על פי הצעת שר חיל הים, פסקואלה לאונרד קטוליקה, ב-13 ביולי 1911, הקמת קונסורציום בין משרד חיל הים, משרד הפנים, משרד החינוך והרשויות המקומיות של העיר. נאפולי קיבלה אישור לשימוש בספינה של המרינה רג'יה כמקלט צף. זו הייתה הספינה קרקיולו נפסל ממרשם הספנות הצבאית וניתנה על ידי המדינה לקבל את פני הסטודנטים ולהדריך אותם במקצוע הימי.
הודות ליוזמה זו של מרינה רג'יה חולצו ילדים וצעירים רבים מהרחובות ומפשע.
ספינת המקלט קרקיולו הוא משך עניין לאומי ובינלאומי רב כאשר התנסה בשיטה פדגוגית שכללה למעלה מ-750 ילדים וצעירים שנגנבו מהרחוב. בעקבות הפרויקט והובילה גב' ג'וליה צ'וויטה פרנצ'סקי (1870-1957) כשעל סיפונה הוחזרו לחיים עשרות "קראצ'וליני" בריאים ומכובדים, והעניקו להם ידע ומיומנויות שיוכלו לבצע מקצוע לא רק בחיל הים, אבל גם בעולם העבודה.
הספינה לא הייתה רק בית ספר להכשרה לחיים ימיים, אלא "קהילה" שבה, לפי גישתה של גברת פרנצ'שי, כל נער היה מוכר ומכובד ובעיקר עודד ומוערך בפוטנציאל שלו.
Matilde Serao מהעיתון Il Mattino di Napoli התייחס לעבודתה של Civita Franceschi באופן הבא: "ספינת המקלט קרצ'יולו אוספת הומלס, משפחה ללא מולדת ונותנת ליצור המנושל הזה מולדת, משפחה, אוספת נווד, קבצן, ונותנת לעני המושלך והאבד, את הבית, את הלחם, את המיטה, בדיסציפלינה איתנה ונוקשה, כתב העיתונאי. הוא אוסף את בנו של גנב והופך אותו לג'נטלמן; אוסף עצלן, סורר, צמח כלא והופך אותו לנער חרוץ, ישר, ישר, המיועד לעשות את חובתו כאדם וכאיטלקי, ולהרוויח את חייו, בים ובים".
חוויה ייחודית באיטליה והזדמנות ליתומים של יורדי ים ולילדים עזובים בפרברים הנפוליטניים. זה היה הצעד הראשון בארגון "ספינות ההדרכה" המיוחדות הללו אשר ביבשה ועל סיפונה חינכו עשרות צעירים מקופחים ויתומים, בתקופה שבה איש לא חשב על עתידם.
ניסויים אחרים נעשו באיטליה כמו הספינה Scilla בוונציה שם הוקם גן ילדים ליתומי דייגים במטרה לתת חינוך יסודי ומקצועי לילדים חסרי בית. מספינה Scilla יצאו מלחים רבים שפתחו בקריירה צבאית כסטודנטים הגאים, אותותים, רדיוטלגרפים, טורפדות ומהנדסי ים. אולם רבים אחרים נכנסו לשירות על סיפון ספינות סוחר.
בין שאר היחידות ששימשו כספינות מקלט הייתה גם אניית ארידנו בבארי, בעוד האונייה אזוני פעלה בקליארי, ביצעה עבודת קבלה ואוריינות עבור ילדי סרדיניה.
ספינות מקלט למעשה הכניסו בארצנו את השיטה החינוכית של תרבות הים והחיים על הסיפון; מסורת שעד לאותו רגע נבעה ממנה ספינות הכשרה בריטי, מקודם מאז המחצית השנייה של שנת 700 על ידי הצי המלכותי, על התמזה.
ההיסטוריה של ספינות המקלט של הצי המלכותי נשמרת בארכיון ובספריית התמונות של המשרד ההיסטורי של הצי ובשנת 2019 היא הפכה גם לתערוכה ולספר בשם בבית הספר ליד הים, בהוצאת מטה הביטחון.
