10/07/2015 - כי יוון מהווה נושא שולי לחלוטין בפנורמה הפוליטית הבינלאומית, ומאשרת את הנאמר בכך שכל סכום החוב הציבורי של אתונה שווה למה שאיטליה לבדה מייצרת במונחים של מוצר מקומי בשנה ו חצי, מיליארד יותר, מיליארד פחות.

מצד שני, כדי לחפש שאלה רלוונטית, עם השלכות חמורות, דרמטיות ועל כמה היבטים מותנים הצרות ההלני, זה יהיה מספיק כדי לבחון את ההתנהגות של המדינות השייכות מסך הברזל לשעבר היום מנופים חדשים של האיחוד האירופי.

אלה תורמים נקודת אפס החלו בעיות נטיעת ממש ברגע שהם דרכה האיחוד האירופי, תחילה עם תחרות עבודה לא הוגנת המקומי, המאופיינת בשכר נמוך מאוד שעות עבודה מתיש, בפועל זה הוביל בסוף התשעים ו אלפיים השנים הראשונות למעבר של עשרות חברות בעבודות אל דוראדו חדשות אלה בעלות נמוכה וללא זכויות, ולאחר מכן בהוצאות, ששולמו על ידי האיחוד כולו לתמוך בכלכלות העולם השלישי יורשי מערכת קומוניסטית שנדחו על ידי הבדיקה של ההיסטוריה.

לאחר שגיבשה את עמדתה בגוש האירופי, הגמדים הדמוגרפיים-טריטוריאליים הללו, פתחה את הקצבה האדומה נגד האדון הרוסי הישן, ובתירוץ של טנקים מוסקבה של 1500 בשערים, מקימים את מערכת ההגנה האטלנטית כולה לחסל איום בלתי מזוהה על שלמותה הטריטוריאלית.

מי שחושב רעות וידען אומר שזה הדוד סם שמפעיל את המדינות האלה במיומנות, זקוק לחזית חמה חדשה שיכולה להצדיק הגנה שיכולה להגן על הלובי של יצרני הנשק.

המרכיב האחרון של הניתוח, הקרוב ביותר לשאלה היוונית, קביעת מפלגות לאומניות ושוביניסטיות ככוחות שלטון, בין מדינות הגוש הסובייטי לשעבר, שאולי לא מודע לקידומת הטלפונית של המוסדות העולמיים, או אולי ניזונים היטב מחו"ל, הם טוענים כי פרשת אתונה נדונה גם תוך התחשבות בדעתם, עם יהירות אופיינית לאלה היודעים כי הם סופרים מעט או כלום, אבל מתחזקים על ידי צרותיהם של אחרים או חברויות חשובות.

כרגע, היחידים שמתיימרים להבין את הסיבות של אותם שותפות סותרות נראים כאמריקאים, אבל רק בגלל השיקולים שהוזכרו לעיל, שכן האיחוד האירופי לא קיים מנקודת מבט פוליטית אינו מבין מדוע אולי הוא אינו יכול, משום שהוא חסר מבנה וחזון מדיני, נותר לשאול האם הוא מכובד, אפילו לפני שהוא מתאים, למדינות אלה לאמץ עמדות כאלה בהתחשב באיך לא עולה בקנה אחד עם תרומתן לרווחה וליציבות בפורום הבין-לאומי.

אין ספק כי כמה מאות אלפי בני אדם, ובראשם תנועות פוליטיות קיצוניות, מנסים להשפיע על היחסים הבינלאומיים של היבשת האירופית, לכל אחד יש זכות קדושה להתווכח, אך איש לא יכפה את עצמו אם הוא מודע לכך שלא יוכל לטעון על כתפיו התוצאות של הבחירות שנעשו.

אנדריאה פסטורה

(בתמונה - מקור ארה"ב DoD - מזכירת ההגנה האמריקאית כריסטין א. וורמוט ושר ההגנה היווני פאנוס קממנוס)