10/04/2015 - דאעש הופך למציאות מורכבת. כבר לא צבר של קנאים ג'יהאדיסטים אלא מבנה אמיתי המאיים על אירופה יותר ויותר על ידי התקרבות לגבולותיה מהמערב והמזרח.

כוחות הח'ליפות ניצבים כעת מול חופי הים התיכון מלוב ומסוריה, שם הם מחזקים את עמדותיהם שהגיעו לפאתי דמשק וכבשו את מחנה הפליטים הירמוך, שם הגיעו ידיעות על הוצאות להורג קצרות.

לא ניתן עוד לדבר על איום מבודד מצד קבוצות של קנאים ג'יהאדיסטים שניתן לחסלם במהירות על ידי הפצצתם מלמעלה. במקום זאת יש לנתח את הבעיה ברמה הגלובלית משום שהחליפות הופכת להיות התייחסות פוליטית ותפעולית של ארגונים חתרניים אחרים, יום אחרי יום.

צבירה המאוחדת על ידי שנאה כלפי המערב ובמיוחד כלפי העולם הקתולי, שהתאגדה במהירות במישור הצבאי על ידי גיוס אוהדים מכל רחבי העולם ומבחינה פוליטית, וקירשה בתוכה ארגונים אחרים עם ייעוד ג'יהאדיסטי.
אל-קאעידה הראשון ואולי החשוב ביותר שהראש שלו איימן אל-זוואהירי הביע בפומבי את כוונתו לפזר את המבנה הישן שמקורו של בן לאדן ולהתמזג בח'ליפות כדי להחיות את הג'יהאד הטרור נגד המערב.

החלטה אסטרטגית חשובה שעשויה לאיים על הביטחון הבינלאומי, ולאחריה גם קבוצות חתרניות אחרות, כגון:
- אל-שבאב ("הנוער", המילה שמקורה בערבית אל-שבאב, הנוער), הפועל בסומליה, מבצעים ב -2 באפריל לטבח הסטודנטים בקמפוס האוניברסיטה בגריסה בקניה, שם טבחו לפחות 148 איש, בעיקר סטודנטים נוצרים;

- הבוקו חראם (פירושו המילולי הוא "חינוך מערבי אסור»), ארגון טרור ג'יהאדיסטי הנפוץ בצפון ניגריה;

- אל-קאעידה במגרב (AQIM), קבוצה סלפיסטית להטפה ולחימה, ילידת שנות התשעים, במהלך מלחמת האזרחים באלג'יריה במטרה להקים מדינה אסלאמית באלג'יריה, כבר לפני 20 שנה. קבוצת טרור שמילאה תפקיד לא משני במלחמת האזרחים במאלי.

תמונת המצב המתהווה הופכת, לפיכך, מדי יום למורכבת יותר והאיום הסמוי כלפי אירופה גובר, אשר בשל מיקומה הגיאוגרפי קרוב לאזורים הגיאו-אסטרטגיים המאויישים על ידי דאעש ובעלי ברית אפשריים.

איום המתנוסס כעת ברמה העולמית ומתייחס לעקרונות קיצוניים בהם הכלל הוא שיש למחוק את שרידי תרבויות המילניום שקדמו לנו ולמחוק את קיומם של נוצרים במעשי רצח אמיתיים.

לנוכח התרחישים הללו, חובה להגיב לא רק במילים, להגן על הנוצרים ברחבי העולם ולא לאפשר לדאעש להמשיך ולהשמיד את שרידי ההיסטוריה של אלפי שנים ולאשר מחדש את הזכויות שהאנושות זכתה במשך מאות שנים. ראשית כל, בחירת הדת ושוויון הזכויות בין גברים לנשים.

אם כדי להשיג את כל אלה היה גם צורך בשימוש בכלי נשק, אסור לנו להסס, לזכור שהכנסייה הקתולית עצמה מכירה בכך כי "שתי השפעות יכולות לנבוע מההגנה האישית, הראשונה היא שמירת חייו; ואילו השני הוא הריגת המפציץ ». "שום דבר לא מונע שיש שתי השפעות של אותו מעשה, האחת מכוונת והשנייה לא מכוונת" (סנט תומאס אקווינס,תיאולוגית סיכום, II-II,).

הגנה עצמית, אם כן, מעבר להיותה זכות, יכולה להיות גם חובה רצינית למי שאחראי על חייהם של אחרים וההגנה על טובת הכלל מחייבת את התוקף הלא צודק למצב של חוסר מזיק.

פרננדו טרמיני