לאחר שבעה חודשים של עבודה אינטנסיבית, הושלמה עבודת השיקום החשובה בשער המונומנטלי ובמרפסת מהמאה השבע-עשרה המשקיפה על הכניסה היבשתית לארסנל הצבאי הימי של ונציה. תשומת לב מיוחדת הוקדשה לגדר, שהיא חיבור של מה שנקרא היסטורית "פורטה דה טרה", לשעבר "מגנה פורטה", המורכבת משישה לוחות מתכת זהים בגודלם ובעיצובם, המקושרים לעמודים ולבסיס האבן של ״איסטריה בצנרת, סגורה בשער דו כנף. כל לוח מאופיין ב-8 מוטות אנכיים בעלי חתך מתומן, לכל אחד מהם חמישה עיטורים בסגסוגת נחושת יצוקה ובקצהו חוד חנית, עם עיטורי ברונזה חסומים בעופרת יצוקה.
לפני השיקום, ה קח את זה לטרה הציגו בעיות רבות של קורוזיה פעילה ותופעות נרחבות של מינרליזציה של המתכת, במיוחד באזורי הצמתים ומתחת כמעט לכל קישוטי הסגסוגת: תופעות השפלה, המופעלות בעיקר על ידי שיטת הבנייה הספציפית - המאופיינת במספר גבוה מאוד של חיבורים. - והזוגות הגלווניים שנוצרו בין המתכות השונות בשימוש גרמו לניתוק של אלמנטים מקוריים רבים, שהוחלפו עם הזמן בעותקים שנעשו עם סגסוגות שונות.
התערבות התחזוקה, שהחלה בסוף חורף 2024 והסתיימה בספטמבר, חזרה לוונציה ולאזרחיה, כמו גם למבקרים שעוצרים מול הכניסה לארסנל הישנה, הפאר והקסם העתיק של אחד מהמקומות האייקוניים ביותר של עיר הלגונה. השטח שבו בוצע השיקום החדש, העוקב אחר זה שבוצע בדיוק לפני 50 שנה, ב-1974, על ידי אגודת דנטה אליגיירי, מלא משמעות לאירועי הסרניסימה: ב-1692, לאחר הבחירה לדוג'ה. של פרנצ'סקו מורוסיני, כובש המורה, חצי האי הפלופונס הנוכחי, ביוון, שביל העץ הצנוע מול דלת הכניסה לארסנל הוחלף במרפסת המפוארת הנוכחית עם פסלים אלגוריים על מזח אבן, סגור מהמעקה שנעשה על ידי משפחת אלברגטו, פעילה משנת 1485 ועד נפילת הסרניסימה, שעבדה בארסנל במשך עשרים וחמישה דורות עם תוצאות מצוינות באמנות היציקה.
השחזור הוא הסינתזה המשמחת של שיתוף פעולה בין חיל הים, במיוחד ההמכון ללימודי צבא ימי, מרכז תרבות של אמ"ן, עם מורשת ונציאנית וחברת דיור היוקרתית שמימנה את הפרויקט, מספקת טכנאים ועובדים המתמחים בשחזורים.
התאוששות המרפסת מהמאה השבע עשרה נותנת אור חדש למקום מלא משמעויות, מראה של עבר ארוך, היום סמל למחויבות הקונקרטית שחיל הים נותן להחייאת התשתיות, העמדתן לשירות האזרח. באמצעות שיטות חדשות ויעילות של שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי, בשם ניצול מורשת היסטורית היקרה לצבא.
