הלקח האיטלקי שגרמניה לא רוצה ליישם

24/12/24

במדג'בורג 200 פצועים (40 מהם קשה) ו-5 הרוגים, כולל ילד. במשך שנים, גרמניה לא רצתה להבין את משמעות המניעה, למעשה לא מפקחת כראוי על רשתות מסוימות (ונושאים) ומתעלמת באופן שיטתי מדיווחים של מודיעין יעיל יותר, כולל זה של הבל פאזה.

משוואת הביטחון האיטלקית מייצגת מקרה ייחודי בנוף המודיעין המערבי, שבו הניסיון שנצבר במאבק במאפיה ובטרור הפנים של שנות העופרת מציע לקחים קריטיים להווה. הכישלון של המודיעין הגרמני במגדבורג מהדהד כמו א d של איטליה שלפני הפאלקון, כאשר מידור המידע והיעדר אסטרטגיה משולבת אפשרו לארגוני פשיעה לפעול בסדקים של המערכת.

הביוגרפיה המבצעית של אל עבדולמוחסן, עם מסלולו ממדען מחשבים סעודי לטרוריסט היברידי, משקפת את האבולוציות הפושעות המודרניות שהאנטי-מאפיה האיטלקית כבר התמודדה איתם: המיזוג בין מיומנויות טכניות והקצנה אידיאולוגית, רשתות טרנס-לאומיות, שימוש מתוחכם בטכנולוגיה כדי להתחמק. הַשׁגָחָה.

הניסיון האיטלקי בהקמת ה-DIA (מנהלת החקירות נגד המאפיה) מציע מודל שניתן לשכפל למלחמה בטרור חדש. כמו פלקון, הוא הבין את הצורך לעקוב אחר הזרמים הפיננסיים כדי לפרק בקוזה נוסטרה, היום המודיעין חייב לעקוב אחר ביטקוין ועסקאות קריפטו של רשתות טרור. השיטה של ​​מאגר האנטי-מאפיה של פאלרמו, עם שילוב של כישורי חקירה וניתוח מערכתי, צופה שיטות מודרניות בשלושים שנה. מרכזי היתוך. הידע האיטלקי בניהול מעילים ויירטים מונעים מייצג נכס מבצעי ייחודי שעשוי לחולל מהפכה בגישה האירופית למלחמה בטרור.

ההתפתחות של המאפיה לקראת מודלים עסקיים ממוחשבים אילצה את המודיעין האיטלקי לפתח יכולות חיזוי שהיום בעלות ערך במאבק בטרור. המערכת האיטלקית לניטור חדירת המאפיה ברכש ציבורי, המבוססת על אלגוריתמים למידת מכונה, ניתן להתאים לזיהוי דפוס של רדיקליזציה מקוונת. הניסיון בהגנה על משתפי פעולה בתחום הצדק יצר מיומנויות ייחודיות בניהול זהויות דיגיטליות ואבטחת סייבר.

התגובה האירופית לטרור החדש דורשת השקעה מסיבית בטכנולוגיית חיזוי: רשתות עצביות לניתוח התנהגות ברשתות חברתיות (50-70 מיליון למדינה), מרכזי היתוך עם צוות מעורב (200-300 אנליסטים לכל רכזת), יחידות תגובה מהירה בבירות (15-20 מיליון ליחידה בשנה), מערכות של שיטור ניבוי (30-40 מיליון לעיר). איטליה יכולה להוביל את השינוי הזה הודות לניסיון הייחודי של השירותים שלה בניהול איומים היברידיים.

מערכת ה"יאנוס" של לבדוק פעמיים של אשרות שנגן משקף את מסד הנתונים המשותף האיטלקי נגד המאפיה. פרוטוקול "Dedalo" למיפוי רשתות חברתיות נוצר בהשראת טכניקות ניתוח רשתות שפותחו כדי לעקוב אחר משפחות מאפיה. מערכת "ארגו" למעקב בינה מלאכותית של מטרה רכה מפתחת טכניקות שליטה בשטחים נגד המאפיה.

כיצד הבינה איטליה לאחר מעשי הטבח ב-92' שהמאבק במאפיה מצריך א שינוי פרדיגמה (ריכוזיות מידע, גישה מערכתית, שימוש מסיבי בטכנולוגיה), כיום אירופה חייבת להבין שהמאבק בטרור היברידי דורש מהפכה דומה. המודל האיטלקי של מודיעין משולב, עם מיזוגו של מיומנויות חקירה מסורתיות ויכולות חיזוי דיגיטלי, מציע תכנית אב לשינוי הזה.

ההשקעה הנדרשת (2-3 מיליארד האיחוד האירופי רחב800 מיליון-1 מיליארד בעלויות תפעול שנתיות) הוא משמעותי אך הכרחי. ה-ROI (Return On Investment - עורך) במונחים של התקפות שנמנעו (70-80%) מצדיק במידה רבה את ההוצאה, במיוחד בהתחשב בעלויות הכלכליות והחברתיות של מתקפה אחת מוצלחת.

איום הטרור ההיברידי, כמו זה של המאפיה בשנות ה-90, מחייב תגובה מערכתית שמתגברת על ממגורות בין סוכנויות ומדינות. האלטרנטיבה היא להמשיך לרדוף אחרי טרוריסטים במקום לצפות אותם, אסטרטגיה שבלוחמה א-סימטרית שווה לתבוסה.

איטליה, עם שפע המומחיות הייחודי שלה במאבק באיומים היברידיים, יכולה וחייבת להוביל את השינוי הזה של המודיעין האירופי. מה שעומד על הפרק הוא עצם הישרדותו של מודל הביטחון המערבי.

מרקו פוגליזה, אנליסט גיאופוליטיקה של אבטחה (Cisint)