09/04/2015 - עוצב בשנות התשעים, הוצג כפלטפורמה מוחלטת, שעדיין לא בשירות וככל הנראה לא מסוגל להתמודד ולהביס איומים זרים ללא שדרוגי חומרה עמוקים לאוויוניקה, מכ"ם, נשק והנעה.

"אנו חושבים על שדרוגים עתידיים כדי לשמור על תחרות ה- F-35 ומסוגלת להתמודד עם האיומים הרוסים והסיניים. ההתקדמות הזרה בטכנולוגיה של הדור החמישי ניכרת ומתמדת והפער בינינו לבינם נסגר כעת. עדכונים אלה נחוצים ".

כך אמר לפני מספר שעות ג'פרי האריגיאן, ראש תוכנית הפיתוח F-35 של חיל האוויר.

השדרוגים כוללים אוויוניקה מערכתית חדשה, מכ"ם חזק יותר, כלי נשק לייזר ומנוע חדש שיכול להפחית את הצריכה ולהגדיל את הביצועים (בגוש 6 המתוכנן לשנת 2019 מתוכננים שיפורים במנוע, אך מתוכנן חדש) .

מה זה אומר? כי הלוחמים שנבנו כעת ב'הפקה ראשונית בשיעור נמוך 'ונמסרו יצטרכו להתעדכן, חלקם עוד לפני ההמראה.

ה- F-35, השקעה של 400 מיליארד דולר (בנוסף ל -650 מיליארד דולר שמספק משרד האחריות הממשלתי בעלויות התחזוקה בלבד), סיכוני כניסה לשירות מיושנים כבר בהשוואה לעמיתים שעליהם יצטרך להתמודד בתרחיש היפותטי. שדרוגי החומרה והתוכנה הללו מתנגשים עם טענותיו של לוקד מרטין ועם זה עליונותו המתפרסמת של הלוחם שהיתה מבטיחה ניצחון בכל קרב.

לפנטגון אין ברירה. אי אפשר היה לעצור את פס הייצור של הלוחם, אם כי בקצב מופחת. זו תהיה תבוסה למטוס שיירשם להיסטוריה יותר כגימיק שיווקי מאשר אמיתי משחק מחליף.

נראה שהצהרותיו של הגנרל הריגיאן לא התקבלו על ידי בעלות הברית שכבר השקיעו מיליארדי דולרים בתוכנית. למעשה, אנו תוהים לגבי תגובתם של שותפים זרים והאם בכל זאת הם השקיעו ב-JSF, בידיעה שהם יצטרכו להוציא יותר כסף עבור שדרוגים יקרים כדי לממש את היכולות המובטחות של הלוחם. כי זו בדיוק הנקודה: עדכונים עתידיים (לא להתבלבל עם ה מפת דרכים הפיתוח של לוקהיד מרטין להגיע ליכולת מבצעית מלאה) יישאו על ידי מדינות בודדות שיוכלו להחליט או לא להשאיר את הלוחם בקצב עם אתגרים גלובליים (דוגמאות רבות לפלטפורמות רבות שלא הגיעו להתפתחותן המלאה מחוסר כספים או ערכים מקוונים שכבר מיושנים).

הריג'יאן מסר מעט פרטים על עדכונים עתידיים, אך על פי כמה שמועות, כל מנוע חדש יעלה כ -15 מיליון דולר, ואילו עבור מכ"ם ואוויוניקה הוא יכול אפילו לשלם כפול ממה ששולם בתחילה.

נשק לייזר נשאר על הכרטיס. למרות הבדיקות שבוצעו, הדרך ללכת למזעור כלי נשק לייזר עם מערכות אספקת אנרגיה קשורות על סיפון לוחם ולהפוך את כלי הנשק ליעילים ובמרחק סביר היא עדיין ארוכה מאוד. אך מדובר בבעיות שחיל האוויר יעסוק בהן רק בעוד מספר שנים, בהתחשב בכך שמטוסי ה- F-35 יגיעו ליכולת מבצעית ראשונית (IOC) באמצע שנת 2016 ויכולת מבצעית מלאה (FOC) בין 2021 ל -2022, עשרים שנה לאחר מכן. הענקת חוזה הפיתוח.

למרבה המזל, ל- F-35 עדיין אין אויב ו- 160 F-22 המיוצרים הם עדיין הטובים ביותר. הרוסים, למעשה, מתמודדים עם בעיות קשות עבור לוחם הדור החמישי T-50. קיצוץ תקציב הביטחון צמצם דרסטית את ההזמנות מ -450 תחזית Pak / Fa בתחילה. למרות שפוטין עצמו הגדיר את ה- T-50 בשנה שעברה כלוחם שתוכנן במיוחד להשמדת B-2 Spirit, F-22 Raptor ו- F-35, מוסקבה הזמינה כרגע רק שתים עשרה מטוסים.

במהלך הבדיקות הממלכתיות האחרונות, שהחלו בשנה שעברה, אירעה תאונה (שריפה של טורבו פאן NPO סטורן AL-41) שהביאה לנסיגה לתוכנית. הבעיות במנגנון ההנעה היו כל כך ברורות שאפילו הודו, תומכת התוכנית, הייתה מעידה על כוונתה לסגת. סוף סוף הסנקציות שהזמין המערב יהוו את המכה הסופית לתוכנית פאק-פא. מחלקת T-50 הראשונה הייתה צפויה להיכנס לשירות עד שנת 2016.

למרות העיכובים והמגבלות, הנחתים יהיו הראשונים בעולם ש- F-35 עם יכולת תפעול ראשונית מקוונת בתוך השנה. הלוחם יפעל לחלוטין עד שנת 2022. עדכונים גדולים יהיו מוכנים עד אז.

ניתן לתהות אילו מדינות מלבד ארצות הברית יוכלו להרשות לעצמן שיפורים מהותיים כאלה. הסיכון הוא שבעוד מספר שנים F-35 סדרות A ו- F-35 סדרה B יעופפו בשמיים.

פרנקו איק

(צילום: ארה"ב DoD)