13/03/2015 - אזור גיאוגרפי אירופאי שהתהפך ב -180 מעלות כאשר בים התיכון מייצגת איטליה את החלק המתקדם ביותר, הגבול האירופי החשוף ביותר ודרכו נודדים עמים, תרבויות ורעיונות ליבשת הישנה.

האזור שבו חשוב לאירופה לשים את המאמץ המקסימלי ואת תשומת הלב עכשיו כי האינטרס הגיאו-אסטרטגי בארה"ב השתנה לעבר האוקיינוס ​​השקט.

זה היה לב ליבו של הסמינר איטליה והים בין גיאופוליטיקה, ביטחון לאומי ואסטרטגיה כלכלית, שהתקיים באולמה המגנה של הרקטורה של אוניברסיטת לה ספיינצה ברומא ביום רביעי, 11 במרץ, ואורגן על ידי המחלקה למדעי המדינה.

הרקטור המפואר של האוניברסיטה פרופ 'אאוג'ניו גאודיו ערך את הכבוד והברכה של הפגישה, והדגיש את האופן שבו האוניברסיטה מייצגת את המקום המתאים ביותר לקידום התרבות והכשרת הקרקע למעמד השליט הלאומי והאירופי העתידי.

במקום זאת הוכרז פרופסור פולקו לנצ'סטר - מנהל המחלקה למדע המדינה.יום העיון נועד להפגיש בין מציאות שונות המקושרות בים, כחוט המשותף היחיד, לקדם רגע של הרהור משותף על ריבוי נושאים הנוגעים לקווים אסטרטגיים של פיתוח הנכסים היצרניים ובטיחות המדינה בים. מֵמַד".

הדוברים בסמינר כללו נציגים סמכותיים רבים של העולם המדעי, הכלכלי, הפוליטי והמוסדי של המדינה. בין אלה היה הסנאטור פייר פרדיננדו קאסיני - נשיא ועדת החוץ של הסנאט; הסנאטור ניקולה לטורה - נשיא ועדת ההגנה של הסנאט; ס 'מסימו Muccheti - נשיא ועדת התעשייה של הסנאט; כב. דומניקו רוסי - מזכיר משרד הביטחון.

חידוש מוחלט היה השתתפות המשרד לאיכות הסביבה והגנת הטריטוריה והים אשר עם הכבודה, תת-מזכירה סילביה וולו, ציינה: "הזדמנות זו לפגישה מייצגת גישה חדשה ממש במחקר ובדיון על אסטרטגיות כלכליות ועל מדיניות ביטחון הקשורה לים ולים. מילת המפתח שהמשרד לאיכות הסביבה מציב במרכז הוויכוח היא לאזןבין כל המציאות הכלכלית והמוסדית והאינטרסים העומדים על כף המאזניים המתפתחים באמצעות המשאב הימי. על איטליה למלא תפקיד מוביל באסטרטגיית הכלכלה הכחולה החדשה ".

בנאומו המובהק מאוד, הרמטכ"ל של חיל הים, ציין אדמירל ג'וזפה דה ג'ורג'י כיצד שורה של גורמים מובילה אותנו להדגיש שחשיבותו של הים לאיטליה היא בסיסית. איטליה היא מדינה ימית וחייבת להיות מעוניינת להגן על האינטרסים הימיים הלאומיים. כדי לעשות זאת, הצי הוא כלי המאפשר. בין הגורמים שנבדקו, צוין המעבר ממערכת דו-קוטבית למערכת רב-קוטבית המאופיינת בחיכוך בין קהילות מגוונות מבחינה תרבותית, פוליטית וכלכלית; השלכות הגלובליזציה שיצרו תלות הדדית בין מדינות רחוקות, מה שגורם להשפעות המשברים להדהד בקנה מידה עולמי. את העקירה של מרכז הכובד הגיאו-פוליטי והכלכלי לעבר הסביבה הימית יש להבין גם בהתחשב בעובדה ש- 80% מכלל החיים על כדור הארץ מתפתחת בים ובאוקיינוסים; כי מעל 65% של אוכלוסיית העולם חי פחות מ 200 ק"מ מהחוף; כי ב 10 השנים האחרונות את 75% של מדינות הגדילה את הקישוריות הימית, המאשר כי הים הוא האמצעי העיקרי של פעילויות ייצור, מסחר ותקשורת, כמו גם את הדרך המועדפת לבצע פעולות שנועדו להשפיע לטובה משבר , או לתמוך באוכלוסיות שנפגעו מאסונות טבע. נתונים מעניינים שסיפק האדמירל. הים התיכון מייצג רק 1% משטח המים העולמי, אך הוא מעביר את ה- 19% מכלל התנועה הימית בעולם; 30% של תנועת הנפט; 65% ממקורות אנרגיה אחרים המיועדים לאיטליה ולמדינות אירופיות אחרות ומהווה צומת חיוני, חיוני לתנועה הימית. לים התיכון יש כמויות גדולות של משאבי אנרגיה שהתגלו לאחרונה. עם זאת, הים התיכון הוא גם התיאטרון של אי יציבות בינלאומית גוברת, קשר בין צפון יציב לבין דרום סכסוך. האדמירל גם ציין בנאומו כיצד הדינמיקה המורכבת של הים התיכון קשורה קשר הדוק לאלה של "הים התיכון המוגדל", אזור שמתחיל מהים התיכון ומשתרע מזרחה אל הים השחור, המזרח התיכון, ובאמצעות סואץ - הים האדום, המפרץ הפרסי, קרן אפריקה, האוקיינוס ​​ההודי, ובמערב - דרך גיברלטר - מפרץ גינאה. איטליה היא ארץ ימית. הביטחון, הכלכלה והשגשוג של איטליה תלויים בערובה של שימוש חופשי ובטוח בים.

הצורך להגן על האינטרסים האסטרטגיים של האומה על הים ומהים נובע מהניתוח המפורט, המשותף לשאר בני שיחו, ולכן חשיבות תפקידו של חיל הים שצריך להמשיך ולשמור על היכולת להבטיח פונקציות אסטרטגיות למדינה. קידום שלום ושמירה על הביטחון, באמצעות כל קשת היכולות המובעות על ידי המכשיר הימי הלאומי; הגנה ימית על השטח הלאומי וקווי תקשורת; ההגנה על חופש הניווט בים הפתוח כדי לאפשר זרימה חופשית של אנשים, סחורות, משאבי אנרגיה ומידע, החיוניים להתפתחות כלכלת המדינה; הקרנת יכולות צבאיות והומניטריות ביבשה, להתערב במצבי משבר / פורענות או במצבים של צורך ודחיפות יוצאי דופן, הודות ליכולתו הכפולה המהותית של המכשיר הימי; שימוש חוקי ובר קיימא בכל המשאבים הזמינים, מאנרגיה ועד מזון, התורמים להתפתחות הכלכלה הלאומית; ביצוע דיפלומטיה ימית, שמטרתה לתמוך בפעולה למדיניות חוץ ולגבש יחסים פוליטיים-כלכליים עם מדינות זרות, ואחרון חביב, הגנה על בני ארצו בחו"ל (של 4,3 מיליון תושבים בחו"ל, בערך 85% גרים במדינות חוף או כאלה שניתן להגיע אליהם מהים).

בדברי הסיום שלו הדגיש הרמטכ"ל כיצד באזור הים התיכון הלחצים הפוליטיים, הכלכליים, הדתיים, האידיאולוגיים והפליליים ימצאו יותר ויותר את היקפם על הים (שולי בטיחות פחות נשלטים). ניתן להציע את איטליה, הקשר בין אירופה, אפריקה והמזרח הקרוב, בשל מיקומה הגאוגרפי, תרבותו והיסטוריה, כתפקיד מנחה בשמירה על איזון האזור; רפרנט טבעי למדינות צפון אפריקה ומדינות המזרח התיכון; המאפשר שותף של האיחוד האירופי ונאט"ו בעבודת הדיאלוג ושיתוף הפעולה עם מדינות החוף. על ידי נטילה נחרצת של אחריות זו, איטליה תוכל לרכוש משמעות בינלאומית גדולה יותר ותתרום גם להחזרת אמינות המדינה; להיתמך על ידי אירופה בפרויקט המעניק לים התיכון עדיפות ומרכזיות בבחירות הפוליטיות; להגן על האינטרסים החיוניים שלהם בים התיכון. כדי לתמוך במדיניות חוץ אמינה של הים התיכון ולהגן על האינטרסים שלה, על איטליה להחזיק מכשיר צבאי קוהרנטי מאז ימי שלום, תפקיד עיקרי בהגנה וביטחון מתקדמים באזור; להבטיח עבודה מתמדת של נוכחות, מעקב, הרתעה ויכולת התערבות - גם מבחינת דיאלוג ושיתוף פעולה צבאי - בים התיכון ובמימדו המורחב. התפקיד האסטרטגי של חיל הים למען רווחתו, שגשוגו וביטחונו של האומה עם הצורך הנובע מכך לשמור על מכשיר אווירונאווילי מאוזן ומודרני, עם מאפיינים של מוכנות מבצעית, סיפוק עצמי לוגיסטי, יכולת פיקוד ושליטה, חופש תנועה (בזכות משטר הים הפתוח), גודל גדול של ספינות ויכולות כשירות ים שלהן, מהירויות שיוט גבוהות העומדות בדרישות האפקטיביות, הגמישות והמודולריות הנחוצות הן למשימות צבאיות והן כדי להבטיח, מאז ימי שלום, את מגוון פעילויות מלא כדי להבטיח את הפעולה הרחבה ביותר של המדינה בים.

בסמינר השתתפו קהל מגוון, המורכב מחוקרים, מומחים וסטודנטים רבים כפי שהיה במארגני המארגנים, להרחיב את התרבות הימית לדורות הצעירים ולמעמד השליט האיטלקי והאירופי העתידי ואת תשומת הלב בים כגורם אסטרטגי של התפתחות שאיטליה כבר לא יכולה להתעלם ממנה. הסמינר הוא חלק מן היוזמות לקידום התרבות הימית הלאומית הנובעת משיתוף הפעולה שחיל הציב מזה זמן רב עם מרכזי הסמכה ארציים בעלי הסמכות ביותר, כגון אוניברסיטת לה ספינזה של רומא.

מישל קרוסלה