רכיב השריון הסלובקי במלחמת העולם השנייה

בשנת 1939 לאחר החלוקה בעקבות הסכמי מינכן ולאחר מכן קליטת שאר אדמות צ'כיה ומורביה, תמך היטלר בהקמת מדינה סלובקית פשיסטית בראשות הארכיבישוף יוזף טיסו. מאותו רגע הפכה סלובקיה לבת בריתה הראשונה והנאמנה של גרמניה, כשהיא משתתפת, למשל, כבר במערכה הפולנית. אולם לפני אירועים אלה התארגנו השלטונות בברטיסלבה על מנת ליצור כוחות מזוינים מתפקדים על בסיס המרכיבים האתניים הסלובקיים שעברו בירושה מהכוחות המזוינים הצ'כוסלובקיים שנפלו.

ל'אקס 3^a חלוקה מהירה צ'כוסלובקיה השאירה 79 טנקי LT vz.35/LT-35, הידועים גם כפנצר 35(t) בטרמינולוגיה הצבאית הגרמנית, בשטח סלובקיה, והחדשה חלוקה מהירה סלובקית.

במרץ 1939 הייתה סלובקיה מעורבת במלחמת גבול קצרה עם הונגריה השכנה, אשר נפתרה מאוחר יותר בהתערבותו של היטלר לטובת זו וביתור של ברטיסלבה על כל השטחים המאוכלסים על ידי הונגרים אתניים. שם חלוקה מהירה היה מעורב בלחימה וסבל מאובדן של טנק 1 LT vz.35/LT-35 שנכבש על ידי ההונגרים ולאחר מכן הוכנס לשירות בכוח עם כוחותיהם.

לאחר ההשתתפות הסלובקית במערכה הפולנית, אישרו מנהיגי הצבא של מדינת מרכז אירופה תוכנית להרחבת כוחות השריון שלה בדגם של כוחות השריון הצ'כוסלובקיים שנפלו, אולם הגרמנים נרתעו בתחילה מלספק את הציוד המבוקש. מאוחר יותר עלו לשלטונות הגרמנים מחשבות שניות ואיפשרו לסלובקים להשיג 32 LT vz.38/LT-38, הידוע גם בשם Panzer 35(t), ו-21 LT vz.40/LT-40. כל האמצעים הללו, בתוספת הקודמים, נקלטו ב- קבוצת ניידים סלובקית, נפרס בקרוב עבור המבצע ברברוסה.

הטנקים הסלובקיים שימשו בחזית הדרומית בלחימה בין לבוב לקייב. כוחות השריון הסלובקיים נשארו בחזית מקיץ 1941 עד פברואר 1942 עד שכל הנכסים אבדו בלחימה או נשחקו מכדי להמשיך בפעילות.

הכוחות הסלובקיים המשיכו להילחם בחזית המזרחית עד 1944 אך נדחו בהדרגה לתפקידי ביטחון עורפיים.

בשנת 1944 הגבירו הגרמנים את מאמציהם לבנות מחדש את הכוחות המזוינים הסלובקיים על ידי אספקת 37 Panzer 38(t), 7 Panzer III Ausf. N, 16 Panzer II Ausf. משחתות טנקים F ו-18 Marder III.

באוגוסט 1944 החלו הסלובקים במרד נגד הגרמנים אך הוא נמחץ בדם. זה סימן את סופו של כוחות השריון הסלובקיים.

_{צילום: אינטרנט}