19/04/2015 - איסלאם שווה טרור הוא הפתגם המוצע לדעת הקהל באלף השלישי, הוא עובד טוב, עולה מעט, ממלא את העיתונים (אנו כותבים עליו) ומספק לנו אויב שהוא הכלי יעיל יותר להבטיח לכידות חברתית של מדינות ריבוניות, אך האם זה באמת יהיה כל כך פשוט?

הכותב סבור שאין לדלג על דברים עם גרזן, והדבר נכון גם לגבי המושגים החינוכיים וגם על ראשי היריבים, שכן אמר שיש להבין מהו תפקידו של האיסלאם בהגדרת חוסר האיזון הגלובלי, ודווקא ב משפט אחרון זה הוא הראשון מבין שלוש השאלות.

המשווקים דחפו לעודף את כל הפרשנים, המדען הפוליטי, האנליסט או הצופה הפשוט בחיפוש אחר מתכונים גלובליים, אשר מלבד היותם בלתי אפשריים, ברור כעת לכל שהוא הופך להיות מסוכן, ממחיר הנפט לתנועה לא חוקית של יצירות אמנות, גלובליזציה מראה תמיד את היכולת לדחוף תמיד את הדברים החיוניים והחמורים ביותר, כגון יופי, ערכים, חשיבה והפיכת החיוניות המיותרת, ובכל זאת גם העולם האיסלאמי במשמעותו השלילית חייב להיות גלובלי, ולכן עליו להיות בנוי על פי מודלים מקובלים ומעל לכל חייב להופיע בכל מקום.

כמובן שהדיכוטומיה בין האיסלאם לטרור פועלת היטב, אך התבוננות במפת המשברים העולמיים בכל מקום שבו קיימת מלחמה לפחות אחד מהמתמודדים שייכת לעולם הרחב של האומה, אך גם במקרה זה יש צורך בהבהרות מסוימות, הם אינם נוגעים ל ההבדלים לכאורה בין האיסלאם המתון לבין הרדיקלי מבוססים על קונפליקטים צודקים היפותטיים, אך מתחילים מערכינו בחיפוש אחר מה שניתן לחלוק או לחלופין בעולם המוסלמי, להבדיל ממה שיש לבטח. וכך אנו מסיקים את ההיגיון שלנו בפשטות - אנו מכירים היטב את העידן האיטלקי, מציאות של אדישות וצביעות שבה הים התיכון הופך להיות סוסה נוסטרום אם יש לקדם את Renzi ו Farinetti אקספו, אבל זה לא נקרא כמו הים התיכון כאשר יש להגן על בני ערובה סיציליאני כדי פיראטים.

אפריקה נתפסת כאדמה שממנה מגיע הקנקן המטורף של קדאפי כשהוא שולט במפלגה פוליטית מסויימת, ואז הופך למציאות דרמטית שאליה הוא מספק סיוע בכל מחיר, כאשר בינתיים הטרגדיה של מעיינות ערבים מזויפים הושלמה בינתיים אחר מצער 700 לטבוע, סירות דיג מותקפים אירופה מזיין אותם, אבל כמו שאמרו: אנחנו בסדר!

אנדריאה פסטורה