ילד שלי, עבר הרבה זמן מאז שרציתי לכתוב לך, לספר לך קצת עלי, עלינו, על שני ההורים האלה שמחפשים אותך ומחכים לך בכל כך הרבה אהבה. תראה שהעבודות שלנו שונות מאוד אך שתיהן מאתגרות, גם אם הן ממלאות את חיינו ברגשות.
אולי לא יהיה קל לשלב את חיינו החדשים איתך ועבודה, הורים רבים אומרים לנו שילדיהם שזה עתה נולדו מורידים אותם מהשינה, מנוחה, אלא גם שחיוך יחיד יכול להעניק להם הרבה יותר. אתה תתן לנו את האהבה והכוח הדרושים כדי לחיות איתך את ההרפתקה החדשה הזו ותמיד נהיה אסירי תודה לחיים שנתנו לנו את המתנה היקרה ביותר שיכולה להתקיים בעולם, ילד.
אני חייל של הצבא האיטלקי. זו גאווה עבורי לשרת את מולדתנו, בדרכי הקטנה אני עושה את זה כל יום, אני מתעורר מוקדם מאוד, עם הרצון והמחויבות לעשות כמיטב יכולתי, להבטיח שהציוד ההוא שגורם לכל מנגנון אחד להסתובב הוא מושלם, הכרחי על מנת להפוך את מכונת הצבא לתפקוד ויעיל כפי שהיה תמיד.
קשיים אף פעם לא נכשלים, כל יום ויום הוא אתגר, להתמודד מולו ולהתגבר עליו חשוב לי וסיבה לגאווה אישית.
בשנים של שירות זה פגשתי אנשים רבים, קולגות, שונים בגילם, תרבותם או חוויות החיים, עם חלקם נולדה הרמוניה, עם אחרים ידידות, עם אחרים עדיין הגישה השונה לחיים והסגירות הנפשית אינם לי הם נתנו את ההזדמנות לחלוק את חיי הפרטיים בשמחה ולהכיר את עצמי בזכות מה שאני.
למרבה המזל, דברים רבים בצבא הזה משתנים, כמו מאמר שמגן על אפליה בקוד המשמעת הצבאית שלנו, רמת מנת משכל מינימלית של 70 במבחני גיוס. אנו מתקרבים למנטליות פתוחה וחכמה יותר הנראית לחומר ולא למראה החיצוני.
התבוננות בחיים בשטחיות האהבה שלי, בלי לשים לב לאנשים על מה שהם נותנים או שהם, היא לא רק מציאות של הצבא אלא נניח שלחיילים מסוימים יש עדיין הרבה התנגדות לכל מה שהם לא יודעים.
הם לא כולם כאלה, ילדתי, לא בצבא ולא בעולם בכלל, יש הרבה אנשים שאוהבים בלי קשר לכל דבר, אנשים רבים החורגים מדעות קדומות של החברה.
אנו מחכים בכיליון עיניים שתציג את עצמך בפני כל האנשים סביבנו שאוהבים אותנו, אך גם עם העולם עם פגמיו והסתייגויותיו, מתוך מודעות שרק אהבה יכולה לשנות דברים.
אמהות ה- 2 שלך.
