19/07/2015 - זה אפילו לא מושך עוד את תשומת לב התקשורת, אולי "הזהיר" שלא לתת בולט לתופעה המנוהלת בגישות שלא תמיד משותפות. הזרימה של אנשים נואשים שנוחתים בחופים האיטלקיים היא כעת מציאות שבה ניתן לחיות יחד כל יום.
מצד שני, מודגש טוויטר של השר אלפאנו, המודיע על לכידתו של שודד צורף של הצורף מפראטי. מחיאות כפיים הוגנות למשטרה אך גם חדשות שגרתיות מכיוון שמדובר בפעולה רגילה של המכון. עם זאת לא יהיה רע אם שר הפנים ילווה את "גזירות מצליחות" אלה ואחרות עם כמה הערות על אופן ניהול הבעיה של המהגרים והסדר הציבורי הקשור אליהם ועל ה"מחשבות השניות "הברורות של כמה מחוזות על עקירת המהגרים. , כפי שמראים לנו העובדות במחוזות טרוויסו וארקלה.
המצב כאוטי יותר ויותר. זה בוודאי לא עוזר לניהול הבעיה ולא למעורבות משותפת ומודעת של האוכלוסייה האיטלקית, בהחלט מוכנה "לקבל", אך יחד עם זאת הזכות לדרוש ערבויות להגנה על ביטחונם ורכושם הפרטי.
שום דבר לא מובהר. רק משפטים חוזרים ונשנים של טובי-ידועים ידועים המלווים את אלו של אלה שמנהלים אירוח בסימן "ללא רווח". הכל ביחד מוכן להצדיק אי נוחות, אלתורים ניהוליים מגושמים ומבולבלים עם המילה "חירום", המשמשים לנוחות ולא בגלל שהיא מציאות אובייקטיבית. למעשה, תהליך ההגירה מאוחד כעת ובעל מגמה צפויה לחלוטין לאורך זמן וניתן לכימות במספרים ולכן יש להתייחס אליו בתכנון, אם כי באופן עקרוני (leggi).
הגדרת זאת כמצב חירום בו עמדנו בפני אסון טבעי פתאומי היא, לעומת זאת, דוגמה לפחות אופורטוניסטית משום שהיא מצדיקה החלטות המתנגשות גם עם זכויות אזרחי איטליה ומכיוון שהיא מאפשרת גם החלת תקנות "רזות" יותר לרכישות. של המשאבים הדרושים או הקצאת סיוע למהגרים.
הגדרה מפוקפקת זו של התהליך המתמשך מונחת כעת על אופי משפטי אחר. סופיות לא ברורה בהגנה על מעמד הפליטים עבור המגיעים לחופינו אך יחד עם זאת הרשות השופטת עוצרת מבריחים בגין "סיוע להגירה בלתי חוקית".
זה כבר קרה בעבר כפי שפורסם באופן נרחב על ידי גורמים מוסדיים ואתמול אושר על ידי מעצרם על פשע זה של שני המבריחים שהעבירו את משפחתה של הילדה הסורית רגד, שנותרו למות על סירת התרדמת הסוכרתית לאחר שזרקו את הבקבוקונים מעל לים. את האינסולין שהילדה הייתה זקוקה לו.
שאלה מתעוררת אפוא באופן ספונטני ואני רוצה להפנות אותה לשר המשפטים והפנים: האם מועברים פליטים או מעפילים על סירות גומי?
עד כה לא ברור. אפילו הפרלמנט לא רוצה בהירות עם שאלות ממוקדות.
במקום זאת, אנו מעדיפים להמשיך לדבר על חירום, מונח מתאים לחלוטין להצדיק היעילות, חוסר התכנות ואפילו ניהול קיצוני של הסדר הציבורי.
פרננדו טרמיני