פרנסואה ראבלה
אד איינודי
עמ. 890

פרנסואה ראבלה נולד בצרפת, בצ'ינון, סביב ה- 1494 ונפטר ב- 1553 בפריס. סביב 1520 הוא הופך לנזיר.

הוא יודע יוונית ולטינית ובשנת 1525, כאשר הסורבון אוסר על לימוד יוונית להימנע מקריאת הטקסטים המקודשים ביוונית ומעליית בעיות, הוא מבקש ללכת למסדר הבנדיקטינים, שם יוכל להמשיך בלימודיו קריאותיו. בהמשך למד רפואה והתאמן כרופא בכמה בתי חולים בליון. בשנת 1542 פרסם את "Gargantua e Pantagruele", הראשון מבין חמישה ספרים, האחרון שבהם יצא לאחר מותו בשנת 1562.

הספרים מצליחים אך נידונים לאינדקס על ידי הסורבון ששופט אותם כופר.
ספריו בהחלט אינם יכולים להיחשב כקלאסיקות, למעשה הנושאים המטופלים ביותר בטקסטים הם מין, תפקודים גופניים, אוכל ויין, המתובלים על ידי המצאת המחבר, בכל התחומים, אך גם על ידי תרבותו העצומה.
אבל בואו נגיע לטקסט ונתחיל באזהרת המחבר.
מעולם לא התייחסו כל כך לאזהרה הזו מצד קוראיה ואני מדווח עליה במלואה:

"חברים קוראים, אתם שניגשים אליי,
היפטר מכל התשוקה,
וקריאה, אל תהיה שערורייתי,
כאן זה לא רע או זיהום.
נכון גם כי השלמות הקטנה
תלמד, אם לא לצחוק:
דבר נוסף שלבי אינו יכול להביע
לראות את האבל שאתה נותן בוקע:
עדיף לכתוב צחוק מאשר לבכות,
מה לרכוב מעל הכל זה דבר אנושי."

ולמעשה יצירתו העצומה והספציפית, בכל כך הרבה הזדמנויות, אם לא צחוק, גורמת לך לחייך למשמעויות כפולות, אבל זה לא לכולם ולא תמיד קל להבין את כל הטקסט אם אין לך רקע תרבותי גדול. סוג קלאסי ולשוני. בפרולוג הקדמה המחבר מבהיר את הנקודה בהשוואה בין הסילני ליצירתו. הסילני היו מכולות קטנות ששימשו בבתי מרקחת לאחסון תרופות ותבלינים. מכולות עליהן הוצגו לעיתים תמונות מצחיקות ופנטסטיות. הסילני היו יקרים, אפוא, בגלל התוכן הסמוי שלהם, לא בגלל המראה. אז לדברי המחבר, בבחינה מדוקדקת, עבודתו יקרה יותר מכפי שהיא עשויה להופיע בקריאה ראשונה.

Rabelais בחמשת ספריו גורם לך לחייך אך יחד עם זאת מלמד, למי שמסוגל להבין, באמצעות אומנות הסמלים הקשה.

וכך, דרך דמויותיו המוזרות: גרגנטואה, בנו פנטגרול, פאנרג 'וג'ובאני, רבלה בוחן את עולם הפנטזיה או המציאות, נע לא רק במרחב הפנטזיה אלא גם בזמן ובשפות.

כל פרק מלא בידע קדום ומודרני (לימים), בהמצאות ובלשנות, בחוכמה ופילוסופיה פופולרית, בסודות דתות העולם האמיתי ובדמויות מגוחכות או דמויות מגוחכות על ידי המחבר.

ספר ענק ומורכב שלדעתי לא יכול להחסיר בספריה האישית.

אלסנדרו רוגלו