יום חמישי - E "אישרה את החוק להקמת האקדמיה הימית בליבורנו עם קילוגרמים 600.000 של הרשאה להתחייב עבור תיקון והתאמה של בית החולים סן יאקופו, על ידי העצמת הממשלה למכור לטובת" הבניינים של בית הספר של הצי של נאפולי וגנואה.

זהו הצעד הראשון לאיחוד אפקטיבי של שתי חטיבות בית הספר לחיל הים (האקדמיה המלכותית למרינה די נאפולי ובית הספר הצבאי המלכותי למרינה די ג'נובה) במכון יחיד המיועד לרפא את האנטגוניזם הבלתי מופחת בין שתי הנשמות. של חיל הים שכתר את חסותו: הקאבור הראשון ויצירתו של הפרסנו האדמירלי, כאשר השר בנובמבר של ה- 1862 הציג את הפרויקט שלו, אחרי. עם זאת, הם יעברו שלוש שנים לפני חנוכת ותחילת המנה הראשונה.

הבחירה בהקמת בית ספר יחיד בליברנו נועדה הן למנוע מאחד מצי הים שלפני האיחוד, וליצור חיכוך נוסף; הן למיקום הגיאוגרפי המרכזי של טוסקנה; הן עבור האזור שבו השפה האיטלקית דוברה בצורה הטובה ביותר והן את הקרבה לאוניברסיטת פיזה. ההצעה אושרה פה אחד הן על ידי המועצה העליונה של מרינה והן על ידי הוועדה הפרלמנטרית האחראית שבסיום דוחם הסתיימה: "... לכן הסביבה מוצגת בצורה הטובה ביותר ליזום את המסורת הימית האיטלקית החדשה".

[קאבור בתפקיד שר, עם הרעיון לבנות בית ספר חדש בנמל הימי הגדול ביותר בטוסקנה, שלח ב- 17 באפריל 1861 מכתב למטה המחלקה הימית הצפונית של גנואה ובו הביע: "זו הייתה כוונתו של השר למזג את שני בתי הספר של נאפולי וגנואה, תוך שמירה על שניהם, כדי לחלק את כל התלמידים ביניהם, על פי הגוף אליו הם משתייכים. אבקש ממר האדמירל להביע את דעתו בעניין ". באופן כללי, גישתם של שני האסכולות הייתה שונה במובן זה של נאפולי העניקה לקצינים הכנה תיאורטית גדולה יותר, ואילו זו של גנואה העניקה חשיבות רבה יותר לתרגול; לכן קציני בורבון היו משכילים יותר ואילו לסרדינים הייתה יכולת יוצאת מהכלל בתחום המעשי]

מקור: חיל הים

(בתמונה האקדמיה ב- 1931)