אחד מגדולי החוקרים בתחום באיטליה היה נורברטו בובביו, פרופסור לפילוסופיה של משפט ופוליטיקה באוניברסיטת טורינו, ומחבר מאמרים ויצירות רבים בנושא.
לדברי בובביו, פירושו של פוליטיקה: "הפעילות שמטרתה לקבוע את החוקים ולקבלת ההחלטות שנועדו לאפשר דו קיום בין קבוצה של אנשים: דו קיום שלווה אולי בתוך ובטוח בחוץ" במרכז המושג הפוליטיקה היא זו של "כוח" וניהולו. נראה אפוא כי פוליטיקה וכוח הם שני מושגים קשורים זה לזה. השימוש בהגדרה אחרת של פוליטיקה קישור זה ברור הרבה יותר: "המונח פוליטיקה משמש לייעוד תחום הפעולות שיש בהן כל התייחסות ישירה או עקיפה לכיבוש והפעלת כוח עליון (או עליון או ריבוני) בכוח קהילה של פרטים באזור ". מבחינת בובביו, חברה מסודרת היטב אם המרחק בין אלה השולטים לאלה שנשלטים הוא נמוך לבין צורת השלטון שיש לה מאפיין זה מכונה "דמוקרטיה", ולכן הדמוקרטיה היא צורת השלטון הטובה ביותר. הדמוקרטיה של ימינו השונה מזו של הקדמונים.
בחברה הדמוקרטית של בוביו לאזרח יש מאפיין מהותי: הוא פעיל!
"הדמוקרטיה זקוקה, יותר מכל צורה אחרת של ממשל, לאזרחים פעילים. היא אינה יודעת מה לעשות עם אזרחים פסיביים, אדישים ואדישים, שרק מתעסקים בעניינם ומעבירים לאחרים את המשימה לדאוג לעניינים משותפים. הדמוקרטיה חיה ומשגשגת רק אם לאזרחיה אכפת מגורלה של עירם כמו ביתם, המהווה רק חלק מערים "אזרחים פעילים לדמוקרטיה בריאה.
אחת המשימות של אזרחים פעילים היא לשלוט על פעולתם של נציגיהם ולהחליפם, בהתאם לכללים, אם הם אינם ראויים לאמון המוטל עליהם. השליט הטוב הוא זה שדואג לטובת הכלל, השליט הרע הוא זה שדואג לטובתו. קריטריון זה הוא "הנפוץ ביותר בו השתמש האיש ברחוב כדי לשפוט את מעשה הפוליטיקאי" אמר בובביו. אלמנטים של פוליטיקה הוא ספר שניתן לקרוא עד העמוד האחרון כדי לחקור את המשמעות של מונח שתמיד השפיע על חיי העמים.
אלסנדרו רוגלו
