רומא העתיקה וסין העתיקה עדיין נחשבים לסמלים נצחיים של סדר, עוצמה וחוכמה, ערכים שאין לערער עליהם ותמכו במאות שנים ובציוויליזציה המערבית. היסטוריונים ושליטים רבים קיבלו השראה מהחברות ומהמצאות של שתי האימפריות לבנות או להגדיר את מדינותיהן ואת מעשיהן.
רומא וסין היו הולכים בדרך שיש קווי דמיון רבים: הן נוצרו על ידי האיחוד של העמים, דיבוק של מנגנון מדינה מוצק, מיסוי וצבאי, פתחו את האמנות ומדע ולבסוף ואחריו שני שני פילוסופיות - ברומא סטואיות, קונפוציאניזם בסין - שהרימו את עבודתם של אנשים שעשו את שלמותם המוסרית ואתיקה את טעם החיים שלהם.
עם זאת, האימפריה הרומית והאימפריה הסינית היו מספר הבדלים, כגון המערכת הכלכלית, שבמערב התבססה על נוהג העבדות בעוד שבמזרח הרחוק לא הוסדר. האור במזרח הקונספט של הקיסר היה קשור לאלוהות, כי הקיסר נחשב אלוהים על פני כדור הארץ, בעוד ברומא הנסיך פסק יחד עם הסנאט ורק לאחר מותו ידע תהליך האלהה. כמו כן, הרומאי היה צריך להתעמת ולהכניע אוכלוסיות מתקדמות, אשר ברשותו חידושים טכנולוגיים ותרבותיים רבים, בניגוד לסין, אשר אינו מורחבות בתחילה אלא היה לאחד את כל השטחים שנכבשו על ידי סינים אתניים, וכנוע אז עמים אשר היו בעלי תארים הטכנולוגיה שווה פולשים או אפילו פחות.
למרות האמונה הרווחת, הרומאים ידעו על קיומו של סין, אשר נקרא "Serica", פשוטו כמשמעו "משי הארץ". שם זה בא מן העובדה המשי היה המוצר העיקרי של יצוא הסיני, אשר נמכר הסוחרים הרומאים כי חצו את דרך המשי לקנות כי בד יקר ולאחר מכן לקחת אותו לשווקים מערביים, למכור אותו מהטרוניות ו אצילים, את אשר מעריך מאוד את המשי. זה היה כל כך פופולרי כי הסנאט הרומאי היה לחוקק חוקים רבים לאסור שימוש כזה, שכן על פי אינטלקטואלים רבים (כמו ההיסטוריון והסופר פליניוס הזקן) וחברי הסנאט, משי היה סמל הרכות של החברה ולא לכבד את בעיצובו הציבורי, בהתחשב בעוביו, שהפך לכינוי "שמלה שקופה". בנוסף, זו היתה אמונה נפוצה שנולדה על העצים. זה לא מנע את השימוש של בד או סינו- Roman המקצועות. היחסים הכלכליים היו כל כך קבועים, כי זה גם יאפשר את שליחת הדדיות של שגרירויות על ידי שתי המדינות.
המשלחת הרשמית הראשונה הגיעה בשטחים בשליטה חוזרת לספירת הקיסר הרומי תרווה 97 בתקופת שלטונו, על פי דיווחים של סופר פלורו, והתנהלה על ידי צ'או באן הכללי שליח סיני, מנצחים נגד ההונים , בשם גן יינג. זה, אם כי התפכחו על ידי הפרתים, שרצו למנוע שתי התרבויות בא במגע, שירת את מטרתו ותיאר בפרוטרוט את המדינה הרומית, שהוגדר על ידי סינית בשם "Da צ'ין", או "סין רבתי", המאפשר אחר שנשלח כדי לדווח על החדשות האלה ממקור ראשון בשטח הסיני כשלושים שנה מאוחר יותר. כדי לומר את האמת, כמה עדויות רומיות מתייחסים גם לשגרירות שהגיעה מהמזרח הרחוק הגיעו לשטחי רומא לאחר ניצחון של אוגוסטוס על מרקו אנטוניו וקליאופטרה, שהביא כמה מתנות, כולל המשי הנ"ל.
שבעים שנה לאחר מכן, ב AD 166, הרומאים שנשלחו שגרירות Serica, הנושאת את השם "Antun", כנראה בהתייחסו Pio אנטונינו הקיסר (נפטר 161), אבל זה אפשרי זה אפילו נמסר מרקו אאורליו, שכן נהוג היה להביא את העקרון הרומי לקודמיו על-ידי קבלת שמו.
משלחת זו היתה אפשרית הודות להרחבת הסחר הימי והיבשתי ברומא, שהשתרעה על פני האוקינוס ההודי. הוא הביא מתנות מן השטחים הרומיים לקיסר סין, וגם הביא הסכם אסטרונומי לעמו. בנוסף, ב 116 dc שתי האימפריות היו מאוד קרובות שיש קשר ישיר, מאז טריאנוס ביס הפרתים כבש ההון שלהם, קטסיפון. הסינים היו במקום הבסיסים הצבאיים שלהם סמוכים לעיר, בעקבות הברית הצבאית עם הפרתים, זמן להשתלט על נתיבי סחר ביד שהביאה המזרח הקרוב, המצב כי הצדדים ניסו למנוע בכל שלהם כוחות ולבסוף הצליחו לכוון שלהם. למעשה, הסיכוי שהוא יכול להרשות לעצמו תוצאה נוספת של היסטוריה מהפך מוחלט של איזון פוליטי וצבאי בעולם באותה עת, לא בא כמו שני הצבאות נפגשו.
החלום על מפגש בין שתי האימפריות נשבר כאשר אדריאנו חנך מדיניות הגנה, והוביל את הלגיונרים בחזרה סיריאן לימס, ואילו הסינים הצטמצמו לשליטה על המסלולים המסחריים הקיימים בפרגאנה, בנסיגה מפרטייה.
הפגישה בוטלה והברית עוקבת בין שתי האימפריות הייתה אחד הגורם לירידה שלהם ונפילתן של המדינה הרומית, משום שהם יכולים להכיל את הבעיה של ברברים מאסיה, כמו ההונים, המאפשר תחזוקת סחר עם המזרחי, שקשה על ידי המתיחות הגוברת במרכז אסיה, המתחים הבלתי פוסקים שהכריחו את רומא לסגור את היחסים הכלכליים עם המזרח הרחוק, ובכך לצמצם את הסחר הבינלאומי.
אם הייתה פגישה ישירה בין סין לרומא, האם ההיסטוריה הייתה עוברת תפנית אחרת?
(צילום: אינטרנט)
