"ספינות מלחמה אינן יוצאות מחיק הגלים"

(של פדריקו מאיוצי)
08/11/22

יש להתייחס לנושא התועלת המוסרית והחומרית של מחקרים היסטוריים בזהירות יתרה, גם משום שבמציאות לקחי ההיסטוריה מעוותים ולא נלמדים.

עם זאת, בניכוי הנחת היסוד הזו שתוטבע בראש, ישנם רגעים מהעבר שנראים כל כך עכשוויים שניתוח קצר הוא חובה, אם לא כי הוא שימושי לפחות כי ההשוואה בין אתמול להיום היא אירונית. אופיו הטרגי.

בדו"ח המשוחזר כאן (מסמך בתחתית העמוד), החל מנובמבר 1908, סגן הקונסול הכללי האיטלקי בבודפשט1, קרלו דוראצו, מצטט את הנאום שנשא כמה ימים קודם לכן שר חיל הים האוסטרו-הונגרי, ה"מודני" (ממוצא גיאוגרפי) רודולפו מונטקוקולי2, למשלחות ההונגריות. השר, אולי מודאג מתוכנית החימוש האיטלקית המתנהלת בינתיים, חושף את הצורך במימון נוסף ודחוף למגזר הימי של המונרכיה הכפולה, שכן, בציטוטו: "ספינות מלחמה אינן יוצאות מחיק הגלים".

ההקלדה מאפשרת קריאה נוחה, ונימתו של השרה כה ברורה שאינה זקוקה להסבר מסוים. ניתוח הטקסט עצמו נותר אפוא לקוראים. בשורות הבאות יצמצם המחבר את עצמו אפוא לכמה שיקולים קצרים.

מה לחשוב?

מחשבה היא בחלקה שאלה סובייקטיבית, אבל רבים יסכימו שבעולם אין זמן לבזבז אף פעם, גם כשנמצאים במצב שקט. למרות הטונים של מונטקוקולי, למעשה, הצי האוסטרו-הונגרי לא היה בתנאים כל כך נוראים. היה חשש מסוים להתחמשות האיטלקית, אך התגובה הייתה מהירה ותואמת את יכולות התעשייה במדינה. ספינות השלטון הקיסרי לא נולדו מחיק הגלים, אלא מהמספנות האדריאטית הודות לתוכנית מחושבת ומבוצעת היטב.3 4.

האם דברי השר היו אפוא חריגה? בכלל לא. מצטט שוב ​​את המודנים בשירות הקיסר, יש לפעול תמיד במהירות ובחזון עמוק מאוד לאורך זמן כדי לא להציע את היריב. "יתרון שברגע הקריטי יהיה בלתי ניתן לתיקון עבורנו"5.

מה לומר?

המחבר בא לחשוב על המצב האיטלקי ורוצה לומר שעלינו לקחת דוגמה מהחלטת מונטקוקולי ולתת לעצמנו בהקדם האפשרי מכשיר צבאי חזק, ממומן היטב ומשולב היטב עם העולם האזרחי. כמובן, אוסטריה-הונגריה נהרסה בסופו של דבר במלחמת העולם הראשונה, אבל זה לא קרה בגלל הצי המחודש שלה המסוגל להילחם נגד אויבים רבים ומגוונים.6 7, אלא לנושאים אחרים, לא פחות ממדיניות חוץ מסוכנת8.

הסופר - למרות שאין לו אהדה או רעיונות לאומניים ולעתים קרובות תוהה על משמעות המילה "מולדת" - חלם מאז ימי ההתבגרות רחוקים יותר ויותר שארצם תהפוך למדינה נהדרת, ובכך הבין את היכולות העצומות שיש לה. ולבסוף מסוגל לדרוש את הכבוד הראוי לו מכל ישות, מדינה או לא מדינה, מהמערב, המזרח, הצפון או הדרום.

עם זאת, כמו בכל מדינה המוגנת של אחרים, הבלבול התרבותי באיטליה הוא כזה שכיום עדיף לא לעבוד קשה מדי כדי להגשים חלומות אלא לומר, או יותר נכון, לשאול את עצמך בצורה יותר פרגמטית: "אילו השלכות אנחנו מעדיפים: אלה של עצמאות - או לפחות אוטונומיה - או של הגנה על צדדים שלישיים?". אין מדובר בשאלה רטורית, ולמרות שברור איזו אפשרות הכותב רואה כרצויה, עלינו להודות שאין תשובות שגויות. אבל תשובה דחופה.

מה לעשות?

Černyševskij ולנין היססו לנוכח השאלה הזו, כך שזה לא עניין קל. בגרסה הקולנועית האיטלקית של "האיש שרצה להיות מלך", כדי להגיב לרגע של חוסר התמצאות פיצ'י קרניאהאן - מייקל קיין אומר לשון קונרי - דניאל דרבוט: "בואו ננקה את הראש עם מאבק טוב".

הכותב ממליץ להיזהר בנקודה זו. אבל אנחנו צריכים לנקות את הראש וגם מהר, אולי להתחיל עם נטילת אחריות.

1 עם זאת, שגרירות איטליה למלוכה הכפולה נשארה תמיד רק אחת, שבסיסה בווינה.

2 לסקירה כללית של הדמות, דף האינטרנט של Treccani יסתדר מצוין MONTECUCCOLI DEGLI ERRI, רודולפו ב"מילון ביוגרפי" (treccani.it).

3 בנושא, בין שלל הטקסטים, ראה: מ' וגו, המדיניות הימית האוסטרו-הונגרית, 1904-1914, פארק מילטון / אבינגדון און תמז, 1996.

4 על דרך של כרוניקה שיכולה להיות שימושית לקורא להתמצאות קלה יותר, יש לציין כי ארגון הכוחות המזוינים האוסטרו-הונגריים היה מנוסח בלשון המעטה. בפשטות, ניתן לסכם את המצב כך. כוחות הצי היו מאוחדים כולם בצי הקיסרי והמלכותי, בעוד שכוחות היבשה חולקו לשלושה כוחות בעלי שלושה ממשלים אוטונומיים, כלומר: הצבא המשותף, מיליציית ההגנה הלאומית הקיסרית והמלכותית האוסטרית והצבא המלכותי ההונגרי. הצבא המשותף והצי הקיסרי והמלכותי היו אז מצוידים בחיל המטוסים שלהם. על הארגון הכללי של האימפריה, ראו בין היתר: חבר הפרלמנט ג'דסון, האימפריה האוסטרית. היסטוריה חדשה, קיימברידג' ארה"ב, 2016; על הצבא הקרוב לשנים שנסקרו, ראו בין היתר: פ' יונג, ד' פבלוביץ', הכוחות האוסטרו-הונגרים במלחמת העולם הראשונה: 1914-16, אוקספורד, 2003.

5 מסגן הקונסול הכללי C. Durazzo לשר החוץ T. Tittoni, דו"ח מס. 1822/168, בודפשט, 3-11-1908. נשמר בארכיון הדיפלומטי ההיסטורי של משרד החוץ ושיתוף הפעולה הבינלאומי, הקרן לעניינים מדיניים 1891-1916, סדרה P, מעטפה מס. 95.

6 על הנושא, זמין בקלות באיטלקית, ראה: P. Halpern (aut.), A. De Toro (cur.), המלחמה הגדולה בים התיכון, גוריזיה, 2011.

7 בלי סרקזם: חשבו על ההשלכות המפחידות שהאוסטרו-הונגרים יכלו לסבול אם לא היה להם אפילו כוחות מזוינים מוצקים. במקרה זה, מאמץ הפנטזיה אפילו לא כל כך מורכב, בהתחשב בחוויה האיטלקית לאחר ה-10 ביוני 1940.

8 לסקירה מקיפה הרבה יותר של הנושא, ראה: J. Mason, פירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1867-1918, מילטון פארק, 2014.

צילום: אינטרנט / מחבר