28/06/2014 - במשך למעלה משנתיים, שני חיילים איטלקים הוחזקו כבני ערובה על ידי הודו והוחזרו על ידי המוסדות לשיפוט המופרז של מדינה שלישית, אך כעת איש אינו מדבר על כך. כמעט נראה שמסימיליאנו לטוררה וסלבטורה ג'ירונה חזרו לאיטליה והכל חזר לשגרה מכיוון ששום דבר לא קרה.
הדממה מחרישת אוזניים, נשברת רק על ידי מלים של מקרים ספורדיים ולוחשים.
בינתיים, שני הרובאים הימיים ממשיכים להיות מוחזקים בהודו ללא כל אישומים וה מולדת החוק ממוצא קיקרוני רחוק, שהושאל במדינות רבות אחרות, נתון לשרירותיות הודית, המתבצעת בבירור תוך זלזול מוחלט ביותר במשפט הבינלאומי ובזכויות האדם.
מצב שבו נולדו דנטה, מיכלאנג'לו, לאונרדו דה וינצ'י, גריבלדי ומציני ורבים אחרים שהניחו את היסודות התרבותיים והפוליטיים שעליהם הוקם העולם המודרני, מאבד את האמינות הבינלאומית על בסיס יומי.
שתיקה שמביאה אותנו לחשוב שברמה המוסדית אבד מינימום של גאווה לאומית שהופכת את האומה לגדולה והופכת אותה לאמינה באופן עולמי, פרמטר חיוני גם לצמיחה הכלכלית של כל מדינה.
איטליה שותקת מן ראש המדינה וכוחות המזוינים, לומר את האמת תמיד שותקת מאוד על סיפור הנחתים, אשר, עם זאת, זוכר גם אירועים רחוקים עם עצבות וחרטה. אחרון חביב, את שנת 34 של טבח Ustica לרגל שבו הוא נזכר בצורך לשפוך אור על סיפור שהוא חי באופן מלא כמו הפרלמנט של הרפובליקה.
המטוס הופל ב-27 ביוני 1980. הנשיא נפוליטנו מגלה היום מחדש את הצורך לשפוך אור ברמה בינלאומית, למרות העובדה שבשנות ה-80 הוא כנראה היה במצב לבקש בהירות מיידית שכן היה עסוק בטיפול בבעיות של פוליטיקה בינלאומית ואירופית, והיה חבר ב ועדת חוץ של לשכת הצירים וחבר המשלחת האיטלקית להאסיפה הצפון-אטלנטית (1984-92 ו-1994-96. מקור: אתר Quirinale).
זה עושה זאת על ידי שליחת הודעה אלאיגוד הקורבנות של "טבח אוסטיקה" כותב בין היתר"אני מבין ומשתף את הצער על היעדר שחזור מקיף של הדינמיקה והאחריות של אותו אירוע טרגי, למרות השנים הארוכות של חקירות והמשפטים שנחגגו", ומציין ש"דחף עיקש לעשות כל מאמץ נוסף אפשרי – גם ברמה הבינלאומית – כדי להשיג שחזור ממצה של מה שקרה בשמי אוסטיקה, היא מתחייבת לכל המוסדות לעשות את חלקם כדי שניתן יהיה לברר את האמת".
מילים המרמזות שאולי במוסדות התקופה שהוא היה חלק מהם חסר משהו, אם לא אחר, חדות בהקשר הבינלאומי.
איטליה שבה שר החוץ משתתף בעבודת נאט"ו העוסקת בנושאים בינלאומיים רלוונטיים, אך אינו מזכיר, ככל הידוע, את מצבם החריג של שני הנחתים, אולי משום שהוא מותנה בסיכוי לתפוס את מקומו של אסתון. כפי ש נציג גבוה של מדיניות החוץ האירופית ומתכוון, כנראה, ללכת בדרך של חוסר תשומת לב מוחלט לשני הרובים הימיים.
שוב, איטליה שבה שר הביטחון מתכוון לערב אזרחים איטלקים להצעות למודל ההגנה החדש אך לא מעדכן אותם על הנעשה כדי להחפצת את בינאום התיק, כפי שהיא עצמה הצהירה מספר פעמים. רק הבטחה דרך סוכנות עיתונות אתמול שבה הוא טוען שפגש את ראש הפנטגון צ'אק הייגל בוושינגטון, כשהוא משיג "תמיכה מקסימלית" מארה"ב במקרה של שני הנחתים. "דיברתי על הנושא עם הייגל ועבור ארה"ב עם הנחתים - אמר השר - זו לא רק בעיה איטלקית..."
מדינה שבה ניתן להתייחס לבעיה הספציפית שהרגישה הצורך למנות "נציב ממשלה", הדובר האיטלקי-שוודי. סטפן דה מיסטורה, שלמרות ההבטחות לא היה מסוגל להחזיר את שני החיילים הביתה, אך הוא זוכה על ידי הקצאתו לנשיאות של מכשיר אירופי יקר שנועד להתמודד עם השלום שבו הדיפלומטיה אינה מוצלחת ועתידה לעמוד בראש בית ספר של דיפלומטיה, אמור לפעול קאפרי.
מדינה שבה פועלים אקדמאים ידועים, מומחים למשפט בינלאומי וים, שנותרים בצד ומעדיפים אותם דמויות אנגלו-סכסון בעלות מבנה מקצועי לא ברור.
לאור כל זאת, אין זה מסוכן להוכיח כי איטליה מתמוטטת, מוכנה רק לקבל את מעשיה של אימפריה של אירופה, שבה נראה כי השוויון הדמוקרטי בין המדינות נע ומרחיק לכת.
איטליה פסיבית שמוכנה להטיל על עצמה גם עומסים מסוכנים כמו למשל העברה בנמל גיואיה טאורו של כלי נשק כימיים מסוריה. קבלה של סיכון גבוה מאוד כאשר אחרים, כמו גרמניה, למרות שמבנים של נאט"ו מצוידים גם בהשמדת חומר במקרה זה, העדיפו שלא לטפל בבעיה.
מצב שנמצא תחת עיני העולם וכי העולם שופט בזמן אמת בעידן שבו מידע עובר מעבר לאזורי זמן וחצי כדור, אשר למרבה הצער כרוך שני חיילים איטלקים ובני משפחותיהם ואשר על ידי מישהו הראשון או שיצטרך להסביר את זה, כדי למנוע זאת מזה עשרות שנים שיאלץ ראש מדינה אחר לדבר על כך בהבעת מלים של קירבה מאוחרת לאזרחי איטליה, שכעת נראה שהמדינה שכחה.
פרננדו טרמיני