23/03/2015 - היעדר מדיניות אירופית של שיתוף פעולה וסיוע בעקבות מה שמכונה "האביב הערבי", חוסר היכולת לנהל את ההשפעות של פוסט קדאפי בלוב, בנוגע לחסימת יציאת המהגרים דרך הים, מנוהל כיום בעיקר על ידי דאעש והפשע המאורגן הבין-לאומי, הטרגדיה של רצח העם בעיראק ובסוריה על ידי דאעש, יוזם מספר הולך וגדל של אנשים שנמלטים ממלחמות ועוני במדינתנו.

בשנת 2008 הגיעו 36.951 מהגרים לחוף איטליה. לאחר מכן, בשנת 2011, השנה כביכול "האביב הערבי", נחתו 65.000 מעפילים. המבצע המרה נוסטרום בשנת 2014 היא רשמה 170.000 כניסות. השנה החל מ- 18 במרץ הגיעו למעלה מ- 9.277 מהגרים, כמעט כפול לעומת התקופה המקבילה בשנת 2014. חירום הנדידה, אם כן, מקבל ממדים יוצאי דופן: איטליה אינה מסוגלת עוד לשאת בעלויות בלבד (9 מיליון לחודש) של המבצע המרה נוסטרום שחילץ את הסירות היישר למים הטריטוריאליים של לוב. המבצע טריטון (בחסות הסוכנות האירופית פרונטקס) תהיה משימה פשוטה לפיקוח על הגבולות ולא תעבור יותר מ -30 מיילים ימיים. נותרה חובת ההצלה במקרה של סכנה לחיי אדם, כפי שמאשרת על ידי החקיקה הנוכחית. הגעתם בים של מהגרים בלתי חוקיים לאיטליה לא רק מהווה איום על הסדר הציבורי, במקרים של סירוב לזיהוי, אלא מהווה אפשרות קונקרטית שמחבלים שהוכשרו לבצע פיגועים, מה שמכונה לוחמים זרים.

על מנת לנתח את ההיבטים הללו מבחינה משפטית, פרופ. אלדה טורקו בולגריני, פרופסור למשפט ניווט אוניברסיטת רומא טור ורגאטה וכן נשיא המדור הרומי של AIDIM, האגודה האיטלקית למשפט ימי, ארגנו פגישה שהתקיימה ב -20 במרץ במטה קונפיטארמה, בין נציגי גורמים ציבוריים ופרטיים המעורבים ב כותרות שונות במבצעי SAR (חיפוש והצלה) בים התיכון. המורה. טורקו בולגריני המחיש את המסגרת הרגולטורית בהתייחס לכללי החוק הפנימי: קוד הניווט הקובע את חובת ההצלה במידה וביטחון הספינה המצילה אינו מסכן; האמנות הבינלאומיות: סולות לונדון 1974 בנושא שמירה על חיי אדם בים, SAR המבורג בנושא חיפוש והצלה משנת 1979, אמנת מפרץ מונטגו בשנת 1982 בנושא חוק בינלאומי לים, הצלת לונדון משנת 1989, ולבסוף, המשטר . (EU) 656/2014 הקובע את הכללים לפיקוח על הגבולות הימיים החיצוניים. המחלוקת עם מלטה נזכרת, הטוענת אזור SAR שחופף באופן חלקי את זה האיטלקי ומוקף את זה הטוניסאי.

הפרופסור. אומברטו לינזה, יועץ לשירות ההתדיינות במשרד החוץ, ערך תירוץ קצר על התקנות הבינלאומיות המסדירות את הגנת חיי האדם בים, המקודד בארבע אמנויות בינלאומיות, הקובעות שתי חובות בסיסיות למדינות: מתן סיוע. בים וחיפוש והצלה. הם חובות של חריצות ולא של תוצאה. בכל מקרה, תמיד יש צורך להשתמש במשאבים ציבוריים ולנקוט במקרים פרטיים במקרים של מחסור ברור במשאבי המדינה.

האדמירל ג'וזפה דה ג'ורג'י, רמטכ"ל חיל הים, נזכר כי המשימות המוסדיות של חיל הים הן אלה של מעקב בים ובים הפתוח יחד עם אלה של מניעה. המציאות המבצעית הראתה כי יש לחפש את התגובה היעילה למקרי חירום מותנים בגישה רוחבית-בין-מגזרית (מה שמכונה גישה חוצה מגזרים) המבוסס על חלוקת חללים ימיים במטרה לתאם ולסינרגיה של כל הנכסים הפועלים בים. למעשה, כיום החילוץ בים הפך לחילוץ המוני אליו מתווספות הסכנות הקשות המיוצגות על ידי ארגוני הפשע המנהלים את מסעות הייאוש הללו. זה גם הדגיש את ההשלמה המבצעית בין שני המרכיבים: משרד אדון הנמל שמטרתו חילוץ ומעקב בפעילות ימית בחוף הים וחיל הים שהוא הצד החמוש, עם תחומי יכולת שנעים בין הגנה מפני האיומים של מרחבים ימיים בינלאומיים., כולל המאבק בפיראטיות "אחד המנופים המעטים שיש לנו כדי להתמודד עם תופעת ההגירה והתגובה המזוינת של גברים על סירות אזרחיות", כדי לסייע במאבק בסחר בסמים, באספקת מים באיים הקטנים יותר, בפיקוח על פעילויות ימיות וכלכליות, כולל דיג.

אדמירל פליסיו אנגריסאנו, המפקח הראשי של חיל רשות הנמלים, נזכר שמאז 1991 חילוץ משמר החופים והציל מעל 470.000 מהגרים שנמלטו מתנאי מחיה לא מקובלים, עד כדי כך שהם מוכנים להתמודד עם הים על סירות רעועות, כשהוא שם את חייו ואת זו של משפחתו בסיכון. פונקציה זו מתמלאת בהתאם להתחייבויות הבינלאומיות המוטלות על אחריותה של הרשות הלאומית SAR האחראית על שמירת חיי אדם בים באזור המורחב ליותר מ -500.000 קמ"ש, במסגרתו חיל רשות הנמלים ממלא את תפקיד הטכניים. תיאום מבצעי של הארגון הלאומי האחראי על חיפוש והצלה. ניתן לממש פונקציה זו באזורים גאוגרפיים רחוקים באמצעות מרכז המבצעים של רומא בפיקוד הכללי של רשויות הנמל.

תא"ל סטפנו סקרפנטי, פרק ג 'פיקוד כללי של מחלקת המבצעים של Guardia di Finanza, נזכר כי ההגנה על חיי אדם בים היא גם בראש סדר העדיפויות בפעולות למאבק בסחר בלתי חוקי שבוצע בים הטריטוריאלי, באזור הרציף ובמים הבינלאומיים על ידי Guardia די פיננזה, מדגיש כיצד "אותה פעולת משטרה, כשהיא מניחה פרופילים מסוכנים, הופכת למבצע חילוץ". לנוכח סכנה לספינה ולאנשים שעל הסיפון, פעילות המשטרה נפסקת ופעולות החילוץ מתחילות מיד, כמו למשל כאשר סירת דייגים שהובילה שלושים טון חשיש הועלה על ידי הצוות עצמו והמימון חילץ. אנשי הצוות שהשליכו את עצמם לים, ובכך הפכו את פעולתם מעסק מנוגד לסמים למבצע של חיפוש והצלה. גם בפעולות למאבק בהגירה בלתי חוקית שמירת החיים היא מטרה מרכזית, כפי שנקבע בתקנה האירופית 656 מיום 15 במאי 2014, המסדירה את שיתוף הפעולה לפיקוח על הגבול הימי המתבצע בחסות פרונטקס, הן מהתוכנית המבצעית. של מבצע "טריטון", שמרכז התיאום הבינלאומי שלו נמצא במפקדה של גווארדיה די פיננזה מפרטיקה די מארה. בתרחיש זה, יש צורך ליישם כל פיתרון מבצעי שבמהלך הפעולות בים יכול לתמוך בו, מבלי להפריע לפעילויות העדיפות של התאוששות והצלה של מהגרים, ברכישת גורמים שימושיים ליזום חקירות חקירה ומודיעין., להתחקות אחר תומכי הסחר, הבסיסים הלוגיסטיים, אפיקי האספקה ​​של האמצעים המכשירים המשמשים סוחרי אנוש. למטרות אלה, הגוארדיה די פיננזה מבססת את פעולתה על שילוב מקסימאלי בין המכשיר הימי האווירי לבין הארגון המבצעי והחקרי בשטח, המאפשר קשר בזמן עם הרשויות השיפוטיות המוסמכות והתחלה מהירה של החקירות הדרושות, כמו גם הפעלה מהירה של הערוצים של שיתוף פעולה משטרתי בינלאומי.

השר המלא מרקו דל פנטה, המנהל המרכזי למדיניות הגירה משרד החוץ, הדגיש כי למשרד תפקיד פוליטי ודיפלומטי בהסכמים בינלאומיים או דו-צדדיים גם בתחום ההגירה. ביחס ללוב, הוא נזכר שלמרבה הצער כיום אי אפשר לנהל דיאלוג כלשהו על בעיות ההגירה, מכיוון שאין בן שיח אמיתי. בהקשר זה ובחוסר האפשרות לבצע דחיפות מצד לוב, הממשלה האיטלקית, במהלך נשיאות האיחוד האירופי במשך שישה חודשים, פתחה בכנס אזורי עם נציבות האיחוד האירופי ובסינרגיה עם האיחוד האפריקאי, שמטרתו לחיזוק היחסים בין מדינות האיחוד האירופי למדינות קרן אפריקה, כמו גם למדינות המעבר העיקריות של הים התיכון (לוב ומצרים) מבחינת סחר בבני אדם. יוזמה זו המכונה "תהליך חרטום", הנוגע לאזור מזרח אפריקה, הושלמה עם "תהליך רבאט" שהחל עם מדינות מערב אפריקה ומטרתו לנהל זרמי הגירה בהתאם לזכויות האדם. המטרה העיקרית היא לחזק את השותפויות עם מדינות המוצא והמעבר האפריקאיות ועל כך יש הסכמה מלאה של המדינות האיחוד האירופי ומדינות אפריקה, תוך מודעות לפריביליות המערכות הפוליטיות של מדינות אלה. כלי היחסים הדיפלומטיים הללו, המשותפים עם משרד הפנים, סימנו נקודת מפנה במדיניות ההגירה של האיחוד האירופי.

ד"ר. ג'ובאני פינטו, מנהל יורש העצר במנהל ההגירה המרכזי ומשטרת הגבולות - המחלקה לביטחון פנים במשרד הפנים, ריכז את נאומו בהסבר על המבצע טריטון, מדגיש כי "מעולם לא הייתה כוונה לפתור הגירה בלתי חוקית, אלא שהיא פשוט מייצגת ניסיון לערב את אירופה שכבר לא משתתפת בשום סוג של מבצע.". ד"ר. פינטו המחיש אז את התרחיש בו פועל משרד הפנים, ומה היו היעדים שהושגו, כמו למשל הזרמים מטורקיה וממצרים, שכרגע נעצרו בזכות סינרגיות ודיאלוגים עם אותן מדינות. אז הוא הסביר שטריטון "זה דבר שונה מאוד מפעולה של מוסד לאומי. מארה נוסטרום הייתה חיל הים, ואילו טריטון הוא מבצע פרונטקס, שהוא הסוכנות לתיאום מבצעי של בקרות הגבולות מחוץ לאיחוד האירופי, שאין לו מטרת סרץ והצלה."מדגישים את זה"אנו מטפלים בסוגיה תקופתית בכלים רגילים. לא ניתן עוד לנהל מצבים מסוג זה בעזרת הכלים החוקיים, הרגולטוריים, היחסיים והארגוניים העומדים לרשותנו. עלינו לעשות צעד קדימה כדי למצוא פתרונות חדשים".

אפילו המחלקה כרמין ולנטה, המנהל המרכזי של שירותים אזרחיים להגירה ומקלט, הדגיש את הקשיים הקשים שעל מדינתנו להתמודד עם ניהול קליטתם של כל כך הרבה פליטים, שרבים מהם דורשים הכרה בזכות המקלט באמצעות הליכים המושפעים מעיכובים ביורוקרטיים ומשפטיים, עם התוצאה כי זמן שהותם באיטליה התארך מאוד על חשבון מבני הקבלה.

מריו מאטיולי, חבר מועצת קונפיטארמה, נזכר כי הקונפדרציה הצביעה על הרמות המוסדיות הגבוהות ביותר (נשיאות מועצת השרים, כל המשרדים הנוגעים בדבר, COCIIST ו- CISM) כי בהיעדר תיאום מוסדי ברור, לא ניתן לנהל את מצב החירום בלוב באמצעות קריאה רציפה, ולכן לא יוצאת דופן, של ספינות הסוחר שנמצאות באזור: בשנת 2014 נקראו כמעט 900 ספינות סוחר לסייע למהגרים. מתוכם, יותר מ -250 יחידות פתחו כ 42.000 מהגרים מתוך 170.000 שניצלו בסך הכל.

כעדות למצב הקשה של בעלי הספינות הפועלים במי הים התיכון, מריו מטיולי הדגיש כיצד חברתו בשנת 2014 לבדה נקראה לבצע 59 נסיעות הצלה של מהגרים עם השלכות ניכרות על תנאי התברואה ובעיות ברורות. רק תחשוב על יותר מ -1.050 פליטים שיצאו לספינת אספקה ​​אחת, עם צוות של 10 אנשים בלבד. דוקטור מטיולי הסביר את המצב של מצוקה מסחרית וכלכלית גדולה שבה צי, ספינותיו, סירות אזרחיות, נמצאים לעתים קרובות בפעולות הצלה. לעתים קרובות צוותים של שנים עשר גברים מוצאים עצמם מסייעים לעד 1300 מהגרים, עם סכנה עבור הצוות עצמו, מכיוון שהם אינם מצוידים במצבים כאלה. לעתים קרובות המסלול שלהם הוסט ליעד אחר מהמתוכנן, הם אפילו נקראו ללכת לחלץ עד 4 מייל מחוף לוב, מה שגרם לעיכוב במסירת הסחורה ואי נוחות לצוות, הם אינם ספינות מצוידים לתת סיוע הולם למהגרים, שלעתים קרובות מוצאים עצמם על סיפונה עד שלושה ימים, ללא רופא, ללא שמיכות, ללא מים. בעיות בהיבט כלכלי ובטיחותי, גם עבור צוותי פלטפורמות הנפט שעליהן להבטיח סיוע, וציינו כי "הבעיה בה נתקלנו בהעברת "הגבולות הטריטוריאליים האיטלקיים" קרוב לחוף לוב יצרה סיבוכים וגידול בזרימות, - הוסיף ד"ר מטיולי - לא יעלה על הדעת שמבנה אזרחי יכול להתמודד עם אסון בסדר גודל כזה".

לכן שולחן עגול שנתן פנורמה עצומה של דעות והסברים על הפעולות המתבצעות ועל הצרכים במגזרים השונים.