ניתן להגדיר את המגזר הנוכחי של המודיעין הלאומי שלנו כ"מערכת בינארית”, שכן הוא כולל שירות לביטחון חיצוני ואחד לביטחון פנים.
באופן ספציפי, שתי הסוכנויות הן: הסוכנות למידע ואבטחה חיצונית (AISE) והסוכנות לביטחון פנים ומידע (AISI). AISE ו- AISI מתואמים, בין היתר, על ידי מחלקת אבטחת מידע (DIS).
לאיטליה יש מערכת מודיעין בינארית מאז סוף המאה ה-801. עם זאת, אסתפק בניתוח שני החוקים האחרונים שאפיינו את מגזר המודיעין שלנו: 1977 מ-124 ו-2007 מ-XNUMX.
טוב לזכור שמערכת המודיעין הנוכחית שלנו היא תוצאה של חוק 124 משנת 2007, שהחליף את חוק 801 משנת 1977 והשינויים שנעשו היו בולטים ונכון לערוך השוואה קצרה בין שתי המערכות.
המודיעין הלאומי עבר מהפך חשוב עם חוק 801 משנת 1977, שעבר לחוק אחריות מלאה על הפוליטיקה. חוק 801 הביא את המערכת למודל (בינארי) שהפריד בין שירות המידע הצבאי לביטחון (SISMI) לבין שירות המידע האזרחי לביטחון דמוקרטי (SISDE). שתי הסוכנויות החדשות הושמו ישירות תחת שרי ההגנה (SISMI) והפנים (SISDE), בעוד הניהול והאחריות הבכירה למדיניות המידע והביטחון הוטלו על נשיא מועצת השרים.
האחרון, לצורך תיאום שני הגופים, נאלץ לעשות שימוש במזכיר הוועד הפועל לשירותי הביטחון (CESIS). חשוב להדגיש כי ה-SISMI הופקדה על הפעילות בחו"ל, למטרות ביטחון לאומי, בעוד שה-SISDE הוטלה על המשימה של ביטחון הרפובליקה ומוסדותיה. רבים אומרים שהתוצאות הטובות ביותר עבור המודיעין האיטלקי הגיעו דווקא עם חוק 801 משנת 1977 עם הקמת SISMI ו-SISDE.
בהקשר זה, דמות מובילה של SISMI הייתה האדמירל פולביו מרטיני, שם הקוד "אוליסה"; האדמירל היה מנהל הסוכנות ממאי 1984 עד פברואר 1991.
כאמור, המודל הארגוני של המודיעין האיטלקי נותר ללא שינוי עד 2007, אז אישר הפרלמנט רפורמה חשובה, חוק 124/2007, "מערכת של מידע לביטחון הרפובליקה ותקנות חדשות בנושא סודיות המדינה", שהחליף את חוק 801 משנת 1977. בהקשר זה, אלברטו פאגני במאמרו "מדריך המודיעין והשירותים החשאיים" כותב: "עם חוק 124, הפרלמנט השיק רפורמה מקיפה של מדיניות מידע לאבטחה, לטובת הרפובליקה והגנתה ה של המוסדות הדמוקרטיים שהוקמה על ידי החוקה כיסוד שלה".
ראוי לציין כי בחוק חדש זה עוצבו מחדש האיברים, הפונקציות והמשימות של מערכת המודיעין. ה-SISMI הוחלף ב- AISE ואילו ה-SISDE ב- AISI.
כאמור, שתי הסוכנויות החדשות מתואמות על ידי DIS, שהחליפה את CESIS. יתר על כן, AISE ו- AISI אינן תלויות עוד בשר הביטחון ובשר הפנים (הצטמצמו משמעותית). למעשה, החוק החדש מייחס ישירות את הניהול והאחריות הבכירה של מגזר המודיעין הלאומי לנשיא מועצת השרים.
ראש הממשלה יכול לקבוע רשות מואצלת לביטחון הרפובליקה.
יתר על כן, הוקמה הוועדה הבין-משרדית לביטחון הרפובליקה (CISR); הוקמה גם הוועדה הפרלמנטרית לביטחון הרפובליקה (COPASIR), ובין משימותיה היא לוודא ש"פעילות מערכת המידע הבטיחותי כן מבצעת בהתאם לחוקה, לחוקים ולמען האינטרס וההגנה הבלעדיים של הרפובליקה ומוסדותיה".
הגנרל מריו מורי (מנהל SISDE מאוקטובר 2001 עד דצמבר 2006), בנוגע לחוק 124 משנת 2007, כותב: "זה מייצג נקודת מפנה משמעותית בהיסטוריה של השירותים שלנו, מאז מגדיר וממסגר משימות, קריטריונים ועקרונות המסדירים את תפקידי המודיעין הלאומי, באורגניות ובדיוק שמעולם לא תועדו קודם לכן".1
החידושים העיקריים שהביאו ה-124 הם:
. התלות של קהילת המודיעין, המיוחסת ישירות לראש הממשלה;
. הגדרת מערכת המידע והאינטראקציות שלה עם מינהלי מדינה אחרים, לרבות הרשות השופטת;
. ערבויות תפקודיות למפעילים, שמטרתן לקדם ולהגן על פעילותם ושל המקורות;
. הדיסציפלינה החדשה של "סודות מדינה" ו"שליטה פרלמנטרית" על התנהלות מגזר המודיעין הלאומי.
בכל הנוגע לפרופיל המבצעי למהדרין, על פי נהלים שנקבעו מראש, סוכנים רשאים היום:
. לקבל זהויות פיקטיביות;
. להקים חברות חזית לפעילויות מדומות;
. לבצע יירוטים טלפוניים ואלקטרוניים;
. לבצע, באישור פורמלי, פשעים המתפקדים בניהול פעילויות מידע;
. גישה למסדי נתונים רבים.2
למעשה, חוק 124 שינה באופן משמעותי את תחום הכשירות של המודיעין שלנו. למעשה, בנוסף לאינטרסים הפוליטיים-צבאיים הקלאסיים, היום נקרא המודיעין שלנו להגן ולתמוך באלה הכלכליים, המדעיים והתעשייתיים.
חידושים חשובים אלה שהוכנסו עם חוק 124 מספקים כמה היבטים של המושג של ביטחון לאומי, גם אם באיטליה אין המועצה לביטחון לאומי...
1 מ. מורי, שירותים חשאיים. מבוא לחקר האינטליגנציה, גריסק, רומא, 2015, עמ'. 165
2 שם, עמ' 165-66