בשנות ה-80, בשיא המלחמה הקרה, שערורייה תעשייתית ופוליטית בממדים בינלאומיים זעזעה את היחסים בין הגוש המערבי לברית המועצות: מה שמכונה "סקנדל טושיבה-קונגסברג".
הפרשה חשפה כיצד טכנולוגיות מתקדמות, הכפופות לפיקוח יצוא קפדני, הגיעו באופן בלתי חוקי לידי ברית המועצות, תוך שיפור היכולות הטכנולוגיות של צי הצוללות שלה. למקרה היו השלכות מרחיקות לכת הן על החברות המעורבות והן על היחסים הדיפלומטיים בין יפן, ארצות הברית וברית המועצות.
במהלך המלחמה הקרה, ארצות הברית ובעלות בריתה המערביות ביקשו להגביל את הגישה של ברית המועצות לטכנולוגיות רגישות באמצעות ועדת תיאום לבקרת ייצוא רב-צדדית (CoCom), גוף בינלאומי שהטיל הגבלות חמורות על יצוא סחורות שימוש כפול, כלומר, פוטנציאלי לשימוש גם למטרות צבאיות. בין הטכנולוגיות הללו היו כלי מכונות מתקדמים בקרה נומרית ממוחשבת (CNC), החיוניים לייצור רכיבים בעלי דיוק גבוה, לרבות מדחפים של צוללות.
ברית המועצות, המודעת לחסרונותיה הטכנולוגיים בהשוואה לארצות הברית, עסקה בריגול תעשייתי ורכישה בלתי חוקית של טכנולוגיות מערביות כדי לצמצם את הפער.
בין 1982 ל-1984, החטיבה מכונת טושיבה, חברה בת של הענקית היפנית טושיבה, מכרה לברית המועצות שמונה כלי מכונות מתקדמים המצוידים בשליטה מספרית רב-צירית. האספקה התבצעה דרך ה Wako Trading, חברת חזית יפנית, בשיתוף עם הנורבגית מפעל קיטור קונגסברג, חברה המתמחה בטכנולוגיות בקרה מספרית.
מכונות אלו אפשרו לסובייטים לייצר מדחפים צוללים ברמת דיוק שלא הושגה מעולם, הפחתת משמעותית את הרעש הנפלט מהסירות.
שתיקת צוללת היא גורם קריטי בלוחמת צוללות.: פחות רעש אומר פחות יכולת זיהוי על ידי מערכות מעקב אקוסטיות.
הייצוא של מכונות כאלה היווה הפרה ברורה של מגבלות CoCom, שכן מכשירים כאלה סווגו כ טכנולוגיה רגישה ואסור לסחר עם ברית המועצות.
בסוף 1986, ממשלת ארה"ב נודעה למכירה הבלתי חוקית הודות לטיפ פנימי של עובד ב- Wako Trading.
החקירות העלו את זה הסובייטים השיגו יתרון אסטרטגי משמעותי בתכנון צוללות הודות לטכנולוגיות אלו.
החדשות התפוצצו פנימה מרץ 1987, כאשר ממשלת ארה"ב הודיעה לרשויות היפניות, וביקשה חקירה מיידית. ב-30 באפריל של אותה שנה פשטה המשטרה היפנית על משרדי הארגון מכונת טושיבה, מה שהוביל למעצרם של שני בכירים באשמת הפרת חוקי הפיקוח על היצוא.
לשערורייה היו השלכות הרסניות על החברות המעורבות. מכונת טושיבה נקנס ב-2 מיליון ין, בעוד שהמנהלים שנעצרו נידונו לעונשי מאסר (מאוחר יותר על תנאי). גל ההלם היה כזה שנשיא ה טושיבה, שויצ'י סאווה, ונשיא ה מכונת טושיבה, Ichiro Watarisugi, נאלצו להתפטר בשל הפגיעה בתדמית החברה.
בארצות הברית, התגובה הפוליטית והציבורית הייתה חריפה. כמה מחברי הקונגרס ערכו הפגנות דרמטיות, ואפילו ניפצו את מוצרי טושיבה בפטישים מול הבית הלבן. בנוסף, הוצעו סנקציות כלכליות חמורות, לרבות איסור זמני על יבוא מוצרים טושיבה בארצות הברית.
הנורבגי מפעל קיטור קונגסברג, מצידה, ספגה השלכות כבדות: ממשלת נורבגיה, בעלת המניות העיקרית של החברה, התערבה ישירות בתיק, והקבוצה נאלצה לארגן מחדש את פעילותה כדי להבטיח עמידה ברגולציות הבינלאומיות.
Lo שערוריית טושיבה-קונגסברג הדגישו פגמים חמורים במערכות בקרת יצוא, שהובילו לחיזוק אמצעי הביטחון במדינות המערב. ארצות הברית וחברי CoCom הקשיחו את התקנות כדי למנוע מטכנולוגיות קריטיות ליפול לידיים הלא נכונות. יתר על כן, התקרית חיזקה את שיתוף הפעולה בין מדינות בעלות הברית במאבק נגד העברת טכנולוגיה בלתי חוקית. למקרה היו השלכות גם על הרמה התעשייתית: חברות יפניות ונורבגיות הגבירו את הבקרות הפנימיות כדי להימנע מהחזרה של אפיזודות דומות.
השערורייה מייצגת מקרה המסמל את הדינמיקה של המלחמה הקרה ונותרה אזהרה מפני אתגרי הביטחון הטכנולוגי במניעת הפצת טכנולוגיות צבאיות מתקדמות לידיים עוינות. נושא מאוד בזמן בעידן של בריתות רעועות ו חברות מסוכנת יותר מאויבים מוצהרים.
צילום: רשת / הצי האמריקני
