17/01/2015 - היום אחד הנושאים המרכזיים שה- מודיעין ואלה שרוצים להתמודד עם התופעה המשתוללת של הטרור האיסלאמי, חייבים להתייחס לאופן שבו אחד הביטויים העיקריים שלה, מדינת עיראק האסלאמית והלבאנט (ISIS), צבר את העושר שהפך אותו לקבוצה טרוריסטית ללא ספק עשירה יותר בעולם.
פירוק אילוצי המימון הללו פירושו "סגירת הברזים" ומיגור הנשק ועוקביו.
ההצלחה או כישלונם של מדינות, שנמצאות כעת במלחמה עם פונדמנטליסטים, להפסיק את התשלומים טמונות בהבנה כיצד ובאיזו מידה לסנקן גורמים זרים עימם ISIS או מתווכים שלה עושים עסקים, וזה אפשרי רק עם שיתוף פעולה הדוק עם הכוחות המקומיים של אותם שטחים שנבלעים בהדרגה על ידי הח'ליפות החדשה, ופועלים עם מוסדות אלה לחסימת המנגנונים שבאמצעותם ISIS רוכשת כסף.
עצירת המערכת הפיננסית של דאעש היא משימה קשה מאוד ואפילו במקרה של הצלחה במובן זה איננו יכולים לחשוב שפעילות הקבוצה תסתיים באופן סופי, למעשה ההיסטוריה מלמדת אותנו שגם כאשר הסניף אולם אל-קאעידה בעירק (AQI) הייתה בתחתית כוחה, עם זאת, הצליחה לשמור על גרעין של חברות כלולות ולבצע איתם פעולות.
משאבים כספיים של ISIS
השאלה הראשונה שעלינו לשאול את עצמנו היא מאיפה דאעש מקבל את כספו. מהבדיקה ההיסטורית של פעילויות דומות שפותחו על ידי AQI והמדינה האסלאמית של עיראק (ISI) שנערכה באמצעות התיעוד שנרכש על ידי כוחות שמירת שלום ומאלה שהיו בעיראק בין 2005 ל-2010, ניתן להסיק שדאעש ומבשריו המשיכו לייצר את המימון שלהם באופן פנימי.
כיום מרבית התמורה נובעת מהברחת נפט, ממכירת מוצרים נגזרים (בעלי אופי נפט) של אזורי עירק וסוריה, מסחיטה ומיסוי מופרז של הכלכלות המקומיות באזורים הנתונים לשליטתם וכן ממכירת ממצאים קדומים פרי של פשיטות ומכירה בשוק השחור של סחורה גנובה, תוצאה של "שלל מלחמה".
נקודת מפנה במדיניות כלכלית זו ייצגה בשנת 2008: מנהיג התנועה הפך לאבו בכר אל-בגדאדי, ובעוד שקודם לכן התמיכה התבקשה רק פנימית, המימון הגיע גם מתורמים חיצוניים1. נכון להיום, חוקרים רבים חושבים שהנתח הזה של "נותני דאעש" מתפתח ללא הרף ושיום אחד הוא ייצג את התרומה הבסיסית, במיוחד בהתחשב בכך שלא יעלה על הדעת להמשיך, ולפיכך באופן מוגזם, לסחוט את השטחים שנכבשו בסוריה ועיראק. אם היחסים בין דאעש וג'בהת א-נוסרה (JaN), שהופסקו כדי לאפשר לג'אן להפוך לשלוחה עצמאית של אל-קאעידה שבסיסה בפקיסטן, היו מתוקנים, לרשת המקורית תהיה תרומה כספית משמעותית חדשה.
נכון להיום, מכיוון שמדובר בחלק הגדול ביותר במימון הפנימי, על המאמצים הגדולים ביותר להיות מכוונים למאבק בעסקאות כספיות אלה תוך אי הזנחת תרומות חיצוניות ופגיעה בתורמים בעונשים כבדים.
צמיחת העושר של דאעש
ההבדל המשמעותי בין הפעילות הכלכלית-פיננסית של דאעש לאלו של קודמיו הוא שהאחרונות של הארגון החדש הן בהיקף גדול יותר מאשר בסוג. הערכות אחרונות מציינות את הרווח היומי של דאעש ב-1.000.000 עד 3.000.000 דולר. הרשמים שנמצאו בחיפושים במהלך המבצעים שמירת שלום הראו כיצד, בין 2008 ל-2009, המדינה האסלאמית בעיראק הניבה הכנסה חודשית ממוצעת של קצת פחות מ-1.000.000 דולר. כמובן שהיום לא ברור מה התרומה של אותו אזור, מבחינה כלכלית, לדאעש, העובדה היא שמה שהיה בעבר הכנסה חודשית התרבה כעת והפך למוצר יומי. משאבים אלו בהחלט תרמו להתרחבות הטריטוריאלית שניהלה קבוצת הטרור בין עיראק לסוריה.
מהרישומים הידועים נוכל להסיק כיצד הכסף שהופק הוצא כמעט מיידית ברובו על עלויות הניהול של ה-convivium: משכורות של שלוחות, הוצאות משפטיות שנגרמו בשם חבריו העצורים ועלויות שהוצאו לביצוע פעולות צבאיות. אם היחסים הנזכרים במודיעין אמריקאי הגיע לידיו במהלך מבצע ללכידת מנהיג דאעש ביוני 2014 נכון, עד היום עודף של המדינה האסלאמית של עיראק והלבנט עומד על כ-2 מיליארד דולר, ובכך נהנה מכמות עצומה של הון ולא צריך לדאוג לכל תקציב מאוזן.
כיצד המדינה האסלאמית מוציאה את כספה
אחרי שהזכרנו את העושר הרב הזה, השאלה הראשונה שאנחנו יכולים לשאול את עצמנו באופן סביר היא איך דאעש יכול להוציא את כספו. ב פרימיס אחת הדרכים האפשריות יכולה להיות מכוונת להמשך הרחבת הבסיס הטריטוריאלי שלה בעיראק, סוריה, לבנון, ירדן, ישראל, הגדה המערבית ורצועת עזה. שנית, הכסף יכול לשמש להגדלת השפעתו באזורים מוסלמים אחרים כמו פקיסטן ואפגניסטן ובכך לנסות לעקוף את הבכורה הג'יהאדיסטית של אל-קאעידה. דרך שלישית עלולה להוביל למימון מהותי של התקפות טרור בצפון אמריקה, אירופה או חלקים אחרים של העולם. האפשרות האחרונה, מסלול כמעט מחייב, היא לשריין חלק מהעמלות לשותפות שלה ולספק שירותים שמטרתם לשמור על הסדר בשטח שבשליטתו.
מבין כל האפשרויות האפשריות הללו, הראשונה והאחרונה נראות, עד כה, המוסמכות ביותר: העדיפות שממחישה המדינה האסלאמית עצמה היא בניית ח'ליפות שמגיעה מעיראק והלבנט, זו הסיבה שגורמת לנו להאמין יותר שכן דאעש מתמקד בעיקר בשליטה בשטח הנכבש וביסוס מנהיגות תקפה באזור על בסיס המבנים הנוקשים שלו. ממשל סלפי-ג'יהאד מבוסס על השריעה.
ההשערה השנייה של ההוצאות שהוזכרו לעיל נתמכת במספר רב של דיווחים שהדגישו כיצד נסעו חברות שונות של דאעש לפקיסטן, אפגניסטן ומדינות אחרות כדי לנסות לגייס מיליטנטים. נכון להיום, קבוצות רבות נשבעו אמונים לדאעש: כמה מפקדי טאליבן המתגוררים בפקיסטן, מנהיגי קבוצת אבו סיאף בדרום הפיליפינים (אל-הרקט אל-איסלאמיה), קבוצת המפוצלים בראשות מנהיג ג'מאהה איסלאמיה לשעבר באינדונזיה, וזה של אנצאר בית אל-מקדיס בסיני. חלק מג'יהאדיסטים אלה, כמו אלה המתגוררים בפיליפינים, חיזקו את פעולותיהם האנטי-מערביות, כמו חטיפת "כלבים לא נאמנים", ובחודשים האחרונים הצליחו לספק תמיכה למטרה הדומיננטית.
הדרך הרוצה שהשימוש במשאביו המכוונים לפעולות טרור במערב יהיה אפשרי גם משום שפעולת כוח יכולה למשוך ג'יהאדיסטים זרים חדשים שנלחמים עם דאעש בעירק ובסוריה. מתקפה מאסיבית תהיה כל כך יקרה, אך ככל הנראה קיימא כיום, וזו הסיבה שנדרשת פעולה בכדי לשבש את ההלוואות השונות לכספת של המדינה האסלאמית. פעולה כזו אולי לא תמנע פיגוע כלשהו, אך היא בהחלט תפחית את היקף הפעולות האלו כדי להפחית פעולות מחקר ופיתוח אפשריות בנשק וחומרים, כמו גם את היכולת הכלכלית לאפשר לחברים להישאר זמן רב בפעולות או בפעולות בפועל של הכשרה.
כיצד לחתוך את מקורות הנפט והסחיטה של ISIS
מקורות המימון העיקריים הנוכחיים הם מכירת נפט בלתי חוקית, סחיטה ופעולות פליליות נלוות.
הנקודה המרכזית, בכל הנוגע לנפט, היא לחקור ולברר מי סוחר בנפט שנגנב על ידי דאעש כדי לאחר מכן להצליח להטיל עליו עונשי עתק. נכון שהמוצר שנע ברשתות הבלתי חוקיות נמצא ברובו מחוץ למשק הפורמלי אבל ברגע מסוים, כאשר הוא נרכש על ידי אדם הפועל במשק החוקי, הוא נכנס למערכת הפיננסית והופך למעקב: הקונה ב למעשה יהיה לו חשבון בנק, אמצעי תחבורה מבוטחים ומבנים הזקוקים לרישיונות לפעילותם. יש לזהות ולעצור את המתווכים שמשלימים עם פעילויות מימון טרור בלתי חוקיות אלה, בין אם הם סוחרים, זיקוקים או חברות הובלה. עלינו לנתק אותם ממערכות כלכליות ולהחרים את נכסיהם, כולל על ידי התמקדות במוסדות הבנקאיים שמכילים את כספם או מעבדים את העסקאות שלהם. לפעילויות אלו, במיוחד לאלו של סְתִימָה של הברחות, יש צורך בשיתוף פעולה חזק עם הרשויות הכורדיות והעיראקיות בנוגע לשטחיהן. שירותי המודיעין פעלו בכיוון זה על ידי קבלת מידע על מכירות נפט מוברח בשווקי טורקיה וכורדיסטאן אך העבודה עדיין במגמת עלייה גם בשל שאננותם של חלק מהשליטים בשטחים אלו. פעולות אלו מורכבות מאוד ולעיתים זהותם האמיתית של המבריחים מוגנת על ידי הבנקים המנהלים, ביודעין או שלא ביודעין, את העסקאות הללו עם סוחרי הנפט מעיראק וסוריה.
על ההכנסות מפעילות הסחיטה, הם היו מזמן אחד ממקורות ההכנסה התוססים ביותר של ארגון זה. דוגמא לכך ניתנת על ידי מסמכים שנתפסו על ידי טרוריסטים במקום בו הם מופיעים כמו ב- 2009, במוסול, הקוונטים שהופקו מפעילויות אלה היו שווים לתמורה מסחר הנפט. כדי להתנגד למקור זה, יש צורך להפעיל שליטה על השטח בו פועלת דאעש, עסקים מקומיים והאוכלוסייה, פעולה שיש להפקיד בידי חיילי הקואליציה המקומית לשמירת השלום אשר חייבים לשאוף לחסל את הכוח המפחיד של קבוצות פריליליטריות של המדינה האסלאמית. על כן העבודה צריכה להתקיים בשיתוף פעולה עם הרשויות הערביות, עירקיות וכורדיות ועליה לשאוף לפקח על שטף הסחורות בשטחי מפתח לקביעת זרימת המימון של דאעש.
מסקנות
נכון להיום, רשת דאעש מצוידת באנשי מקצוע השולטים בסחר וחשבונות קבוצת הטרור. זיהוי הנושאים הללו והענשתם בקנסות מופתיים הוא דבר פרוטאוטטי לחלוטין לפירוק עבודת המימון העצמי של הארגון.
בגלל העיצוב שהוצג עד כה, אני מאמין שחיוני להמשיך ולבצע תקיפות אוויריות כנגד הפעילויות הרווחיות מבחינתם: הפשיטות האוויריות, למעשה, עשו עבודה נהדרת במובן זה, הפסיקו את שטף ההכנסות והשיגו זמן לעומק יותר. פעילויות מודיעיניות ודיפלומטיות שמטרתן להחליש את דאעש. העניין הוא לקבוע האם נוח להשמיד את אותם הנכסים שבשבילם יצטרכו הממשלות הלגיטימיות של השטחים שנכבשים כעת על ידי טרוריסטים לחזור להחזקה.
כמו כן, יש לחזק את יכולת איסוף המידע הכספי וניתוחו כדי לקבל תמונה ברורה יותר של הרשתות הפיננסיות של המדינה האסלאמית. לשם כך עלינו לפתח שותפות איתנה עם ממשלות מקומיות ומדינות המאוחדות במאבק בטרור על ידי חיזוק שיתוף הפעולה המודיעיני עם הכורדים והעיראקים לזיהוי מבריחי נפט וכן מעקב אחר מחירי המכירה של האחרונים. .
לבסוף, יש לראות בתוקפנות קביעות צבאית בשטח עירק שמטרתה להגדיל את כוח הביטחון של עירק עצמה. המאבק במימון טרור קשור באופן בלתי נפרד לנוכחות של שמירת שלום במזרח התיכון: דאעש, לצבור את עושרו, מנצל את חולשת הממשל העירקית - שהוקמה לאחר דיקטטורה של עשרים וארבע שנים וכיום סובלת מהמעצרים האופייניים. של סוגיות פוליטיות פנימיות - וחוסר היציבות הנוכחי של סוריה כתוצאה מהפלת משטר בשאר אל-אסד.
הקיצוץ בכספים של דאעש לא יכול אפוא להתבצע אם כל המדינות המעורבות, מערביות ואיסלאמיות מתונות, אינן רוצות לחסל במלואו זרם הטרור הרדיקלי הזה הוא המחבר של פרשנות גרועה של הקוראן כמו גם של אינספור אסונות שהעולם העכשווי סובל מהם.
ניקולו ג'ורדנה
1 המחבר האלמוני של המסמך הגלוי כיום התבטא במובן זה, יחד עם רבים אחרים אליהם יתייחס הטקסט הזה, במאגרים המקוונים של לוחמה בטרור מהאקדמיה הצבאית של ווסט פוינט. כאן מזהיר המחבר מפני מימון חיצוני שכן הסכמי הממון העומדים בבסיסם נחשבים לפגיעים.