25/01/2014 - ב- 17 בינואר, עם זעם נטוי, דיווחה התקשורת על הספינות העמוסות רעלים שהתקרבו לחופי איטליה והעניקו מקום רב לפגישתו של ראש הממשלה לטה עם מושל קלבריה ועם ראשי הערים שנמשכים ליד נמל גיואיה טאורו.

ואז נפלה הדממה המוחלטת ביותר על נושא שבמקום זאת הוכרז במילים שמדאיגות. למעשה, יש לדבר על ספינה עמוסת 500 טונות של נשק כימי כי יהיה לעגן בנמל קלבריה להעביר את עומס המוות שלה על ספינה אמריקאית.

באותו בוקר התבקש הסופר להסביר את מהות הבעיה בהקשר של תוכנית הטלוויזיה "אונו מטינה", סיכום של שלוש דקות, צנוע מאוד כדי לספק תמונה שלמה ובוודאי שלא עזר להיזכר תשומת לב לבעיה שאין לזלזל בה.

שטף התקשורת בנושא הספציפי נפסק כעת. אנחנו תקועים בחדשות הדלות הראשונות שבהחלט לא עוזרות לנו להבין את הקונוטציה המדויקת של הבעיה, אלא היא מעוררת ספקות ותמיהות ומציעה למי שיש לו מינימום מומחיות במגזר הספציפי, מסקנות שונות מתכני התקשורת הרשמית המרגיעה.

היעדר הבהרות בלתי הולמות וכי אינו מסייע להבנת אופי העומס העומד להגיע לחופינו ואינו מספק מידע הכרחי לאוכלוסיות התושבים או לרשויות המקומיות האחראיות לנוכח חירום לניהול ההגנה האזרחית .

למעשה, לא צוין בבירור מה בעצם מעבירה הספינה שמגיעה מסוריה. מרכיב מכריע לקשר למימד האמיתי של האיום האפשרי ובסיסי להכנת אמצעי אבטחה רצויים והכרחיים. ראש הממשלה, ובפרט שר החוץ, דיברו על "נשק כימי"; ראש הפרנסינה גם השתמש במילה "טריגרים" בראיון שהעניק לאחרונה לעיתון ארצי, מונח שמוביל לחשוב על תחמושת מוכנה לשימוש, גם אם לא "חמושה". הדבר הוודאי היחיד הוא שיש יותר מ-500 טונות של חומרים המאוחסנים על הסיפון שמגיעים מהארסנל הכימי הצבאי של אסד.
לאסד בהחלט עמד לרשותו גז עצבים של שרין וגז חרדל ולכן חומר זה יכול היה להיות מוכל בתופים המועברים. סארין הוא גז עצבים קטלני המסוגל לפעול תוך מספר שניות, איפריט הוא כימיקל אגרסיבי אשר במגע עם הגוף או בשאיפה גורם לכוויות קטלניות. שניהם גורמים קטלניים שניתן לטפל בהשפעותיהם רק על ידי ציוד מתאים, המתאים להבטיח אמצעי נגד יעילים להתמודדות עם מצב החירום והנזק הנובע מכך.
מצב החומרים המובלים לא הובהר, אולי משום שהוא גם לא ידוע למי שצריך לספק אמצעי בטיחות מתאימים. גז חרדל, הידוע בכינויו גז חרדל, צריך לעבור במיכלים מתאימים, כנראה כבר פעילים, או כבר מוכנסים בראשי טילים או קליעים לא שגרתיים.
גז סארין שאושר כי נעשה בו שימוש נגד אזרחים סורים, הוא סוכן אגרסיבי שהוכן בדרך כלל במקום מכיוון שהוא אינו יציב במיוחד. זה הופך לסוכן האגרסיבי הקטלני כאשר מערבבים שני רכיבים בסיסיים, אחד עם רעילות נמוכה והשני עם השפעות רעילות גדולות יותר. לפיכך, ניתן היה לשנע את שני הרכיבים הנפרדים באותה ספינה, תוך סיכון שכל אירוע בלתי צפוי הכולל ספינת מפרש עלול להביא את שני הרכיבים למגע ולהיווצרות עננים קטלניים.
אולם, אם, כפי שנכתב שוב ושוב בתקשורת וגם מודיעים על ידי מנהלי מוסדיים, תחמושת כימית ללא פיוזים מועברת על גבי ספינות (מופרדות מפריימרים כפי שצוין על ידי בונינו ל-Corriere della Sera), הסיכון לתאונה חמורה אף יותר. למעשה, של טילים ורימוני ארטילריה עם חרטום המכיל גז מוכן לשימוש או שני הרכיבים הבסיסיים המופרדים על ידי מחיצה קלה של התנגדות צנועה. כלי נשק שאם מסיבה כלשהי יותקפו באש או היו נתונים להשפעות אלימות עלולים לפזר את שרין הקטלני בסביבה.
יתר על כן, אף אחד לא מבהיר אם מה שמנהל פרנסינה מכנה טריגרים מועברים בנפרד או נמצאים באותה ספינה, ובמקרה זה אחוז הסיכון הכולל במקרה של תאונה יעלה מאוד.
רק ידוע בבירור כי הנשק הכימי המגיע מסוריה יועבר למכולת טיטניום באונייה האמריקאית Cape Ray והשינוע יתבצע מספינה לספינה ללא עגינת ברציף. בחירה שאולי נראית בטוחה יותר מכיוון שתשמור על השטח מפני זיהום אפשרי, אך במקום זאת מאמינים שהיא טומנת בחובה סיכונים גדולים יותר במקרה של התנגשות בין ספינות, אולי כתוצאה משינויים פשוטים ובלתי צפויים בכיוון הרוחות השוררות באזור אֵזוֹר.
הם עדיין אומרים לנו שהחומר ייהרס בים הפתוח בתהליך הכימי של הידרוליזה, אבל הם לא מודיעים לנו כיצד ייפטרו החומרים הכימיים שמקורם בהפיכת החומרים הבסיסיים. ההרס אמור להתרחש באזור ים ממערב לכרתים, בשיתוף הרשויות היווניות, האיטלקיות והמלטזיות. האזעקה ניתנת על ידי מדענים מדמוקריטוס (המרכז הלאומי למחקר מדעי) מאתונה והאוניברסיטה הפוליטכנית של כרתים, שמדברים על "הרס מוחלט של המערכת האקולוגית והתיירות".
הרעילות של החומרים הכימיים שנוצרו, למעשה, אינה רלוונטית ואם ישפכו לים הם עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת האקולוגית הימית, ואף להוביל לנמק בלתי הפיך של ממש. הדג עלול להיות מורעל על ידי הזיהום שיתפשט בשרשרת המזון לכל צרכני התפיסה.
לכן הבחירה בהידרוליזה מותירה אותנו מבולבלים מכיוון שהיא מסוכנת כפי שארה"ב עצמן מודים וההשפעות עשויות להיות אפילו גדולות מהצפוי בהתחשב בעובדה שהפעולה תתבצע  בים כמו הים התיכון, שם החלפת המים אינה כה מהירה כמו באוקיינוסים גדולים החופפים את יבשת אמריקה, זו האסייתית וצפון אירופה.
ההחלטה לפנות לתהליך כימי קשה ומסוכן אינה מובנת. למעשה, בדרך כלל, השמדת חומרים כימיים מסוכנים מתרחשת באמצעות תהליכי בעירה, המתבצעים במפעלים ובאזורים מאובזרים מהסוג שכבר קיימים ופועלים מזה זמן מה בארה"ב, גרמניה, סין ורוסיה, מדינה שבה, יתר על כן. , חלק מהמחסן של שרין המאוחסן בארסנלים הכימיים של אסד.
לכן תמונה קשה לפענוח, גם בשל היעדר עמדה ברורה של הארגון הבינלאומי לאיסור נשק כימי, שמעורב ישירות בבעיה רק ​​לפני מספר חודשים, המליץ ​​בתוקף לא לנטרל חומרים כאלה בים. .
בהקשר זה, לא ניתן לשלול, כאמור ברמות מוסדיות שונות, כי לא נשקף סיכון על הפעולה. עם זאת, אין להכחיש שאחוז סיכון, אם כי מינימלי, מאפיין את כל המבצע, במיוחד אם הספינה המתכוננת להיכנס לנמל ג'ויה טאורו נושאת את שני הרכיבים הבסיסיים של סארין במחזיקה או, גרוע מכך, תחמושת כימית שכבר מוכנה לשימוש. גם אם בלי פריימר.
מציאות שאי אפשר לזלזל בה ואשר הייתה צריכה להציע הכנת תכנון הולם להתמודדות עם האיום ולהתמודדות עם כל נזק נלווה, לאנשים ולדברים, שגורמים מקריים עלולים לגרום.
תכניות המספקות פינוי רפואי מיידי על מבנים המוכנים לקבל פנים ולטפל בצוות שעלול להיות מושפע מאדים מזיקים, אשר, כמו במקרה של שרין, משאירים מעט מאוד זמן להבטיח הקלה מתאימה: לכל היותר רק חמש עשרה דקות משאיפה או מגע עור גרידא עם הדלק ! 

תכנות שמערבת גם את האוכלוסייה,  שצריכה לקבל מידע אפילו על הסיכונים הנידחים ביותר שמבצע כזה טומן בחובו, תוך יישום מודלים מאוחדים שכבר פעילים כפי שקורה למשל בישראל.
אף אחד לא אומר לנו אם כל זה כבר צפוי, האם מבני הבריאות המקומיים אורגנו כראוי, האם אנשי שירותי הבריאות יודעים בפירוט את טיבו של איום אפשרי, אם כי מרוחק, וכיצד להתמודד איתו ולנהל אותו.
מעבר לכל ספק שחייבים לטפל ולפתור את הצורך הספציפי, אבל לא ברור מדוע הבחירה נפלה על איטליה לאחר, למשל, אלבניה, שנועדה כהשערה הראשונה לארח את הכימיקלים האגרסיביים, ויתרה בלחץ. מהאוכלוסייה.
 החלטה האיטלקית שסיבותיה לא הוסברו. אולי עוד מעשה של התרפסות מצד ממשלתנו מול ההקשר הבינלאומי. אם הסיבות היו שונות, יש לפרסם אותן גם משום שככל הידוע, הבחירות נעשו באופן אוטונומי על ידי ההנהלה, למעט הפרלמנט והרשויות המקומיות בתהליך קבלת ההחלטות.

פרננדו טרמיני