05/06/2014 - שלוש עשרה שנים עברו מאז שהתרסקו שני מטוסים במגדלי מרכז הסחר העולמי בניו יורק ושניים נוספים התרסקו בהתאמה בפנטגון ובסמוך לשאנקסוויל, פנסילבניה, וגרמו לסך הכל כמעט שלושת אלפים הרוגים.

מאחורי האירועים הטרגיים הללו הסתיר את ידו של ארגון אל-קאעידה, ארגון טרור בראשות הסעודי אוסמה בן לאדן. מאותו יום מצאה הקהילה הבינלאומית כולה הסכמה לפתוח במלחמה בטרור שלא היה לה תקדים בהיסטוריה. מאבק נגד אויב בלתי נראה, שקט, סוטה, שעודנו נתון כיום בהקשר הבינלאומי הנוכחי, עדיין מפחיד.

כדי להבין טוב יותר מהו טרור ומהם הכלים הטובים ביותר להתמודד איתו, פגשנו פרופ '. ויטורפרנקו פיזאנו, מרצה ויועץ בתחום הביטחון, המודיעין והסכסוך הבלתי קונבנציונאלי, כמו גם רקטור הקמפוס ללימודי המודיעין הרב לאומיים של לוגאנו (CH). פרופסור. פיזאנו לימד באוניברסיטת ג'ורג'טאון ובמכללת המודיעין לביטחון, שניהם בוושינגטון ובאוניברסיטת רומא "La Sapienza". הוא עדיין מלמד באוניברסיטת רומא רומא. הוא מילא תפקידים בינלאומיים רבים במשטרה הצבאית - צבא ארצות הברית בדרגת אלוף משנה וכיהן כיועץ לועדת המשנה לביטחון ולטרור של הסנאט של ארצות הברית וסקור הקורסים המוצעים על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית במסגרת התוכנית של סיוע בטרור.

פרופסור, 11 ספטמבר 2001 סימנה רגע חשוב מאוד בהיסטוריה העכשווית. הקהילה הבינלאומית כולה הפכה מודעת לאיום הגלובלי של הטרור הבינלאומי, מעל לכל אופי פוליטי-דתי. האם ניתן להגדיר טרור?

<התופעה מורכבת והמונח אינו מדויק, ולכן קשה ביותר, אם לא בלתי אפשרי, להציע הגדרה המוכרת באופן אוניברסלי לטרור. על בסיס תצפיות ושיקולים אמפיריים, אנו יכולים בכל זאת להגיש תיאור פונקציונלי של הטרור העכשווי, כלומר כפי שהוא בא לידי ביטוי מאז שנות השישים: הטרור הוא סוג של סכסוך לא שגרתי המאופיין בארבעה אלמנטים חיוניים: אלימות פלילית, המבדילה. זה משימוש לגיטימי בכוח; המניע הפוליטי, הפוליטי-דתי או הפוליטי-חברתי, המבדיל אותו מעבריינות משותפת ופשע מאורגן, שמטרותיו הסופיות בדרך כלל כלכליות וממילא אינן פוליטיות; חשאיות ברמת המבנים והדינמיקה, המבדילה אותה מאלימות פוליטית רגילה על פי טבעה בשטח פתוח; פעולה של גורמים שאינם ממלכתיים, עם או בלי תמיכה של מדינות תומכות, המבדילה אותה לבסוף מהפרות של החוק הבינלאומי המיוחס ישירות למדינות בודדות.>

מה פירוש הסכסוך הלא קונבנציונאלי?

<סכסוך לא שגרתי חובק שורה של תופעות החורגות הן מהסכסוך האזרחי, המסודר והדמוקרטי והן משדה הקרב הקלאסי, המוסדר על ידי כללי המשפט הבינלאומי. בנוסף לטרור, ניתן לספור תסיסה חתרנית, התקוממות, מלחמת אזרחים, הפיכה ואי-מידע תחת תווית זו.>

מלחמות סימטריות פינו את מקומן לקונפליקטים לא-סימטריים. מי מרוויח יותר משינוי זה?

<על ידי קונפליקט א-סימטרי בדרך כלל הכוונה לניצול חולשותיו של יריב חזק יותר על ידי יריב חלש יותר. למרות שסכסוכים א-סימטריים היו קיימים מאז ומתמיד, כיום שוררים סכומים א-סימטריים. בהקשר ההיסטורי הנוכחי, מי שמתרגל צורות של סכסוך לא שגרתי, כולל טרור, מרוויח ביותר.>

מהם הכלים שלדעתכם יכולים לשמש את הקהילה הבינלאומית לטיפול בטרור בינלאומי?

<ברמה הבינלאומית, יש להילחם בטרור בהסכמים אוניברסליים, אזוריים, רב-צדדיים ודו-צדדיים, והכל קדם למשא ומתן דיפלומטי אינטנסיבי בהתחשב בתפישתם השונה לעתים קרובות של מדינות בודדות באשר לאיום הטרור ו / או לבחירת אמצעי נגד. הסכמים אלה חייבים להיות מלווים על ידי שיתוף פעולה יעיל בין-צדדי ורב-צדדי בין גופים מיוחדים, כלומר המשטרה, שירותי הביון, הרשות השופטת, ובמידת הצורך הכוחות המזוינים. לשם כך נדרש תיאום חקירות ופרקטיקות; הקצאת כוח אדם בחו"ל להקל על פעילויות הקשר; ביצוע פעולות משותפות; אספקה ​​ו / או החלפת ייעוץ, ציוד, הדרכה, צוותים מיוחדים; עריכת ועדכון רשימות הנוגעות לצבירות ואנשים הנוהגים או תומכים בטרור של מטריצות שונות בליווי שיתוף מידע שימושי; השימוש בסנקציות כלכליות ולא כלכליות נגד מדינות התומכות בטרור.>

רק לפני כמה ימים היה פיגוע טרור נגד המוזיאון היהודי בבריסל על ידי נושא צרפתי שנדמה כי נלחם בסוריה. איך אתם שופטים את האירוע הזה גם על בסיס החשש של המדינות המערביות העיקריות בנוגע לאפשרות של המשך הג'יהאד בבית?

<בשלב היסטורי זה, האיום הטרור העיקרי הוא מטריקס פוליטי-דתי. יש לציין מיד שניתן לתפוס ולעסוק בדת בשתי דרכים: כאמונה או כאידיאולוגיה. במקרה הראשון מדובר ביחסים בין יצור לבורא, בעוד שבמקרה השני ישנה הצפה בתחום הפוליטי ולכן נוצרת רדיקליות דתית, תופעה ניוונית של אמונה. גם אם כיום, בוודאי באופן מיעוט חזק, הקיצוניות הדתית מתבטאת בעיקר בקהילות אסלאמיות, דתות גדולות אחרות, כולל הנצרות והיהדות, אינן חסינות. הרדיקליות הדתית - ופעולות הטרור הנובעות ממנה - נופלות מחוץ לערכים הדתיים והמצווים של האיסלאם ושל אמונות אמיתיות אחרות. לרוע המזל, אלה העוסקים בטרור של מטריצה ​​פוליטית-דתית מצליחים לאסוף חסידים לא רק בקרב דתיים משותפים משלהם, אלא במקרים רבים הם מגיירים אנשים מדתות שונות. אנשים כאלה, בעקבות אינדוקטרינציה, מוכנים לנקוט באלימות טרור כמעט בכל מקום: במדינתם שלהם, במדינת המגורים או ההגירה וגם במקומות אחרים, כביכול, בזמן שהם נמצאים שם. לכן אני מאמין שהתקליטור. לוחמים זרים, שחוזרים הביתה לאחר תקופת אינדוקטרינציה וקשרי קשר עם ארגוני טרור דתיים, נותנים חיים לתופעת "הצמצום", אמורים להישמר מקרוב על ידי שירותי המידע וכוחות המשטרה.>

האם אתה מאמין שהקהילה הבינלאומית, ובראש ובראשונה ארה"ב, עושה די כדי להתמודד עם הטרור הבינלאומי, בעיקר עם אופי דתי?

<הסכמים ושיתוף פעולה בינלאומי הם הכרחיים במאבק בטרור, שביטוייהם לרוב בעל אופי רב-לאומי. צעדים שימושיים ננקטו למשל על ידי האומות המאוחדות, האיחוד האירופי ונאט"ו. עם זאת, קו ההגנה הראשון מפני טרור נותר מחויבותן של מדינות בודדות למנוע ולדכא טרור אנדוגני ואקסוגני בשטחן.>

אם אתה רוצה לנסות לחזות את העתיד, האם אתה חושב שנראה החמרה במצב הבינלאומי, עם התעוררות מחודשת של תופעת הטרור, או שמא ההקשר הבינלאומי יגיע לאיזון מסוים שימנע התקפות נוספות?

<עלייתו וחיוניותו של הטרור מכל סוג שהוא, מיוחסים, בין השאר, לניצול של גורמים סביבתיים - פוליטיים, כלכליים או אחרים - שליליים מבחינה אובייקטיבית או כל כך נתפסים. אך מעל לכל, ערש הטרור הוא נוכחותם של תת-תרבויות רדיקליות או מהפכניות אחת או יותר, שמצידן תחילה תסיסה חתרנית ולעתים קרובות לאחר מכן טרור. בשימוש מאוזן בצעדים רגילים ובמידת הצורך באופן מוחלט באמצעים יוצאי דופן כמו פעולות מיוחדות ושימוש בכוחות המזוינים, הטרור בהחלט נכלל, אך יהיה זה אוטופי להחשיב אותו למיגור בדיוק מתוך התחשבות בחשאי מבנים בוגדניים ודינמיקה המאפיינים אותה בהקשר של קונפליקט לא שגרתי ואסימטרי.>

נראה, אפוא, שלמרות ההתחייבויות שנעשו בכל השנים הללו והמלחמות שנלחמו בתופעת הטרור הבינלאומי, ומעל לכל מטריצה ​​דתית, עדיין יש לחסל לחלוטין. זאת גם בשל סיווג קשה של התופעה המשותפת לכל הקהילה הבינלאומית. סביר להניח שלא ניתן יהיה להשיג עקירה ברורה, אך אין זה אומר שמדינות דמוקרטיות מוצדקות בהורדת המשמר. שיתוף פעולה דיפלומטי, שיתוף פעולה על חילופי מידע ומשטרה הוא הכרחי בין מדינות המערב כי בכוונתם לשמור על האינטרסים שלהם בתוך ומחוץ לגבולות הלאומיים.

אנדריאה סטריפולי לנטרניני