14/04/2015 - המאמר הבא נועד לנתח באופן כללי כמה מן האלמנטים המשמעותיים ביותר המאפיינים את תופעת הטרור האסלאמי עם התייחסות מיוחדת לדינמיקה הקשורה למה שמכונה "המדינה האסלאמית".
ניתוח זה מתבצע על מנת לזהות כיצד צורות חדשות של סכסוך דורשות שינוי בתגובות שמאפשרות להתמודד באופן יעיל עם האיום של טרור על-לאומי.
פיגועי הטרור האחרונים בפריס, קופנהגן ותוניס, נוכחותה המתמשכת של "המדינה האסלאמית" והמרכזיות שמניעה התקשורת ההמונית והתקשורת החברתית, מציבים בדחיפות את הצורך להבין את האיום הנשקף מהטרור הג'יהאדיסטי.
שינוי סולם
אלמנט ראשון של ניתוח הוא החפיפה בין קשקשים גיאוגרפיים שונים בהם פועלת תופעת הטרור הג'יהאדיסטי.
-
קנה מידה מקומי ומבנה רשתית: ה- IS המעוצב בעצמו פועל בממד "רשת" על ידי בניית קבוצות טרור הקשורות באופן מקומי כמו במקרה של ניגריה ולוב. מפלס רשת זה מתפתח גם בקנה מידה עולמי באמצעות רשתות קשר עם אוהדים או חמושים של ארגונים מסוג טרור.
-
קנה מידה אזורי: בשלב הנוכחי, כל המזרח התיכון מאופיין במעבר מורכב בדינמיקה שלו המשבש את כל הסדר הגיאו-פוליטי הקודם. משבר משטרים קודמים והקצנה דתית הם שני המרכיבים המכריעים להבנת ההקשר המזרח תיכוני: עם משבר צורת המדינה בשילוב השימוש בדת כפונקציה אידיאולוגית, איום התגנב להקשר המזרח התיכון השברירי. , איום שמתערער - אפילו ביחס לבעיות הכלכליות והחברתיות העצומות של האזור הקשורות במיוחד להיעדר התפתחות כלכלית, לקריסת מדינות המאופיינות בסכסוכים אתניים ו / או בסכסוכים דתיים, על ידי מאבקים פוליטיים שמתדרדרים מלחמות אזרחים - אזור שלם באמצעות הקמת ארגון השואף להקים ישות ממלכתית-דתית המהווה איום אזורי, אירופי ועולמי בלב המזרח התיכון.
-
קנה מידה אירופי: המיקום הגיאוגרפי של אירופה מציב אותה במרכז האיומים הביטחוניים: הן מבחינת איומים ביטחוניים פוטנציאליים הקשורים לקרבה הגאוגרפית של המזרח התיכון והן מבחינת איומים "פנימיים" אפשריים מצד אזרחיה שלה או מהגרים דבקים - דינמיקה שניתוחה ידרוש מעורבות של סוציולוגיה, אנתרופולוגיה והיסטוריה חברתית - באופן ישיר או עקיף עם קבוצות טרור.
-
קנה מידה עולמי: האיום שמציב הטרור פועל ברמה המשפיעה על כדור הארץ כולו. המתקפה של 11 בספטמבר 2001 חשפה התפתחות בצורת הסכסוך העכשווי שאינה לוקחת בחשבון שום מגבלה: גיאוגרפית, חוקית או בכלים המשמשים לביצוע פעולות טרור.
הסולמות שלעיל פועלים באופן יחידני וגם במצב טרנסקלאר יצירת קשר תמידי בין סכסוכים מקומיים ועולמיים.
אסימטריה וטכנולוגיות חדשות
ניכר כי אנו עומדים בפני סכסוך מסוג "א-סימטרי" בו היריב נוקט בטכניקות ובשיטות פעולה המיוחסות לא רק לתכניות מסורתיות אלא גם למלחמת התקוממות, בדיוק האי-קונבנציונליות מהווה את הדמות הגדולה ביותר של הטרור היום. אסימטריה זו בטכניקות של סכסוך מזוין משולבת, כפי שמראה הדוגמה של ה- IS, עם שימוש אינטנסיבי בטכנולוגיות מידע המיושמות מעל לכל בתחום התקשורת והמדיה החברתית. זהו אלמנט שיש להדגיש להבנת השינוי המתרחש, בו יש שילוב של צורות מלחמה התקומיות ושימוש בטכנולוגיות מודרניות המכוונות לתעמולה, תקשורת "גלובלית" וגיוס (גם על קנה מידה בין לאומי). השימוש במדיה החברתית מראה את הרשת והממד הגלובלי של איומי אבטחה. פעולת הגזירה המתבצעת דרך האינטרנט פועלת כ"פיתיון "הנוטה לערב נושאים בודדים -" מה שמכונה זאבים בודדים "- אשר בעקבות אינדוקטרינציה או חיקוי עלולים לבצע פעולות טרור במדינותיהם או להצטרף למערכת הביטחון העצמית.
ממדי המדינה והטריטוריה
אחד הגורמים המאפיינים ביותר את שלב הסכסוך הנוכחי במזרח התיכון ניתן בוודאי על ידי "התמוטטות" או "כישלון" של מציאות ממלכתית כמו לוב, התפרקות עירק, הסכסוך בסוריה שהעדיפו את החברתיות. תנאים וכוח כך ש IS הופיעה כקבוצת טרור איסלאמיסטית שרוצה להפוך ל"מדינה ". נכון להיום לא ניתן לקבוע האם ה- SI מסוגל לעלות למימד הממלכתי - המחייב ארגון התפקידים האופייניים שמופעלת על ידי מדינה (הגנה, שליטה במשאבים ואוכלוסייה) - אולם מה זה רלוונטי כמו הרעיון של "ח'ליפות" בשילוב עם אמונה דתית והרצון להקים מערכת פוליטית-חברתית אוטונומית, מהווה מרכיב חדש ביחס לשיטות הפעולה של קבוצות טרור דומות. לחידוש זה השלכות גיאופוליטיות ברורות. מלכתחילה זה יקבע את הסיכון להטמיע באזור קריטי ישות עם משאבים כלכליים ופיננסיים אוטונומיים, שטחה שלה, שמהווה - ויהווה - סכנה לביטחון האזורי והעולמי, כפי שהמדיניות הגיאופוליטית רודפת אחריה. סוג טרור יהיה מסוג אוניברסלי - כלומר מכוון להתרחבות העולמית של הח'ליפות כביכול - מהווה בסופו של דבר איום עולמי. התוצאה הראשונה של הקמתה של המדינה האסלאמית בסופו של דבר תהיה הגדרה מחדש של כל מבנה האזור באמצעות פתיחה יותר תרחישים של סכסוכים באזורי משבר אחרים (הפיכתם למממן פוטנציאלי של קבוצות רדיקליות אסלאמיות "המסונפות אליהם) או הַעֲמָקָה משבר שמתרחש כבר במזרח התיכון ובאזורים אחרים כמו ניגריה וצ'צ'ניה. היבט זה של מדינות מעלה שאלה נוספת הנוגעת לדינמיקה החברתית של הסכסוך. לפי הדינמיקה החברתית של הסכסוך אנו מתכוונים להרחבה של ספקטרום העימות עם ארגוני טרור הכוללת גם היבטים מוסדיים וחברתיים: זה גם על שטח בניית נכסים חברתיים ומעורבות אוכלוסיות מקומיות מתונות, הסכסוך עם ארגונים מסוג טרוריסטים. .
מימד תרבותי
לבסוף, יש להדגיש את אופיו ה"רוחבי "של הסכסוך: הוא כרוך בתרבות, בארגונים חברתיים, בתקשורת, ברשת, בתעמולה, בחזון האידיאולוגי והדתי של המשק.
בהתייחסו לכך שהטרור בסגנון ג'יהאדיסטי פועל כשחקן המבסס את פעולתו ותעמולתו על הממד הדתי, ברור שהידע ההיסטורי והתרבותי של ההקשר המזרח תיכוני מהווה גורם בעל חשיבות אסטרטגית לתת מענה לטווח בינוני-ארוך ל המשבר הנוכחי במזרח התיכון.
ההבנה והידע של ההקשר המקומי הספציפי הם גורם חיוני לפעולה בהקשרים תרבותיים שונים. הכישורים של אנתרופולוגיה תרבותית, סוציולוגיה, תקשורת והיסטוריה הם הכלים שחייבים ללוות את תכנון מדיניות הביטחון. מתוך המודעות להקשר התרבותי בו פועל למעשה שחקן ניתן להבין ולפתח אסטרטגיות תגובה יעילות הכרוכות בכך SIA פעולות קונבנציונליות כי פעולות הקשורות לדינמיקה המוסדית, לבניית קונצנזוס ואשר, יחד, פועלות כמרכיבים שאין להם תחליף במדיניות הביטחון. ההיבט התרבותי של הסכסוך המתמשך פועל בשתי חזיתות מחוברות זו לזו: כאלמנט הכרחי להכרת "שדה"במסגרתה היא הולכת לפעול, ומאפשרת קביעת מדיניות נאותה ברמה המקומית. הניתוח הכללי של היסודות האמורים מאשש את האופי ה"רב ממדי "וה"מולקולרי" של האתגר שמציב הטרור הבין-לאומי המצריך יישום מדיניות ביטחונית נאותה.
סירו לואיג'י טוצ'ילו