11/06/2015 - היכולת לקבוע היום הגדרה חד-משמעית וודאית לטרור ולכל מה שנוגע אליו היא פרקטיקה קשה מאוד. אותה דוקטרינה, למעשה, מתדיינת בחריפות במובן זה: בהקשר הבינלאומי, מעשים אלה מוכרים בדרך כלל כפעילויות והתנהגויות המביאות חוסר יציבות חזק למערכת ועליה למצוא סנקציה נאותה על ידי מערכות המשפט הלאומיות.

קשר יסודי המונח בהקשר של הדחקה נגד הטרור מיוצג על ידי הניגוד למימון פעילויות אלו, סגירה של התנועות משמעותה למעשה הסרת החמצן ומניעת התפשטות התופעה. לשם כך המחוקק האיטלקי, עם צו חקיקה 22 יוני 2007, n. 109, מגדיר את מימון הטרור כ "[...] כל פעילות מכוונת, בכל אמצעי, לאספקה, להקצאה, לברוקראז ', להפקדה, למשמורת או לתשלום כספים או למשאבים כלכליים, בכל דרך שהיא נתפסת, או בחלקו, לשם ביצוע עבירה אחת או יותר לצורך טרור או בכל מקרה שמטרתו להעדיף את מיצויו של פשע אחד או יותר של טרור כמתואר בחוק העונשין, וזאת באופן עצמאי מהשימוש בפועל בקרנות של משאבים כלכליים לביצוע העבירות האמורות."

אחת הבעיות הגדולות ביותר למאבק במימון זה היא העובדה שארגוני טרור משתמשים גם במקורות חוקיים ובערוצים לגיטימיים, תוך שימת דגש מיוחד על פעולות מניעה. הטרור מתנהל, בדרך כלל, בשתי חזיתות: אחת לאומית ואחת זרה, ואנו מבחינים כיום בין הלא-וידוי לבין המטריצה ​​הדתית של התופעה.
הסוג הראשון הוא זה שלעתים קרובות נוטה לא לרצות להזדהות עם המונח "טרוריסט", בשל העובדה כי רק כדי לכנות תופעה זו עם מונח אמיתי שלה, יוצרת תחושה חזקה של חרדה. העיתון לא זיהה למעשה את האירועים שהתרחשו במילנו ביום חנוכת Expo2015 עם המונח של פעולות טרור, או פרקים גבוהים פרופיל עבר לכבוד החדשות הלאומי. אולם זהו בבירור טרור מקומי, המונע על ידי ההקשר החברתי-כלכלי הנוכחי, המאופיין בחוסר יציבות חריף, שעד כה מהווה הגירה בלתי-נשלטת בלתי-מתפשרת והאתגר הרגיל להישגיהם של היצירות הגדולות. בהקשרים אלה עוברים האיגודים של האזור האנרכיסטי-המרדני - כגון הפדרציה של הפדרציה האנרכיסטית והחזית המהפכנית הבינלאומית - המציגים את עצמם מאורגנים במבנה מלמעלה למטה, אשר באמצעות קבוצות לא פורמליות וליחידות בסיסיות אוטונומיות המנוהלות על ידי עצמם, נוהגים פעולה ישירה או התקפות מיידיות והרסניות על המדינה והבירה.

אולם כיום, ההתפתחות המשמעותית ביותר של איום הטרור היא ללא ספק מיוצגת על ידי תנועות דתיות איסלאמיות, המצויות גם בשטח הלאומי, כפי שמוצג על ידי פעולות המודיעין שבוצעו מאז סוף שנות 90 ב 2007 ו שחשפו רשת מסודרת של תאים המזוהים עם אל-קאעידה שהוקמו כדי למצוא ולהכין לוחמים. המבנה הפקיסטני המרכזי חווה ירידה מתמשכת שתרמה להתפשטות חזקה של ארגונים אזוריים מזוהים - כגון AQMI, אל-קאעידה במגרב האיסלאמי, AQAP, אל-קאעידה בחצי האי ערב, AQI, אל-קאעידה בעיראק - או עם אידיאולוגיה שאינה שונה בשום אופן - זה המקרה של ISIS ובוקו חראם. כל הישויות הללו מציגות מקור עיקרי של שיוך מהאינטרנט, באמצעותו מבוצעת תעמולה מסיבית שמטרתה להפוך את המתגיירים בקרב אוכלוסיית השטחים שבתוכם מתפרקים ארגונים אלה, ובין המוסלמים במערב.

מתוך 2007 פעילות החקירה וההדחקה, גם בטריטוריה שלנו, החלה להתמקד בתאים זעירים, שככל הנראה אין להם קשרים ספציפיים עם המבנים העיקריים, אך לעתים קרובות הם מסתמכים על האינטרנט. כיום האיום הג'יהאדיסטי באיטליה מתקדם במקביל למצב ההתפתחות הגיאופוליטית של צפון אפריקה והמזרח התיכון - במיוחד בכל הנוגע לסוריה - ולפיתוח הולך וגדל של תנועות סלפיות וקיצוניות בית גדל, או מוסלמים שנולדו או גויסו במערב.

החקירות הרבות שנערכו עד כה זיהו את קיומם של אמצעים שונים לתמיכה בטרור. כאמור בהתחלה, התרומות מתבצעים באמצעות פעילויות בלתי חוקיות, אלא גם חוקי. מבין אלה, התמורה שהתקבלה מהפעילות העסקית שנקבעה באופן קבוע ופועלת במגזרים כלכליים שונים נמצאה, תרומות של מוסלמים לארגוני צדקה או רווחה שבהם צוין לעתים שימוש מסולף בחלק מהסכומים, וכן את העברות של המהגרים אשר העבירו חלק הרווחים שלהם על מחיה של בני משפחתם בארץ המוצא. פעילויות אלה מתבצעות באמצעות פעילויות מיוחדות של העברת כספים בעלי יכולת להעביר סכומי כסף גדולים בכל תחומי העולם ובעלויות נמוכות. ליד אלה מתווכים קבועים יש אז מערכות העברת ערך בלתי פורמליות, מערכות פרה-בנקאיות שהן האלטרנטיבה לערוצים הרשמיים לטיפול בכסף, ולכן הן יכולות בקלות לנהל את ההכנסות הבלתי חוקיות. מדובר בחברות שירות, אשר ללא אישורים ספציפיים, מועלות על ידי מהגרי עבודה שאין להם היתר שהייה - ולכן לא יוכלו לעמוד בכללים בדבר זיהוי הגורם המסדיר את העסקה הפיננסית - ואשר מציעים את הביצועים שלהם על יחסים המבוססים על אמון הכרחי הנובע מן הצורך להיות מסוגל לפעול רק במצב זה.

הפעילות הלא חוקית, לעומת זאת, מגיבה לנחל רחב למדי: החל מסחר בסמים ועד להקל על הגירה בלתי חוקית, מזיופי סימני מסחר לניצול עבודה לא סדירה, מאיסוף הימורים בלתי חוקי ועד ניצול לרעה של נכסים פיננסיים. תחום נוסף שבו מתבצע המימון לארגונים אלה מתבצע על ידי הגירה בלתי חוקית, טיפול במסמכים מזויפים וקבלת ואישור סימני מסחר.

בהקשר זה, הצורך העיקרי הוא בזיהוי הנושא שמזמין את ההעברות, צורך שקשה להמתין במקרה שאין שיתוף פעולה פעיל עם המגזר הפיננסי והבנקאי בהקשר של מניעה ומיושם באמצעות את הבקשה על ידי המדינה של חובות לזהות, לרשום ולדווח עסקאות חשודות. הניתוח המעשי של שיקום החלקים השונים, ככל הנראה ללא תוכן מידע רלוונטי, במסגרת הכללית, עשוי להוכיח את הצורך להבין את מימון הטרור, אך גם לזהות מנהיגים וחברים בקבוצות השונות.

את הכספים ניתן לאסוף בשני הקשרים. אלה המתאספים בשטח האיטלקי יכולים להישאר שם - להאכיל את פעולות הטרור המתפתחות באומה [גם אם שיטה זו דומה יותר לאגודות טרור של מטריקס "מקומי" של האנרכיסטים-המרדנים במקום הטרור האסלאמי] - או להעביר אותן לחו"ל , דרך העברת כספים o שליח מזומנים, לתרום לאיחוד של רשתות במדינות אחרות.

הצד השני של המטבע מיוצג על ידי התהליך ההפוך, כלומר כניסה לאיטליה של כספים שנאספו בחו"ל. במקרה זה נדיר שמקבל התמורה הוא טרוריסט בודד: בדרך כלל מדובר בארגון הפועל בשטח הלאומי. אופן פעולה זה הוא פחות מקובל באיטליה מצד אחד מיפוי כל הזרמים בצורה יעילה מאוד, ומצד שני קל יותר למצוא את המשאבים כבר בתוך המערכת. השערת מימון סופית מיוצגת על ידי התנועה הזרה או מקורות זרים המייצרים משאבים המזינים לטרור בחו"ל. זה המקרה במימון ארגוני הג'יהאד.

כך מתממשות ארבע היפותזות מימון: כספים שנמצאו באיטליה והועברו לארגונים בארץ, כספים שגויסו באיטליה והועברו לחו"ל, כספים שגויסו בחו"ל והועברו לאיטליה וקרנות שגויסו בחו"ל והועברו לחו"ל. מבין האפשרויות הללו, ניתן למנוע את פעולת המניעה והדיכוי של הרשויות האיטלקיות רק בשלוש הראשונות, והרביעית מחייבת פעולות סינרגיות ברמה הבינלאומית.

מרגע שקרה הזרימה של הזרימה החשודה, יש צורך לאמת את קיומה המהותי של הקשר הסיבתי בין העברת הכספים לבין התמיכה הכלכלית לארגון הטרור, במיוחד אם הכספים נודדים לחו"ל. לרוב המלווה אינו מסתיר את המשאבים המיועדים לטרור, אלא מסתיר או מסתיר אותם כמוצא אחרון.

ניקולו ג'ורדנה