07/04/2015 - תחילת 2015 לא היוותה סימן טוב לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שלמרות שחזר לעצמו את אמון הבוחרים, הוא עד לרגע "בינלאומי" בעליל שאינו חיובי לישראל.

אולי משום כך גם דעת הקהל הישראלית בחרה בו ובזכות הליכוד להגן על עצמם מפני הרוחות העוינות הנובעות ממערב. ארצות הברית של אמריקה חתמה על הסכם עם איראן בנוגע לכוח גרעיני, הסכם שחילק את האמריקנים עצמם ומאיים על הכנסת על ההשלכות האפשריות. הסכם אנטי-סוני מובהק, המסתמך על שנים של פוליטיקה בינלאומית אמריקנית, המאזן את מאזן הכוחות של המזרח התיכון באופן יוצא דופן.

חדשות רעות אף פעם לא מגיעות לבד, זה בטח חשב "ביבי" נתניהו (תמונה למטה) כשהחדשות הרשמיות הגיעו לשולחן בסטודיו שלו כי החל מה -1 באפריל נכנסה פלסטין לחברה הרשמיתבית דין פלילי בינלאומי בהאג. זה לא מפתיע את ישראל מכיוון שהרשות הפלסטינית נאבקת עם הקהילה הבינלאומית מזה זמן מה להצטרף לוועדות שונות ברחבי העולם. הוא עשה זאת, ללא הצלחה, בשנת 2011 עם האומות המאוחדות, ואז בשנת 2012 על ידי הצטרפותו לאונסקו וכעת לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהולנד.

הצטרפותה של ארץ ישראל לבית הדין הבינלאומי יוצרת תקדים מסוכן מאוד. ואכן, ישנן עוד מדינות שאינן מדינה העוסקות בקונפליקטים ארוכים שלא נפתרו - למשל באסקים, צ'צ'נים, כורדים, טיבטים - שאינם יכולים לפנות לבית הדין בהאג דווקא משום שאינם נחשבים למדינות.

ב- 2009, מיד לאחר הפלישה הישראלית בעזה (בעקבות עופרת יצוקה), כרת בית הדין הפלילי את אותה הפליה עם הרשות הפלסטינית, והכחישה את עבאס בהתערבותו דווקא משום שפלסטין לא הוכרה כמדינה עצמאית. מאז סוף ה 2014 רוח הקונצנזוס שינתה כיוון, וסגן נשיא ICC, סידירי קאבה, סותר את הכללים, קיבל בברכה את המושבים בבית המשפט הפלסטיני. כך נוהגת כאל במצב שאינו קל כלל, מסכנת את יוקרתה הרבה, משום שאין זה בידי חבריה להיכנס לשאלות טריטוריאליות, ובמיוחד במשא ומתן המדיני שהחל כבר מזמן. לפי האמריקאים, למעשה, נוכחותה של פלסטין בבית הדין בהאג תשחק את עבודת הדיפלומטיה, וההשלכות הראשונות כבר ניכרות. נציגים מאוסטרליה, קנדה, בריטניה וגרמניה הביעו אכזבה מחשש לפוליטיזציה של בית המשפט הבינלאומי.

ברור שהפלשתינאים ניצלו את הניצחון הדיפלומטי הזה. ביום ההכרזה הכריז הממונה הראשי של הרשות הפלסטינית, סאיב עריקאת, כי "היום הוא יום היסטורי במאבק למען צדק, חרות ושלום לעמנו ולכל אלה הרודפים את הצדק בעולם [...] יום זה משקף את דבקותה של פלסטין בעקרונות השלום והצדק של המשפט הבינלאומי וזכויות האדם. נחישותנו להגן על עמנו מפני עוול והאחראים לפשעי מלחמה ". אפילו שלא במתכוון, בית הדין הבינ"ל נמשך למשחק שהוא אולי מורכב מדי.

אך מה מרמזת השתתפות זו מבחינת הסכסוך עם ישראל (מדינה שאינה חברת ICC)? עם קבלת פלסטין את אמנת רומא, שנחתמה בדצמבר 2014, ICC יכולה להרחיב את תחום שיפוטה על הגדה המערבית ורצועת עזה הנחשבים למדינה פלסטינית שלא כדין. הנושא המרכזי הוא פשעי המלחמה לכאורה שביצע צה"ל במהלך פעולות צבאיות עופרת יצוקה, אבל יותר מכל קצה מגן התרחש בקיץ האחרון של 2014.

דוד מקובסקי, מנהל הפרויקט תהליך השלום במזרח התיכון של מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, ציין כי עם חתימת חוק רומא, המנהיג מחמוד עבאס צירף מסמך שהפנה את תשומת ליבו של בית המשפט לפשעי המלחמה שבוצעו בעזה מאז 13 ביוני 2014, במקביל לימין עם המבצע. קצה מגן. מה שקרה באותה תקופה ידוע לכל: חטיפת שלושת הקטינים הישראלים, רצחם הברברי, רקטות החמאס והתגובה הצבאית כתוצאה מכך בתל אביב. התגובה הצבאית הישראלית, כמו תמיד, הייתה חותכת מאוד: היה חיוני להשמיד באופן מוחלט את רשת המנהרות ששימשו את הטרוריסטים לחדירת הקיבוצים קרוב לגבול. זה ידוע שפרובוקציות של חמאס נעשות אד הוק לדחוק את הכוחות הישראלים לרצועה, שם הסיכוי לאבדות אזרחיות גבוה מאוד, ולמרות תשומת הלב המטורפת של המטה הכללי של צה"ל, ספירת הנפגעים המקאברית היא תמיד בעד תעמולת טרור.

בינואר השנה פתחה התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי, פאטו בנסודה (צילום משמאל), חקירה ראשונית על פשעי המלחמה שביצעו הישראלים במהלך ההתקפה על עזה, ובכך קיבלה את הדרישות הפלסטיניות. במחקרה, עם זאת, גב 'בנסודה חייבת לקחת בחשבון כמה גורמים לא משניים. ראשית - כפי שציין מאקובסקי עצמו בדו"ח בהאג - ישראל אינה מדינה אפריקנית המנוהלת על ידי דיקטטור צבאי מאולתר, אלא דמוקרטיה ובית המשפט אין לו סמכות שיפוטית שבה פועלים בתי דין דמוקרטיים. פשעי מלחמה אפשריים שבוצעו על-ידי חיילים ישראלים כבר נבדקים על ידי התובע הצבאי בתל-אביב, והאחראים יהיו נתונים למשפטים כבדים של בית הדין הצבאי. כל פסק דין שיובא על משפטים אלה יעמיד את בית הדין במצב לא נעים, שכן לא יהיה מותר לו להתערב בשאלות הפרוצדורליות של מדינה ריבונית. הנקודה השנייה היא באחריות חמאס על מה שקרה בשנים האחרונות.

ג'אן סקולוב, משפטן אמריקאי ידוע, בחן את נושא פשעי המלחמה שלו עלייתו של דאעש. איום שלא נוכל להתעלם ממנו. הדוגמה שלקח היא בדיוק זו של חמאס ומנהיגיה, שבצניעות, אינם מפספסים הזדמנות להצביע על האכזריות הישראלית.

אם אנו קוראים את מאמר 51 לפרוטוקול הנוסף לאמנת ג'נבה, נכתב בבירור כי "אסור להשתמש בנוכחות או בתנועות של אוכלוסייה אזרחית או של אנשים אזרחיים כדי להגן על נקודות או אזורים מסוימים מפני פעולות צבאיות, במיוחד כדי לנסות להגן על יעדים צבאיים מפני התקפה, או כדי לכסות, להקל או לחסום פעולות צבאיות. " חמאס נוגד את התכתיב הזה באופן שיטתי, וצה"ל, עם זאת, בהערכות כיצד ואיפה להכות, אינו יכול להימנע מנזק ביטחוני.". חמאס מפר באופן שיטתי את התקנות, אך רבים מעדיפים לעצום עיניים.

המטכ"ל הישראלי הוכיח שהכניסה למנהרות או לחנויות נשק הוסתרה בבתי אזרחים, בבתי ספר ואפילו במטה האו"ם. כמו כן, אתרי הפולחן משמשים את חטיבות עז אלדין אלקסאם כנקודת שיגור רקטות ישירות בישראל. אם חברי הרשות מתכוונים להאשים את צה"ל, אסור להם להזניח את העובדה שעבודת החמאס שוקלת לחלוטין את מצפונם, וגם אסור לבית הדין הפלילי הבינלאומי לשכוח זאת. השימוש בצדק בינלאומי יכול, אם כן, להיות חרב פיפיות לפלשתינאים.

אם חלק מהעולם המערבי יקדם את הכניסה לארץ-ישראל לבית הדין הפלילי הבינלאומי בשמחה, בקרוב יהיה עליה לחזור בתשובה. ההתנגשות בין ישראלים לפלסטינים אינה ניתנת לפתרון בכיתות של בית-דין בין-לאומי, משום שכפי שטוענים משפטנים ודיפלומטים רבים, רק סוגיות מסוימות יכולות להיכנס לתחום סמכותה, ולא תמיד בהירות.

פאולו פלומבו