תבוסה הרואית, המיתוס הנשכח של עובדות הנשק של נווה מדבר ג'יאראב

(של ג'יאן פיו גררמון)
22/03/21

לפני שמונים שנה, הקרב בסמוך לנווה המדבר הלובי בלב מדבר סירנאייקה, שנקרא בערבית, הסתיים בתבוסה בלתי נמנעת אל-ג'ג'וב שהופך לאיטלקני ג'יאראבוב. קצת כמו שזה קרה מאות שנים קודם לכן למיתוס הסרבי, שנולד מתבוסה הרואית, כך שמעלליהם של גיאראבוב יהפכו למיתוס. האירועים הפכו לפופולריים כל כך עד שבשנת 1941 הם עוררו השראה לשיר "La sagra di Giarabub" שכתב אלברטו סימאוני ופרנטה אלווארו דה טורס, למוזיקה של מריו רוצ'יונה, ואז בשנת 1942 סרט בבימויו של גופרדו אלסנדריני, אך גם קטעים מגוונים עם רקדנים בלבוש קולוניאלי שרוקדים לצלילי השיר שהוזכרו לעיל.

אבל איך העובדות התפתחו? הצבא המלכותי הציב יחידה צבאית הטרוגנית ליד נווה המדבר, בפקודות מדליית הכסף לחילוץ צבאי (שהושג עבור מעשי נשק נועזים במונטה קרסו) רב-סרן סלבטורה קסטאניה. כשהחל המצור על הסכסוך האיטלקי ב -10 בדצמבר 1940, מאג '. קסטאניה פיקדה על 1.350 חיילים איטלקים וכ- 800 חיילים לובים. היחידה הורכבה מארבע פלוגות של משמרות גבול, חמש מחיל הרגלים הלובי, מחלקה של מהנדסים לוב, חברת ארטילריה המצוידת ב 14 תותחים של מודל 47/32 מוד. 1935, 4 אקדחים של 77/28 ו -16 אקדחים. 20/77 מקלע, יחידת איתות, בית חולים שדה ומדור אספקה. במאחז היו גם הגנות פאסיביות שהורכבו ממבצעים ותעלות נגד טנקים, גדרות, מעוזים, עמדות תצפית ועבודות שטח.

יש לזכור כי חיל המצב של ג'יאראב היה התחנה הסופית של דרך אספקה ​​ארוכה, והיה פעיל מאז 1925 או כאשר הוא נמכר בהחלטה הבריטית ממצרים ללוב. חיל המצב סופק הן ביבשה והן באספקת תעופה, במהלך ארבעת חודשי המצור הוא הצליח להשיג את המעטים באספקה ​​רק בזכות ה- Regia Aeronautica.

ב- 8 בדצמבר 1940 החלה מתקפת בעלות הברית, בגזרה שכללה את ג'אראבוב התקיפה הופקדה בידי הכוחות האוסטרליים תחת ה כוח המדבר המערבי, בפיקודו של תא"ל אוסטרלי ג'ורג 'ווטן מפקד חטיבת החי"ר האוסטרלית ה -18. ההתקפה הבריטית שנפתחה בקו החזית בסידי אל באראני, אילצה את כל הכוחות האיטלקיים בטריפוליטניה להתנתק ולנסוג לעמדות חדשות, למעט מאחז ג'יאראב שקלט את ההתקפה האוסטרלית. בשלב זה נווה המדבר מצא את עצמו מנותק מקווי ארצו מאות מאות קילומטרים לאחור. אנשיו של מייג'ור קסטניה עמדו בכל ההתקפות בנחישות סטואית.

האויב היה מודע היטב למצב האיטלקי הבלתי ניתן להגנה טקטית וב- 9 בינואר 1941 הפציץ את המסלול והרס אותו ובכך ביטל את נתיב האספקה ​​היחיד האפשרי. המתקפה נמשכה באמצעות מלחמה פסיכולוגית והתשה עם בקשות הכניעה ההולכות ומתעקשות, ועם שיגור עלונים הממחישים את התבוסה האיטלקית, וכיבוש האנגלים בעקבות כך טריפוליטניה עם לכידת כ -150.000 אסירים.

למרות הקיצוב עד כה בתנאי המינימום, התאספו הגברים סביב מפקדם ברוח ולחימה עזה. רס"ן קסטניה היה מודע היטב למצב הטקטי הבלתי הפיך והחליט כמפקד גדול לחלוק עם אנשיו את ההחלטה להישאר ולהילחם או להיכנע. כל החיילים, אפילו הפצועים, השיבו להמשיך במאבק; במחווה הפגנתית, שחיזקה את הלוחם שלא מוותר לוותר, הם שרפו את כל המטפחות הלבנות שלהם: באותו הרגע נולד מיתוס מעשי הגבורה של "פסטיבל גיאראבוב".

גורל הקרב הסופי החל במתקפת נגד הרואית ונואשת, שהפתיעה את היריב, אך אבוי התוצאה הסופית הסתיימה בתבוסה האיטלקית ועם מחווה של דם שעלתה בחייהם של יותר מ -250 חיילים ו -1.300 חיילים שבויים. . רב-סרן עצמו נפצע עם מלווה נאמן ונלקח בשבי. הוא בילה את מאסרו במחנות שונים, כולל פלסטין והודו, וחזר לאיטליה רק ​​ב- 23 בנובמבר 1946.

ההתנגדות האפית נכנסה לפיכך למיתוס, מכשירי הרדיו האנגליים שזכו לכינוי אותו קומץ "האיש של ג'אראבוב" האמיץ. בבית נודע לנו מה קרה משידורי EIAR עם עלון 288 ליום 22 במרץ 1941.

צילום: אינטרנט