חגיגת האוכריסטית המסורתית של חיל האוויר נערכה בבוקר יום שלישי ה-10 בדצמבר, בבזיליקת סנטה מריה דלי אנג'לי א דיי מרטירי, במחווה לבתולה מלורטנה, פטרון הקדוש של אירונאוטים.
החגיגה, בראשות HE Mons Santo Marcianò, צבאית רגילה לאיטליה ונחגגה על ידי מונס אנטוניו קופולה, הכומר האפיסקופלי של חיל האוויר, ראתה את השתתפותם של תת-מזכירת המדינה להגנה, הסנאטורית איזבלה ראוטי. צוות חיל האוויר, גנרל חיל האוויר לוקה גורטי.
בחגיגה השתתפו גם נציגות גדולה של קצינים, תת-ניצבים, בוגרים ומתגייסים של חיל האוויר, אנשי הגנה אזרחיים, כמרים צבאיים של חיל האוויר ושל האזור הפסטורלי של לאציו, צבא ואזרחי רבים. הרשויות וכן נציגי מרכיבי האוויר של כל הכוחות המזוינים והחיל המזוין הממלכתי.
את הטקס הדתי פתח המונסניור אנטוניו קופולה עצמו, אשר, בהודיה לכל הנוכחים, במיוחד לארכיבישוף הצבאי הרגיל, הדגיש את הרגע הכנסייתי העמוק ואת ההתאחדות המלאה עם מקדש הבית הקדוש בחיי הרגע הזה: "אנחנו חיים היום ב התאחדות הרוח ברגע זה של אמונה עמוקה ויום זה של כנסייתיות עמוקה. חגיגה היא כזו רק אם היא מתנהלת בממד הקהילתי ובהיותנו הכנסייה היום, והדבר היפה ביותר בלהיות הכנסייה היום מתאסף סביב הכומר הלגיטימי שלנו, הצבא הרגיל לאיטליה". מונסיניור קופולה ביקש אז לברך את הבנים והבנות של בית הספר המרשלים של ויטרבו שניסו את כוחם בביצוע השירים הליטורגיים שליוו את הפונקציה הדתית: "המחויבות שלהם - כך אמר - היא הביטוי המלא של חגיגה משפחתית". לבסוף, בהתייחס לפרסקו מסוים שנוכח בבסיס הצבאי של וינה די ואלה ומתאר את הבתולה הקדושה, הוא סיכם: "הגן על הטיסה שלנו, לא רק עם מטוסים אלא מעל הכל על הטיסה של כל חיינו".
לאחר, בהדרשה, נזכר מיד הצבא הצבאי המונסניור סנטו מרציאנו כיצד הטקס של היום מנציח תאריך חשוב, זה שבו האפיפיור בנדיקטוס שבו נולדה מריה בנצרת הועבר, בידי המלאכים, ללורטו ב בלילה שבין 1920 ל-9 בדצמבר 10 - הוא רצה שהמדונה מלורטו תיבחר כפטרון הקדוש של אירונאוטס. "האפיפיור לא יכול היה לעשות בחירה טובה יותר. לעתים קרובות משווים אתכם חיילי חיל האוויר - המשיך - למלאכים, ואין תמונה יפה יותר שיכולה לייצג אתכם דווקא בגלל משימת הטיסה המסוימת המופקדת עליכם. טיסה שרואה אותך מגיע למקומות שונים כדי לעזור לאנשים שונים במצבים רגילים אך לפעמים דרמטיים, מביאים קרבה, תמיכה ועזרה. כל זה אפשרי הודות ליכולת שלך, יחד עם מסירות, כי הראשון לבדו אינו מספיק.
המשימה שלך - המשך מונסיניור מרציאנו - היא כמו ייעוד, ובכל ייעוד יש התחלה. וכך אני מזמינה אתכם להמשיך לחיות את המשימה שהופקדה בידכם, כיעוד, קריאה שאינה מפרידה בין החיים האישיים לחיים המקצועיים, שאינה מפרידה בין הממד הרוחני למבצעי. נוכחותך כאן היום מוכיחה כיצד בחירת והערצה לפטרונית פירושו לא רק לבקש את עזרתה, אלא להכיר בכך שהאדם קורא למוחלט שהופך למקור, למידה ולמטרה של מעשינו ושל עצם הווייתנו".
בהתייחס אז לכל אותם מקומות של משבר, של התנגשויות פוליטיות, של חיפוש אחר איזונים בינלאומיים קשים, פנה מונסיניור מרציאנו למילות תודה לנשים ולגברים של חיל האוויר: "אספו והתמודדו עם המציאות הקשה הללו עם שירות מיוחד, שירות לשלום, לא יכולתי להגדיר זאת בשום דרך אחרת. שירות לשלום שרוצה שתהיו מלאכים באותם מקומות פריפריאליים. והמחשבות שלי מופנות לתרומה הפעילה שאתה תורם במשימות בינלאומיות שבהן, עם כל החיילים האיטלקיים, אתה ממלא תפקיד עדין מאוד של הגנה, הצלה, אימון, קרבה, במאמץ לעורר דרכי דיאלוג ופיוס. שלך היא עבודת שלום, שקטה, לא תמיד ידועה, נישאת בהקרבה יוצאת דופן ובסבלנות של צעדים קטנים.
יתרה מזאת, יחד עם פאתי המלחמה, פרבריה אחרים תמיד פתוחים עבורך להגיע אליהם, במיוחד במצבים של אסונות טבע, או במצבי חירום בריאותיים שבהם מהירות הטיסה יכולה להיות מכרעת, כמו למשל התערבות בזמן עבור העברת פצועים, להובלת צרכים בסיסיים לכל אותם פרברים שוליים ודרמטיים אליהם אתה מגיע ומביא ישועה.
אבל לא רק ביוצא דופן המשימה שלך מתבצעת, יש גם את הרגיל. הקדושה היא דווקא בחיי היום-יום, וחיי היומיום של המחויבות שלך חשובים לא פחות ממשימותיך המיוחדות כי מרכז הכל הוא ההגנה, ההגנה והשמירה על חיי אדם. הגנה על החיים בכל שלב, בכל מצב, היא באמת לב ליבה של המשימה של חיל החימוש. הדוגמה שלך, רוח השירות שהניעה את ה'כן' הראשוני שלך למשימה, או יותר נכון לייעוד שלך, היא סימן לתקווה. אחים ואחיות של חיל האוויר, הפקידו בידיה, הבתולה לורטן, את חייכם ואת שליחותכם כדי שמריה תהפוך אתכם לעוד ועוד מלאכים של תקווה, צדק ושלום, לא רק עבור ארצנו אלא עבור העולם כולו".
לבסוף, HE Mons Santo Marcianò, שחגג היום את אחד מתפקידיו הדתיים האחרונים יחד עם חיל האוויר לפני שסיים את הקריירה שלו כצבא רגיל באפריל הבא לאחר כמעט 12 שנים, התבטא כך: "אני עזרת לנו לגדול ולהשתפר. עם האנושיות המלאה שלך, מאפיין מהותי להיות חייל, פגעת בי עמוקות. אתם מומחים לאנושות וגרמתם לי לגדול, כי המתנה הרדיקלית של עצמכם, היכן שאתם נמצאים, היא עובדה קונקרטית. תודה לך Aeronautica Militare, אני תמיד אשא אותך בליבי. תודה על כל הטוב שעשית עבורי ועל כך שאהבת אותי".
הרמטכ"ל של חיל האוויר, גנרל חיל האוויר לוקה גורטי, עלה אז לדיון, ובנאום הברכה שלו בתום התפקוד הדתי ביקש מיד לזכור את הנופלים ואת כל משפחות אלו שאיבדו את חייהם". למען טובת מולדתנו, למען חירותנו ולמען עמנו". בעקבות כך הודה הרמטכ"ל לכל אנשי חיל האוויר הפועלים בשתיקה 24 שעות ביממה, "נכונים תמיד להגיש סיוע, סיוע, הגנה, הכשרה, סלילת דרך לעבודות צדק, סולידריות ואחווה, לרוב תוך הידברות. עם תרבויות ודתות שונות, לבנות שלום ביחד. אני באמת גאה בך ובמפקדים שלך כי דרכך אנו מייצגים מרכיב מרכזי, סמל לביטחון וודאות לא רק למדינה שלנו אלא גם בתחום הבינלאומי". בסיום נאומו הזמין גנרל גורטי את הנוכחים להקדיש מחיאות כפיים לעבודתו הפסטורלית של HE מונס: "היית מדריך ומקלט בטוח לכולנו. תודה לך".
כמיטב המסורת, החגיגות לכבוד הקדוש הפטרון התקיימו במקביל גם במקדש הבית הקדוש בלורטו. מאורגן על ידי מרכז ההכשרה לאנגלית תעופה עם אל"מ מרקו אטנסיו בפיקודו, בנוכחות נציגות של תלמידי האקדמיה של חיל האוויר של פוז'ולי (NA) בליווי מפקדם, גנרל החטיבה האווירית לואיג'י קזאלי, נערכה ההנצחה תלמידי הקורס EOLO VI משתתפים כבר בערב ה-9 בדצמבר במשמרת התפילה שנחגגת על ידי HE מונס פאביו דאל צ'ין, הארכיבישוף פרלט מלורטו והנציג האפיפיורי לבית הקודש, ואחריו התהלוכה המסורתית. בבוקר ה-10 בדצמבר, התקיימה טקס האוכריסטיקה הרגיל בראשותו של כבודו הקרדינל לואיס אנטוניו גוקים טאג'ל, ראש הקהילה לבשורת העמים.
רקע היסטורי
החגיגיות המרינית קשורה למסורת לפיה הקפלה, הנערצת בלורטו, היא החדר שבו נולדה מרי בנצרת, בגליל, שם התחנכה ושם קיבלה את הכרזת המלאך. בית נצרת הפך לכנסייה מאז ימי השליחים. המורכב משלוש קירות בלבד, שוכן בפתח מערה שנחפרה בסלע, השמורה היום בבזיליקת הבשורה בעיר הגליל בעלת אותו השם.
האגדה מספרת ש"הבית הקדוש" בו נולדה מרי בנצרת, שנשמר בבזיליקת מדונה די לורטו, הועבר דרך הים בספינות צלבניות ב"ידי מלאכים". המקדש המקראי הקטן הזה, שנפל בידי המוסלמים, ניצל והועבר תחילה לטרסט, בקרואטיה של היום, ב-1291, אחר כך לאנקונה ב-1293, שם הוא שהה תשעה חודשים, ולאחר מכן גידלו אותו המלאכים שוב. למקם אותו ליד רקנאטי ולבסוף ללורטו בלילה שבין 9 ל-10 בדצמבר 1294.
בשנת 1920 תופעת התעופה, שנשארה מוגבלת במשך זמן רב ושמורה למספר קטן יחסית של חובבים, שההיבט הנועז של הטיסה האנושית זכה לה, חוותה עלייה רבה, במיוחד בתקופה הטרגית של העולם הראשון. מִלחָמָה. יוזמות קונקרטיות הופעלו כדי להבטיח שלצורת ניידות חדשה זו תהיה הפטרון השמימי שלה. מסורת לורטו האדוקה נראתה מתאימה במיוחד, וכיוונה את הבחירה לכיוון המדונה מלורטו.
האמונה בתרגום ה"מעופף" המופלא הזה דחפה את האפיפיור בנדיקטוס ההגנה של מריה, אם כן, אינה מוגבלת להובלה אווירית המופעלת על ידי חיל החימוש, אלא מתייחסת לכל אדם שנוסע ולמי שבכלי הטיס עצמם או בשירותי הקרקע, אחראים לשלומם של המוסעים. .
