27/07/2015 - אירופה ממשיכה לצפות בשתיקה בתהליך הנדידה שמאפריקה מביא מאות אלפי אנשים נואשים ליבשת הישנה. חלק קטן בורח ממלחמות או ממשטרים דיקטטוריים, אחרים עוזבים את אפריקה מסיבות כלכליות, אחרים אחרים כדי לנסות להתאחד עם בני המשפחה שקדמו להם לאורך זמן.

זרימה שנמשכת כבר זמן מה ומעורבת ישירות באיטליה, הגבול הדרומי של אירופה, המחויבת לראשונה למבצע המרה נוסטרום ועכשיו תמיד בחזית, אם כי בעזרת ספינות צבאיות מבריטניה, גרמניה, איסלנד, צרפת, נורבגיה, הולנד, ספרד, פורטוגל, ליטא ומלטה, שהוסמכו להגיע למים הטריטוריאליים של לוב במסגרת המבצע. טריטון מבוקש על ידי האיחוד האירופי. כ -17 ספינות המניפות דגלים שונים אשר למעשה מקרינות את הריבונות הלאומית שלהן קרוב ללוב, להעלות פליטים בים התיכון ואז לרדת מהן בנמלי איטליה, ומאצילות לאיטליה את ניהול הקבלה על פי פרשנות קיצונית למה שצפוי אמנת אירופה "דבלין השלישי".

הסכם נחשב "ציון דרך" בבניית מערכת מקלט אירופית משותפת אשר מתייחס עקרונות כלליים דומים לאלה של אמנת דאבלין הישן של 1990 ודבלין השני. בפרט, כל בקשה למקלט חייבת להיבחן רק על ידי מדינה חברה אחת, והיכולת לבחינת בקשה להגנה בינלאומית נופלת בעיקר על המדינה שמילאה את התפקיד הגדול ביותר ביחס לכניסתו של המבקש ולשהותו בו שטח של המדינות החברות, בכפוף לחריגים (COM 2008 / 820, 03.12.2008, עמוד 3).

על בסיס תכנים אלה, על איטליה, "מאחז אירופה של מקום נחיתה למהגרים", לנהל קליטה, להפעיל הליכי הכרה, כל הליכי חזרה, לבצע משימות קשות שהאצילה אירופה בפרשנות דבלין לפיה יש לבחון זאת לאור המציאות המותנית בה היא מנוסחת טריטון.

מספר לא מבוטל של פליטים מגיע לשטח הלאומי לאחר שעבר על סיפון ספינות צבאיות של מדינות אחרות, אשר על פי המשפט הבינלאומי והים הן לכל חלק בלתי נפרד מאומה של שייכות ומהוות, במקרה זה, מרכזי קליטה נודדים שאין להם שום קשר לשטח הריבוני האיטלקי.

ספינות מלחמה המקיימות את הזהות הלאומית והחסינות הלאומית שלהן (חסינות ריבונית) בים הפתוח, במהלך מעבר במים טריטוריאליים או שהייה במימיה הפנימיים של מדינה אחרת עם פטור מעצר, בדיקה, מסים ויישום חוקים זרים. לסיכום, חסינות מוחלטת מהסמכות השיפוטית של כל מדינה, למעט הדגל (אונקלוס 95 ו- 96), פטרה אף היא מלהציג את "דגל האדיבות" לאחר שתעגון בנמל של האומה המארחת.

כוחות חיל הים הממלאים תפקיד בלעדי ורב-תכליתי בניווט באמצעות הפעלת חוק, כוח ודיפלומטיה, כביטוי מלא של מדינת השייכות הן כישות טריטוריאלית והן על פי הפרופיל המשפטי. "פיסות" אמיתיות של השטח הלאומי המוקרנות על הים, שככאלה צריכות להיות כפופות לכללים ולאמנות שאושררו על ידי המדינות החברות באיחוד האירופי, קודם כל בדבלין השלישי.

עם זאת, לא ברור מדוע אוניות הצבא של מדינות אירופה אחרות משתתפות במבצע טריטון הם לא מיישמים את "דבלין" ברגע שעלו לפליטים שחולצו בים. האמנה, למעשה, קובעת בבירור את החובה לנהל קליטה הקשורה לריבונות טריטוריאלית, ומרחיבה אותה גם לאזורי מעבר לשדה התעופה, כאשר בסעיף 15 בדבלין השלישי נקבע כי אם "באה לידי ביטוי הרצון לבקש הגנה בינלאומית" (ולא פלוס "מתי בקשת המקלט מוגשת ") באזור המעבר הבינלאומי בשדה תעופה של מדינה חברה, אותה מדינה היא המוסמכת.

סעיף של האמנה כי יותר מאחרים עולה בבירור כי אחת המטרות העיקריות של "דבלין השלישי" היא למנוע ממבקשי המקלט להגיש בקשות במספר מדינות החברות באיחוד האירופי (מקלט מקלט) ולהקטין את מספר המועמדים שהובאו ממדינה אחת לאחרת, במקום זאת, כאשר ספינה צבאית של בריטניה, ולא צרפתית או גרמנית, יורדת מהגרים בנמל איטלקי המאציל לאיטליה את יישום אמנת דבלין.

הספינה המעורבת ב טריטון זה במידה רבה צבאית ולכן לכל השפעה ביטוי לשטח הלאומי אליו הוא שייך. ברגע שהפליטים על הסיפון, עליהם להתמודד איתם כאילו נחתו בממפדוסה ולא במלטה או בנורמנדי.

לא ברור אם כן מדוע כללי היישום של הדירקטיבה האירופית החדשה על קליטת 26 ביוני 2013 והתקנת הביצוע הקשורה (604 / 2013) אינם מיושמים, עמודי הרגולציה של המערכת האירופית של כניסה, מקלט ומעון פליטים ביטוי של הליכים משותפים תקפים ברחבי האיחוד האירופי.

לא ברור אם כן, מדוע איטליה אינה יכולה להסיט מהגרים שנחתו בסיציליה לגרמניה או לצרפת, בעוד ספינה צבאית צרפתית או גרמנית יכולה "לפרוק" מהגרים שהפליגו על ספינות חיל הים שלהם על שטח איטלקי " הממלא את התפקיד הדומיננטי ביחס לכניסתו ולשיבתו של המבקש בשטח המדינות החברות ". חלק משטח אירופה, אשר בהתאם להסכמי דבלין, חייב להיות מחויב לתת הגנה בינלאומית לאלו הזכאים ובה בעת להחזיר "מהגרים כלכליים" ולעולים בלתי חוקיים.

אולי האיחוד האירופי והנציג האירופי למדיניות החוץ, פדריקה מוגריני, ידרשו יישום זהיר יותר של האמנות האירופאיות והתקשורת הלאומית מעניקות יותר תשומת לב לאי-עקביות זו!

פרננדו טרמיני

(צילום: פרונטקס)