20/03/2015 - בעוד יומיים הוא יום השנה השני לבגידה הנוראית ביותר שעשתה עם עם אזרחיה עם מעמד צבאי. אני מתכוון לאותו 22 במרץ 2013 שבו החליט לפתע ראש הממשלה לשעבר מונטי לשלוח את מסימיליאנו לטוררה וסלבטורה חזרה להודו, אולי מומלץ על ידי מי שרצה להגן על השדולות הכלכליות המחויבות ל"סחר "עם דלהי ועל ידי מי שקיווה להרוויח עתיד מכובד בסוף המנדט המוסדי.

פנים אמיתיות לאחר 11 ו -18 במרץ של אותה שנה הוכרז כי לטרה וג'ירונה יישארו באיטליה. הטעיה אשר סובבת סביב אינטרסים לא ברורים כלגיטימיים לחשוב לאחר מעקב אחר העובדות מהיום הראשון. ההיבט הרלוונטי של כל הסיפור שמציע לנו עורך הדין מאורו מליני בשקיפות משפטית וסופרת במאמר "I MARO 'IN OSTAGGIO. למי ?" (www.giustiziagiusta.info).

אין זה מסוכן לומר כי אנו עומדים בפני דרמה מוסכמת בין איטליה להודו אשר סובבת סביב גורלם של שניים מחיילינו שהותירו המדינה באי סדר ובחסדיו של שופט הודי, אשר ללא סיבות ומבלי שעדיין הביא ראיות לאשמה, ממשיך לדחות את המשפט נגד מסימיליאנו וסלבטורה, "שנשלח על ידי הורדוס לפילטוס", כפי שמליני למעשה סטיגמה במאמרו.

מצב שמקורו, כפי שמזכיר לי מליני, "דווקא משום שממשלת מונטי לא עקבה אחר" מבצע המעצר "הזה, שפותח על ידי שר החוץ דאז, טרזי די סאנטאגטה, והובס, הכריז "urbi et orbi" עם הצהרה מוטיבציה רחבה שנשלחו לכל ייצוגים דיפלומטיים איטלקיים בעולם ".

מאותו הרגע מילים תפסו את מקומן של עובדות. אף על פי שהתבטאויות ספורדיות של נשיא הרפובליקה, שלושה ראשי ממשלה וארבעה שרי חוץ ומזכירים שונים של משרד החוץ, התחייבו רק להמליץ ​​על שתיקה וסודיות.

בקשה שהתקבלה באופן מוחלט כמעט על ידי כל התקשורת האיטלקית, מוכנה להשמיע בחצוצרות כאשר היה צורך להכריז כי הוחלט לפנות לבוררות בינלאומית שלמעשה מעולם לא נעשתה פורמלית, רק כדי לחזור לאחר מכן לשתיקה מוחלטת.
ובינתיים, חלפו שלוש שנים מאז האירועים ושנתיים מאז הודיעה הממשלה ב-18 במרץ 2013 כי תפנה לבוררות בינלאומית (v.link), ואז לבגוד בציפיותיהם של שני Fusiliers הצי ומשפחותיהם.

מרגע זה ואילך, רק לדבר כמו הבטחות הודיעה ולא נשמר, הסתיים לפני ימים עם ההודעה על "הפנייה לאו" ם של איטליה ". מידע לא אמין נחשף באמצעות התעוררות פתאומית של עיתונאים מהסוכנויות הסמכותי ביותר.

השר ג'נטילוני, במציאות, כפי שמפרט עורך הדין. מליני, בעבודתו, הצהיר כי דיבר על הנחתים בפני מזכיר האו"ם, וביקש ממנו לקחת בחשבון את האפשרות של פעולה איטלקית".מתעניין מאוד בנושא, כדי לקבל התערבות ( אַחֵר..!!) של האו"ם" די “לבחון אפשרות של התערבות כזו", מאשש את סגנונו הדיפלומטי שכבר בא לידי ביטוי בהזדמנויות אחרות: הסתמכות על עזרתו וטובתו של מישהו.

בנקודה זו, דווקא לרגל יום השנה לתפנית המדינה כלפי שני החיילים, ברור שמשהו לא הגון מתרחש ויחד עם מאורו כולנו שואלים את עצמנו "מה עומד מאחוריה?".

כעת לטוררה וג'ירונה הם בני ערובה בידי ממשלה זרה, במצב הרצוי על ידי איטליה לפני שנתיים, איטליה שבינתיים שילמה מאות אלפי דולרים כדי לפצות על נזקים שאבהותם טרם הוכחה ואשר ממשיך להפגין יראה וכפיפה כלפי הודו.

למה זה קורה? הסכמים כלכליים מוסכמים ולא מכובדים, ולא שוחד מובטח ולא משולם בפועל?

הספק מתעורר וניזון מקריאת הדברים שמליני אומר לנו במאמרו: "בית המשפט של בוסטו ארזיו אשר זיכה את הנהלת בכיר פינמקניקה מפשע השחיתות הבינלאומית בגין שוחד לשליטים וצבא הודים ל"משמן" חוזה אספקה ​​עבור מסוקי אגוסטה. אולם בגנותם על כך ש"ניחו בצד ", זייפו את התקציבים, את ביצת הקן הדרושה לשלם להם".

בהחלט לא הכל ברור, לפחות בשבילי, כפי שאני משוכנע יותר ויותר כי זה קשר עם מה שקרה לפני שנתיים מציע לשלוח את Maro בחזרה להודו.

חשיבה גרועה גורמת לך לחטוא, אך לעיתים קרובות עושה את זה נכון ואני מעדיף להיחשב כמי שנותן גוף לצללים, במקום לשתוק בכבוד שתיקת המשטר.

פרננדו טרמיני