוזיאון וטען שלא ייגעו בהם, הסתיר אותם, והחסיר אותם. למראה אלה שהיו רוצים להתפעל מאותם יצירות אמנות נהדרות. אין זה מסוכן לחשוב כי לא יהיו נתונים בעתיד לתחזוקה או שיקום כלשהם, וכנראה שהם יועדו להידרדרות בלתי ניתנת להחזרה, אשמים בכך שהם לא מוסלמים.
התביעות הימיות האחרונות, לעומת זאת, הן בהשראת ההסכם שנחתם עם לוב על ידי אל-סראג 'ב -27 בנובמבר 2019, הנוגע לתחום גבולות אזורי הכלכלה היוקרתיים הימיים בהתאמה (EEZ). הסכם שנחשב בלתי חוקי הן על ידי האיחוד האירופי והן על ידי ארצות הברית והעלה ספקות ותמיהות משפטיות וכלכליות מצד מדינות חוף רבות אחרות. עם זאת, אנקרה החליטה לפתוח בפעילות צבאית באזור המייצגת בבירור פרובוקציה ואיום על הריבונות הלאומית היוונית, שכן נראה שהם גם מתנהלים ללא אישור מראש למים הטריטוריאליים ההלניים. זה הוביל להפגנות פורמליות קשות מאתונה, שהוקיעו את הפרת המים הטריטוריאליים שלה.
רק התערבות הקבוצה הימית האמריקאית של נושאת המטוסים אייזנהאואר (צילום), שעסק בתרגילים משותפים עם הספינות היווניות, הרגיע את "המים", והציע לטורקיה לסיים את "המחקר" לקראת התקופות המוצהרות. למרבה הצער, רק באופן זמני מכיוון שברגע שארצות הברית התרחקה מהים האגאי, חזרה אנקרה לאותו אזור בקסטלוריזו בתחילת אוגוסט לקמפיין חדש לחיפוש מקורות אנרגיה, פעילות שבוצעה בשילוב עם תרגיל ימי באזור. מדרום-מזרח לאיים קסטלוריזו ורודוס, קרוב לחלל האוויר והים היווני. אתונה דחקה מיד בכינוס דחוף של ישיבת האיחוד האירופי בנושא ובריסל השיבה "מיד" כי היא תתכנס ל ... סוף אוגוסט.
הליחה האירופית הלא מספקת הובילה את צרפת להתערב בתחום בעל אינטרסים כלכליים חזקים (סה"כ) ובמצב המידרדר באופן מדאיג, וחיזקה את נוכחותה הצבאית באזור מזרח הים התיכון ופתחה בתרגיל משותף עם לחיל הים היווני, שאליו הצטרפה גם יחידה של הצי האיטלקי, ננעל לבסוף מרצועותיה של מדיניות בשנים האחרונות מכוונת מדי לריבויות לאומיות ולעיתים קרובות עיוורות מחוץ לגבולותינו. השתתפות, זו של חיל הים האיטלקי, בעלת משמעות גיאופוליטית גבוהה ורוצה, יחד עם שאר חיל הים של בעלות הברית, לדחוק את טורקיה לשרירית פחות ולהשראה יותר ממדיניות דיאלוג, אך יש לה גם משמעות חזקה של הרצון לחזור להגנה. אינטרסים לאומיים כלל, במיוחד בים, הדרך העיקרית לסחר עולמי, שהיא הכרחית עבורנו, ומקור למקורות אנרגיה חשובים.
ידוע, למעשה, שבמזרח הים התיכון נמצאים שדות גז טבעיים עצומים ש- ENI, למרות שקיבלה בעבר ויתורים לקידוחים מניקוסיה, לא הצליחו לנצל בגלל ההתערבות החסימתית המכרעת של טורקיה. מנע, על ספינותיו הצבאיות, את פעולות הקידוח של האוניה האיטלקית SAIPEM 120004.
בהמתנה לתפקיד הכרחי של האיחוד האירופי, גרמניה, הנשיאה המסתובבת של המועצה, שלחה את שר החוץ שלה לאתונה ואנקרה לפגוש את עמיתיה היוונים והטורקים ולבדוק את כוונות המשא ומתן האמיתיות שלהם, ואז לדווח על ההופעות שהתקבלו במהלך הפגישה האמורה של שרי החוץ של האיחוד האירופי ב -27 וב -28 באוגוסט בברלין.
בינתיים, טורקיה הוציאה Navtex חדש, שבעזרתה היא מזהירה כי תרגילים ימיים חדשים יתקיימו במזרח הים התיכון בתחילת ספטמבר. על פי כמה דיווחים בתקשורת, התמרונים יכללו כמה יחידות צבאיות שיעסקו בפעילות אימוני ירי.
אולם אין לקרוא את התוקפנות הימית שהפגינה אנקרה עם המפתח הפוליטי-כלכלי היחיד שגרם לה לעבור את המדיניות "Navtex", מעין "דיפלומטיה של סירות ירייה", המשמשת להגנה ולהרחבה. באגרסיביות את גבולותיה הימיים. יש לקרוא את הפעילות הטורקית החריפה והמתנשאת בים ובמדיניות חוץ גם במפתח פנימי בתקופה שבה נראה כי דמותו של הנשיא ארדואן בשל הזיהומים הרבים אינה מבהיקה בצורה מסוימת. נוסף לכך הנסיון להציע את עצמו לעולם המוסלמי כנקודת התייחסות פוליטית, המסוגלת לערער על הכוח המערבי גם בתחום הדתי. בהקשר זה אני עדיין זוכר את ההחלטות הנוגעות לאגיה סופיה הנ"ל, ביולי האחרון, ולהפיכתה למסגד ב־ 21 באוגוסט האחרון של שריד למסורת הנוצרית הביזנטית באיסטנבול, כנסיית סן סלבטורה בצ'ורה.
עם זאת, נראה כי הניסיון לא להישאר שוליים פוליטית על ידי דחיסת העולם הערבי-אסלאמי סביב הטענות הטריטוריאליות / ימיות הטורקיות אינו הולך להצליח, בהתחשב בכך שאנקרה מצאה בקהיר אנטגוניסט הנחוש להכיל את שאיפותיו ההרחבה. למעשה, מצרים מתנגדת לטורקיה הן על הים, לבין ההסכמים האחרונים עם יוון על אזורי אז"א בהתאמה, והן על היבשה, שם בלוב היא תומכת בגנרל הפטר. מצרים שיש בה גם איחוד האמירויות הערביות, ששלחה לאחרונה כמה לוחמי F-16 לכרתים, וענקית פוליטית ודתית נוספת של העולם הערבי-אסלאמי, ערב הסעודית הסונית, המאזנת בין איראן השיעית. , שנראה כי זה תומך בטורקיה.
עולם ערבי-אסלאמי מפוצל, לפיכך, שתמיכתו הקומפקטית במקום זאת תהיה הכרחית עבור טורקיה כדי לא להישאר מבודדים ולהצליח לנהל בהצלחה את מדיניות ההרחבה הניאו-עות'מאנית המאפיינת תקופה היסטורית זו.
ובעוד שמשחק משחק על המים האגאיים שלתוצאותיהן יהיו השלכות חשובות על אישור החוק הבינלאומי, מנהיגי צבא ההגנה שלנו ממשיכים להפגין עיוורון אסטרטגי מדהים ולהעניש את נוכחותנו בתיאטרון, כמו זה. הים התיכון, שבעבר ייצג תמיד את הכיוון העיקרי שלנו לתשומת לב פוליטית, אך זאת לאחרונה נראה שזה הפך להיות פחות חשוב ממשחקי הכוח המתרחשים בתוך הארמונות הרומיים.
אולי יותר מדי כוונה לטפח את תרבות הכוח, למשל, כדי להקל על השגת היכולת התפעולית המלאה של נושאת המטוסים. קאבור (מטוסי ה- F-35B המיועדים לחיל הים נרכשו באופן בלתי צפוי על ידי חיל האוויר) אך כדי לבצע תרגילי פריסה מחדש חסרי תועלת של אותם מטוסים בפנטלריה לכאורה כ"קרנת כוח "(sic!), תוך התחקות אחר חזון שהיה מאוד באופנה בעבר. עשרים שנה של "חצי אי נושאות מטוסים טבעי המשתרע לים התיכון"5 אבל זה, בזמנים כמו אלה שאנו חיים בהם, נראה יותר כמו ייצוג שמצדיק החלטות נוסטלגיות, מבלי לשפר לפחות את היעילות המבצעית של הכלי הצבאי, של הצי הימי בפרט. תרגיל שלא ענה לכל הפחות על השאלה שצופים רבים שואלים את עצמם: "מהם מטוסי ה- F-35B, מטוסי המראה קצרים ונחיתה אנכיים שתוכננו ונבנו לשימוש ימי עבור חיל האוויר?".
בתקופה בה משברים חשובים רבים מתפתחים בים בו כל האירועים משפיעים זה על זה ומייצרים השלכות עולמיות חשובות, במקום לאפשר לצי שלנו ולנושא המטוסים שלנו לנווט ביעילות מלאה כדי להגן על האינטרסים הפוליטיים והכלכליים הלאומיים. , אתה מעדיף להמשיך להסתכל על האופק המוגבל של החצר האחורית שלך.
בין מדינות הים התיכון, רק איטליה וצרפת מחזיקות את נושאת המטוסים, ספינה שהוכיחה את עצמה ככלי מאוד תקף להקרנת כוח יעילה, שימושית ביותר גם במתן תמיכה מיידית ומספקת בפעולות ימיות.6. בתקופה בה משברים קשים בים התיכון, המונעים מאיטליה לפרוס את נושאת המטוסים שלה ולמלא את חלקה בתיאטרון באזור הפוליטי והכלכלי הבסיסי הזה, כדי להגן על האינטרסים הלאומיים, נראה אפוא לא הגיוני אנטי כלכלי ואנטי היסטורי.
ההיסטוריה, למעשה, מלמדת אותנו שלעתים קרובות יש צורך להוכיח שיש לכם מכשיר צבאי קומפקטי ומאוחד, ולהיות נחושים להשתמש בכל הכוח העומד לרשותכם, אם זה הכרחי, לתמיכה (ולא להחליף) יוזמות דיפלומטיות. המשבר הנוכחי בים הלבנט, שהופעל על ידי טענות טורקיות, אינו יוצא מן הכלל.
רק איזון מיומן בין דיאלקטיקה דיפלומטית ונחישות צבאית מצד המדינות המתקדמות ביותר, הים התיכון בפרט, יוכל לגרום לתורכיה לזנוח את המסלול המוביל לעימות, ולסייע בהנחת היסודות לייצוב משותף של הים התיכון, המקביל למצב ראשוני. האינטרס הלאומי של איטליה.
1 כמה שיקולים בים התיכון, הגנה מקוונת של 27 ביולי 2020
2 Navtex ("NAVigational TEXt Messages") הוא שירות בינלאומי אוטומטי, המשודר בתדרים בינוניים, של הדפסה ישירה למשלוח אזהרות לניווט. הוא משמש בעיקר להעברת מידע בטיחותי דחוף לספינות.
3 כמה שיקולים בים התיכון, הגנה מקוונת של 27 ביולי 2020
4 הגנה על האינטרסים שלנו בים התיכון, הגנה מקוונת של 14 במאי 2020
5 הים התיכון פחות ופחות "נוסטרום", נשלט כיצד ועל ידי מי? su https://www.remocontro.it/?s=RENATO+SCARFI
6 חשיבות נושאות המטוסים בחיל הים המודרני, הגנה מקוונת מיום 29 ביוני 2020
צילום: טורק סילאהלי קובווטלרי / חיל הים האמריקני / משרד ההגנה
