מדוע השירותים סודיים?

(של דנילו מנצינונה)
07/04/20

עבור "שירותים מיוחדים", המכונים גם "שירותי מידע", "שירותי אבטחה", "שירותי מידע ואבטחה", או באופן שכיח יותר וכביכול "וולגרי". שירותי סודפירושו המנגנונים של המדינה (...) המבצעים, לצורך השגת מטרותיהם, פעילויות מידע ופעילות לפי שיטות ואמצעים לא שגרתי, במובן זה שהם לרוב שלהם, ואינם משותפים למנהלות אחרות, ולגיטימיות שלהם מבוססת על האינטרסים היסודיים של המדינה, אשר הגנתה ו / או יישומה נוגעת לחיי המדינה; לפיה "לגיטימיות הקצוות" גוברת על חוקיות האמצעים "1.

בסינתזה זו הגדרת "שירותים" שהושארה לדורות הבאים (מוסדות, אזרחים ועסקים) על ידי נשיאנו אמריטוס הרפובליקה פרנצ'סקו קוסיגה בספרו.2 זכאי סיעוד למתחילים, פוליטיקאים ואנשי צבא, אזרחים ואנשים רגילים, שעל כיסויו הוא עצמו, חתם על עצמו באמצעות הכינוי חובב פרנצ'סקו קוסיגה.

הסרקזם שלו, כמו האינטליגנציה שלו, היה (ונשאר) ללא תחרות: הוא לא היה חובבן, אלא הדוגמא, לזיכרון נצחי, של "איש אינטליגנציה" אמיתי.

יכולתי להתחיל רק מהמורשת התרבותית שלו, לפחות משלוש סיבות טובות שאיחדו אותנו: המוצא הסרדיני שלנו (למרות שם המשפחה שלי3 יכול להטעות את הקריאה הראשונה), סקרנות לעולם האינטליגנציה וצורה בלתי מוגדרת וכנה של "אהדת עור", גם אם למרבה הצער מעולם לא היה לי המזל וההנאה לפגוש אותו באופן אישי.

אם נחזור ללגיטימיות המהותית של פעילות השירותים, הוא טמון במוזרותם האמורה של האינטרסים המוגנים, שהוגדרה על ידי פרנצ'סקו קוסיגה כ"אינטרסים גבוהים של המדינה ". כתוצאה מכך, החוקיות המהותית שלהם, שאולי אינה תואמת את עקרונות החוקיות הפורמלית, מבוססת על הלגיטימיות של הקצוות, תוך שימוש במילים שלו: "לגיטימציה אינה עולה בקנה אחד עם חוקיות ולא עם נכונות", וכדי לצטט את הסנטור לשעבר ג'וזפה אספוזיטו, סגן נשיא COPASIR לשעבר בבית המחוקקים ה -XNUMX, תמיד בהתייחס למנגנוני הביטחון: "הכיס האחרון של אי חוקיות להגנת הדמוקרטיה" (נ. מאמר).

לעתים קרובות מוקף ועוטף הילה של מסתורין, עם שותפות הקולנוע וספרות בדיונית מסוימת, טבעי לשאול את עצמו: מדוע השירותים סודיים? התשובה, לדעתי, פשוטה מאוד: מכיוון שהם (וחייבים להישאר) בסוד. הכרחי לדמוקרטיה ובעצם טבעו חיוני לחיי מדינה.

לפעמים אני רואה ששימשו אותי המונחים שירותים חשאיים ומודיעין כמילים נרדפות, אולם שני המונחים מתייחסים לדברים שונים: הראשונים, במהותם, הם אלה שצוינו זה עתה בהגדרה הנ"ל, שזוהו ב"מנגנון המדינה "; בעוד שהשני - מודיעין - מייצג את "יכולת הניהול של השירותים החשאיים", כלומר זה שלוקח צורה של עיבוד מידע וחיזוי מהלכים עתידיים של גורמים מסוימים, יכולת הדרושה כדי לסייע לפוליטיקאים מהשורה הראשונה של אפשרויות4.

השירותים החשאיים אפוא, כדי למלא תפקיד בסיסי וחיוני זה, עושים שימוש במקצועיות שגויסו ו"ניגשו "מסביבות שונות, הפועלות על פי נהלים ספציפיים שמטרתם כל שמירה על ביטחון המדינה גם באמצעות סודיות מפעילי הביטחון ו של פעילויותיהם.

עם הרפורמה שהונהגה בחוק 124 משנת 2007, אבן הדרך האמיתית בין הכללים המסדירים את העניין הנדון (או כמו שאומרים המומחים: "המגדלור שלנו"), המודיעין הפך לממשי "מערכת" משלו, ובתוכניות קיבולת מחודשות זו, אוספת, מנהלת, מנתחת, מפיצה מידע לביטחון הרפובליקה (בראשי תיבות, SISR5), כדי להגן על האינטרסים הפוליטיים, הצבאיים, הכלכליים, המדעיים והתעשייתיים של איטליה.

הכוח המניע לביצוע חידוש המודיעין האיטלקי "הוקל" על ידי התגלגלות ושרשור מהירים של אירועים ואיומים היסטוריים (למרבה הצער עדיין עדכניים), כולל ללא טענות ממצות: סוף העולם הדו-קוטבי, הפנים החדשות של טרור בינלאומי (בין אם זה ממוצא אתני או לאומני, או בעל אופי אידיאולוגי או דתי) עם פיגועי ההתאבדות שלו, התסיסה החברתית הגוברת, ייצוא הון בלתי חוקי לחו"ל, הסיכונים הכרוכים בפריצות אפשריות של גורמים עוינים ( כיום יותר מתמיד דרך מרחב הסייבר!) במערכות הניהול של תשתיות קריטיות כמו רשתות תחבורה ציבורית, רשתות הפצת אנרגיה ולאחרונה גם מתקני בריאות.

באופן פונקציונאלי, ניתן לתאר את מערכת המודיעין6 כתהליך המידע המוגדר על ידי מעגל פעולות המחולק לשלבים ומכוון ליעדים הכלליים שזוהו על ידי הרשויות השלטוניות.

"לב" הפעילות המודיעינית מתממש בשלושת השלבים הבאים:

  • רכישת חדשות, באמצעות מחקר, איסוף והערכה של נתונים שניתן לרכוש ממגוון רחב של מקורות, החל מהאדם ועד לשימוש בציוד אלקטרוני מתוחכם. בשלב מסוים זה מקורות פתוחים מקבלים חשיבות מיוחדת, כמו מדיה המונית והרשת;
  • ניהול מידע, שבו באמצעות ניתוח הופך את אלמנט המידע הגולמי לתרומה קוגניטיבית מנוסחת. שלב זה מייצג את המעבר המובהק של האינטליגנציה: הוא מבקש, בעצם, לחזות "מגמה", ולספק למקבל ההחלטות "דבר שאינו זמין אחרת".7.
  • ההודעה לרשויות הממשלתיות הן על מידע פשוט והן על דוחות, ניתוחים ונקודות המצב, שימושי להחלטות שייקבלו או לצורך ביצוע הפעולות. הרחבת תפיסת הביטחון הלאומי גורמת לכך שמנהלים וגופים ציבוריים נכללים כעת בקרב מקבלי מוצרי המודיעין.

לבסוף, בהתבסס על פעילות איסוף המידע, ניתן להציע את הסיווג הבא, בהתבסס על סוג מקור המידע8:

  • OSINT9: קוד פתוח אינטליגנציה, פעילות איסוף מידע באמצעות ניתוח מקורות פתוחים.
  • IMINT: Imagery INTelligence, פעילות איסוף מידע על ידי ניתוח תצלומי אוויר או לווין.
  • HUMINT, HUman INTelligence, פעילויות איסוף מידע באמצעות קשרים בין אישיים.
  • SIGINT: SIgnal INTelligence, פעילות איסוף מידע באמצעות יירוט וניתוח אותות, בין אנשים ובין מכונות.
  • TECHINT: אינטליגנציה TECHnical, הנוגעת לכלי נשק ולציוד צבאי.
  • MASINT: MeAsurement and Signature INTelligence, פעילות של איסוף מידע שלא ניתן לסווג בקטגוריות הקודמות, ומתורגמת למידע המסוגל לגלות ולסווג יעדים, לזהות או לתאר עקבות אינסטרומנטליות, מאפיינים ייחודיים או מקורות יעד קבועים ודינמיים. כל החיישנים המסוגלים לאסוף מדידות מטריות, זוויות, אורכי גל, יחסים זמניים, אפנון והידרו-מגנטיות הם חלק מסיווג מודיעין זה.10.

לסיכום, מבלי לטעון שהם ממצים, אני מזכיר לקוראים כי החזיתות שעליהן מחלקות המודיעין שלנו חייבות להתעמת זו עם זו על בסיס יומיומי הן רבות, שונות זו מזו ומורכבות, בהן הן מתגנבות (לעיתים קרובות, מתחת לרדאר) ומופיעות איומים שמטרתן להחליש הסדר הדמוקרטי של הרפובליקה שלנו, לפחות בשלוש חזיתות: בצד הזר, בצד הפנימי (עם תופעות חתרניות) ובחלל הסייבר (המכונה גם מרחב הסייבר).
למי שמעוניין ללמוד עוד על סוג האיומים והמגמות הנמצאות בתהליך, אני ממליץ לקרוא את הדוח השנתי בנושא מדיניות המידע לביטחון, אותו ניתן להוריד בחינם מהאתר המוסדי של השירותים.11. למעשה, בכל שנה, במהלך חודש פברואר, מוצג בפני הפרלמנט דוח מפורט על השנה הקודמת.

כחובב נלהב בנושא, הרשה לי רק הערה קצרה על ההגדרה הרגולטורית12 של המילה מרחב סייבר: מכלול תשתיות ה- IT המחוברות ביניהן, כולל חומרה, תוכנה, נתונים ומשתמשים, כמו גם היחסים ההגיוניים, בין אם נקבעו.

אני זוכר, מקריאות שנעשו, לעצב את המונח הסייברספייס (כה מלא קסם, ולדעתי, מטבעו "נוזלי") היה זה סופר המדע הבדיוני הקנדי ויליאם גיבסון בשנת 1984, שעשה זאת עם הרומן שלו נוירומנסר, בו הוא מספר על מרחב דיגיטלי שאפשר לנווט בו אנשים ממציאויות שונות שמתקשרים ביניהם בתוך עולם ממוחשב המורכב מרשתות דיגיטליות. מההגדרה הראשונה הזו עברו שנים רבות וגם "מצב העולם".

1 קוסיגה פרנצ'סקו, אבקדריו למתחילים, פוליטיקאים וצבא, אזרחים ופשוטי עם, סובריה מאנלי (CZ), רובטינו עדיטורה, 2002
2 https://www.lanuovasardegna.it/tempo-libero/2019/11/02/news/cossiga-inte...
3 https://www.difesaonline.it/evidenza/cyber/racconti-e-aneddoti-di-un-pio...
4 https://www.difesaonline.it/evidenza/interviste/servizi-segreti-fiducia-...
5 http://www.sicurezzanazionale.gov.it/sisr.nsf/chi-siamo/organizzazione.html
6 http://www.sicurezzanazionale.gov.it/sisr.nsf/cosa-facciamo/l-intelligen...
7 ראו ראיון עם ד"ר פאולו סקוטו מקסטלבינקו, ראש תקשורת עבור מדור המודיעין: https://www.difesaonline.it/evidenza/interviste/la-scuola-di-formazione-...
8 לניתוח מעמיק יותר של סיווג המקורות אנו ממליצים להציג את התרומות הבאות: https://www.youtube.com/playlist?list=PL8W3mWzQEiWRRfcH-53-zbpA0oYuytWCi
9 למידע נוסף ומחקרים בנושא OSINT: https://www.difesaonline.it/evidenza/approfondimenti/la-demodoxalogia-lo....
10 על פי FD Kramer "יש 28 הגדרות שונות למרחב הסייבר". ראה Cyberpower and National Security: המלצות מדיניות למסגרת אסטרטגית, ב- Cyberpower and National Security, בעריכת FD Kramer, S. Starr, LK Wentz, National Defense University Press, Washington (DC), 2009. ראה גם: Gibson William , Neuromancer, Ace Books, ניו יורק, 1984.
11 http://www.sicurezzanazionale.gov.it/sisr.nsf/category/relazione-annuale...
12 ראו הגדרת מרחב סייבר הניתן בצו החקיקה של צו ראש הממשלה מיום 17 בפברואר 2017, אמנות. 2, co. 1, לט. ח).

להתייעץ עם כל התקנות:
 https://www.sicurezzanazionale.gov.it/sisr.nsf/documentazione/normativa-...

צילום: אינטרנט