18/07/2014 - המדינה בעולם עם התרבות הצבאית הכי פחות רחבה היא כנראה איטליה. ב"תרבות "אני לא מתכוון לזה שנמצא במוחו של מומחה כלשהו או בחנויות ספרים מאובקות, אני מתכוון לזה הפופולרי, זה שניתן בקרב אנשים רגילים, את הידע שאפשר להיעזר בו על דלפק הבר בבר. בוקר.
זו לא ביקורת, זו אמירת עובדה.
אז לא אפסיק לשאול את עצמי אם זו תוצאה של עשרות שנים של אידיאולוגיות (שהיו רעות) או אפילו אם התוצאה של תבוסת המאה שעברה. במדינות אחרות אנו יכולים לדעת בקלות מה עושה חייל במשימה ואילו באיטליה נוכל רק לומר שכלי למלחמה משמש במקומות חמים מאוד או לפחות "תוססים", כדי לפרוק סיוע ולספר מול המצלמות כמה. הוא מתגעגע לאמו או לחברתו.
לפני מספר שנים נאסר על ההגנה להעביר עיתונאים לתיאטרון המבצעים: תאונה והממשלה הייתה נופלת.
ה-AMX שחזרו זה עתה מאפגניסטן פעלו עם ה-20 מ"מ בלבד על הסיפון. הם בהחלט עשו עבודה מצוינת של מניעה ומעקב בזכות החדשים תרמיל מסיור טקטי ו"אקוסטית" הניאו תוקפים רבים, אולם כאשר חיילינו מצאו את עצמם תחת אש האויב והיה צורך ב-JDAM (פצצה), היה זה מטוס קואליציוני אחר שהפיל אותו.
"המטוסים שלנו לא נושאים פצצות!" כן, אנו משתמשים באלה של אחרים ...
זו צביעות הפוליטיקה שלנו, ולמרות האופן, היא עדיין תימשך זמן רב.
אבל זו לא ביקורת, זו אמירת עובדה.
עם תנאי התחלה אלו, לפני מספר שבועות פרסם משרד הביטחון את ה "הנחיות" להגדרת אסטרטגיית האבולוציה של הכלי הצבאי בחמש עשרה השנים הבאות.
כמה עמודים המסכמים את מצב הכוחות המזוינים, סכנות בינלאומיות, משאבים נדירים והתפתחויות אפשריות בכנות מפוכחת.
אבל יש משהו חדש! כדי לעזור לנסח את הטקסט הממשלתי בסוף השנה נקראים כל האזרחים לתרום.
איזה רעיון! ראשית בואו נדבר על העולם הצבאי כאילו הוא המדינה של מיני פוני (קריקטורה לילדים, עורך) ואז אנחנו שואלים את הנמענים מָשׁוֹב והצעות.
מבחינה פוליטית זה מהלך נכון לקריירה יחידה, טכנית אני רואה בזה עלבון לעבודה היומיומית של צבא עובדים, במדים ובבגדים אזרחיים.
עכשיו, אם בתקופת האליפות האיטלקים כולם יהפכו למאמנים, בזמנים של נייר לבן כולם יהפכו לאלופים, אפילו לשר הביטחון.
אנדריאה Cucco
כל מי שרוצה לעזור לממשלה בנושא הכוחות המזוינים, הרפורמה במשטרה, F35 וכו', יכול לשלוח את "תרומת המחשבה" שלו למייל librobianco@Difesa.it