25/02/2015 - מזה שנה, הרפורמה במערכת הייצוג של אנשי הצבא נמצאת תחת תשומת לב ועדת ההגנה של הלשכה, נושא שמרתק בעיקר אנשי מקצוע, אך הוא בעל חשיבות חיונית לכל אנשי הצבא.

נושא זה הפך להיות אקטואלי מאוד כאשר, תוך כדי לכפות את היד, CoCRs, יחד עם האיגודים המקצועיים, הודיעה שביתה אפשרית אם ההתקדמות הכלכלית הקשורים קידום מכירות בכיתה וותק לא שוחרר.

צורה זו של מחאה, לא אופיינית ולא צפויה על ידי החקיקה הנוכחית אפילו עבור כוחות המשטרה המאוגדים, הפכה את הממשלה לעצבנית שהכניסה נורמה (נסוגה מאוחר יותר) בחוק היציבות כדי לחתוך את הייצוג, אבל זה למעשה הוביל את כל הכוחות הפוליטיים להגיש את הצעות החוק שלהם ועדת הביטחון הקאמרית.

למערכת הנוכחית יש כשלעצמו את הפגם החמור של ההתייחסות העצמית הן לאופטימיות של הבחירות, שאינה משתתפת מאוד, והן לאופי המצומצם של הכלים העומדים לרשותם ליצירת קונסנזוס ולכוון את פעולת ההשוואה עם המטכ"ל.

תחשוב על כינוס של אנשי 63 באותה רמה ללא קבוצה או מנהיג פוליטי מוגדר היטב: החיפוש אחר הסכם חייב להתרחש מעת לעת, והוא תמיד קשה ומפזר.

קל לשחק באמצעות אלה המקדמים רק את הדימוי שלהם על ידי משחק על הקשיים של פעולה, מתן עדיפות לאינטרסים שלהם או לחלק אינטרסים כדי לחפש תמיכה בכל מפלגה פוליטית.

אם נוסיף לכך את המחיר שיישא על ידי הממשל, את האפשרות של קבלת סנקציות נגד אלה המנסים (לעתים בהצלחה) להגביל את המנדט, במיוחד כלפי הנציגים המקומיים, לבין אלה להתחמק כמה סמכויות הייצוג, התמונה הבאה היא של מוסד חלש, ולדעתי גם "אנרכיה" שיש לארגן מחדש מחדש ולחזק אותה.

להחלטת הועדה האנושית לזכויות האדם של האיחוד האירופי, שאישרה את צרפת על אי-מתן זכויות האגודה לצבא, כמו גם באיטליה, יש חשיבות רבה.

בהכנת תמונה של ההצעות שבוחנת ועדת הביטחון, עומדות בפנינו שלוש אפשרויות שונות:

• חיזוק של המערכת הנוכחית, עם הגנה מוגברת תחומי סמכות מורחבת (הצעה על ידי צירים PD)

• מערכת מעקב כפול: אגודות חיצוניות התומכות ומכוונות ייצוג פנימי, גם במקרה זה עם זכויות יתר (שתי הצעות שונות חתומות על ידי חברי כבוד אחרים של PD ו על ידי חברי FI)

• סינדיקט דומה למשטרה עם מעמד אזרחי (מתקדמים על ידי Sel, 5stelle ו- FI)

לפני החוויה הנוכחית לא נמשכתי לפתרון האחרון הזה, שנראה לי עכשיו כמיטב יכולתו, לאחר שהצלחתי לאמת התנהגויות לא מזיקות ולפעמים מזיקות לא רק של הזכויות הפשוטות ביותר של הצוות, אלא גם של השכל הישר, שלעתים קרובות הם גם להימלט מהפסגות, אשר הייצוג הצבאי יכול להיות מוגבל רק איתות אבל לא במאבק יעיל.

הבחירה בהתאגדות תופיע בעיני עמיתים רבים דימיניוטיו של מעמדנו, וגם אנטי-היסטורי בהתחשב בתפקיד השולי אליו הועברו האיגודים על ידי הממשלה הנוכחית.

במקרה הראשון, זה יהיה רק ​​עניין של פירוק גדר קדומה. שום דבר לא ישתנה במעמד, אבל היתרון הגדול יהיה הגדרת תפקידים וזכויות יתר, וכבודם יאפשר מערכת יחסים טובה יותר בין הנהלת היום לבין נציגי הצוות והגנה אמיתית, מתמשכת ורחבת היקף של הצבא.

הערעור הזעיר הנוכחי של האיגוד נובע מעמדות של חוסר סבירות שלעתים קרובות היתה לכנף הקיצונית ביותר כלפי עמיתים, לעתים קרובות עם מניעים פוליטיים ולא של הגנה על כוח אדם. איגוד מקצועי מודרני חייב להתעלם מכך ולהתרכז, לדעתי, בשיפור התנאים ובכבוד העובד (במקרה זה), המבטיחים למעסיק (הכוחות המזוינים) את השגת המטרה המשותפת, היא ההגנה של המדינה.

אם, כפי שאני מקווה, הבחירה בפוליטיקה, במבט לעתיד, תהיה איחוד, נצטרך להתמודד עם תקופת התאקלמות, כמעט של vacatio של ייצוגיות, שבסופה, עם זאת, נגיע למודרניות מבחינת זכויות והגינות הטיפול באנשי צבא ואיתה מודעות רבה יותר לתפקידים ולאחריות.

CF אנטוניו קולומבו (חתול ציר מועצה מרכזית של ה- RM)