29/03/2015 - בארצות הברית, באירופה ובחלק מאמריקה הלטינית, מתקיימים דיונים שונים בנוגע לאיום של מדיניות החוץ האיראנית בדרום אמריקה, גם לאור מדיניות הגרעין וההסכמים שהוקמו בשנים האחרונות בין הראשונים נשיא איראן אחמדינג'אד ונשיא לשעבר והוגו צ'אבז ז"ל מהרפובליקה הבוליברית של ונצואלה.

הם זוכרים, לעומת זאת, כבר ידוע ביחסי איראן עם אקוודור רפאל קוראה ו מוראלס Evo של בוליביה ולבסוף - אבל לא פחות חשוב - את מערכת היחסים עם ניקרגואה, יחסים ארוכת שנים של הנשיא דניאל אורטגה, שראשיתה שלו המונח הראשון כנשיא (1979-1990).

למרות שיש היסטוריה דתית או מורשת או תרבות משותפת, נראה כי הפלטפורמה משותפת רק "כמה" של מדינות דרום אמריקניות אלה ואיראן, היא הסלידה העמוקה אויב משותף, כלומר ארצות הברית ואת הרצון לגייס בעלי ברית במקרה נגד האימפריאליזם האמריקני.

הכנס הבינלאומי על אמריקה הלטינית שהתקיים בטהראן בפברואר 2007 ראה את הודעתו של שר החוץ האיראני, מהדי Mostafavi, פתיחת שגרירויות בצ'ילה, קולומביה, אקוודור, ניקרגואה, ואת אורוגוואי נציגות בוליביה, הציר החדש הפחיד את הקהילה הבינלאומית.

איראן דיווחה על זמנה 36 השיעי מרכזי התרבות 17 מדינות ברחבי אמריקה הלטינית האזור. בינואר 2012 השיקה הרפובליקה האיסלאמית גם רשת טלוויזיה לווינית, בספרדית כחלק ממלחמתה האידיאולוגית נגד "ההגמוניה" של המערב.

בהתחשב באירועים אלה, "נראה כי כיום בלתי אפשרי שאיראן הייתה בת בריתה חזקה של ארצות הברית במהלך המלחמה הקרה. השאה חייב את כס המלוכה להפיכה שהומצאה בשנת 1953 על ידי ממשל אייזנהאואר נגד ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי, אך האמין כי הוא מזדהה עם הקומוניזם. זה לא נסלח על ידי איראנים רבים. שתי המדינות שמרו על קשרים הדוקים במשך למעלה מ -25 שנה עד שבשנת 1979 הפכה מהפכה עממית את המשטר האוטוקרטי של רז'ה פהלווי. הפונדמנטליסטים השיעים בראשות האייתוללה רוחולה חומייני תפסו את השלטון והטילו על העם את גרסתם התיאוקרטית של הרפובליקה האסלאמית, בהשראת שנאה בלתי ניתנת לערעור כלפי המדינה עם כוכבים ופסים "(ציטוט הבחירות הקשות - הילארי רודהאם קלינטון).

תפקידו של הנשיא החדש רוחאני, בשנתיים האחרונות, הצליח לשפר את היחסים עם מדינות אמריקה הלטינית; אם כי פחות פוליטי, הוא שינה את הסגנון אבל לא את מטרות היסוד של מדיניות החוץ של איראן באמריקה הלטינית: כדי להבטיח בריתות עם מדינות היבשת, עם ציר משטרים חזקים כבר אנטי-ארה"ב ALBA (Alliance הבוליבריאנית עבור אמריקה, פרויקט של שיתוף פעולה כלכלי מדיני של מדינות מסוימות באמריקה הלטינית כמו ונצואלה ובוליביה), כדי לצמצם את הבידוד הבינלאומי ולעקוף את הסנקציות הכלכליות.

דוגמה לכך היא דבריו של שגריר ונצואלה בטהרן ביוני 2014, הכריז כי קראקס יהיה מוכן להיות "לרכזת עבור יצוא הטכנולוגיה האיראנית למדינות אחרות באמריקה הלטינית" כדי לעקוף את הסנקציות של ארצות הברית נגד הרפובליקה האסלאמית.

לאחרונה, סגן הנשיא ג'האנגירי הגדיר את ונצואלה כבעלת ברית טובה לאיראן והביע תקווה כי כל ההסכמים שכבר נחתמו בין שתי המדינות יראו את הגידול בעתיד.

לנוכח הדיון היום, על תוכנית הגרעין השנויה במחלוקת של איראן, כאיום על הביטחון העולמי והאזורי, וגם לנוכח המציאות הגיאוגרפית של שדות אורניום בבעלות בוליביה וגם בוונצואלה (עתודות שאינן משמשות את המדינה האחרונה ), יש לראות בציר זה את אחד המעניינים ברמה הגיאופוליטית בקרב הקיימים.

מריה גראציה לבלרט

מקור: בחירות קשות - הילארי בונהם קלינטון; איראן באמריקה הלטינית: עידן הנשיא רוחני - הדנג המתוקן הארגנטיני; איראן באמריקה הלטינית איום או ציר של מטרד? מרכז וודרו וילסון